גיא פינס פתח את תוכניתו שלשום בקשת בהתייחסות למשפט תמוה שאמר ערב קודם וזכה לביקורת קטלנית ("החטופים עוד לא חזרו, כוכבי הפסטיבל דווקא כן"). כמנהג הימים הללו, המגיש לא לקח אחריות על הניסוח המחורבן, לא הודה שכוונתו החיובית (להזכיר את הפקרת החטופים והחטופות) התפספסה לחלוטין וכמובן הכריז שהוא בכלל קורבן של מכונת הרעל. ללא ספק, האיש מוכן לדלג מסצנת ההשקות לפוליטיקה.
פינס אף ניסה לשבור את השיא באחיזת המקל משני קצותיו (וזה לא קל, הוא מחזיק ברוב השיאים הקודמים), כשהפך את התקרית למניפסט שלם שעניינו המאבק בנרמול החיים בזמן ש-100 גברים ונשים נמקים במנהרות עזה. "זה היה מסר ציני ועצוב שנאמר לגמרי במכוון, ממש לא פליטת פה", אמר פינס, "שכוונתו (ש)אנחנו הולכים ומנרמלים את חיינו כאן ורק החטופים לא הוחזרו הביתה". פינס גם הוסיף ש"אין לי שום כוונה להתנצל עליו, להפך, אני אומר את זה שוב ואני מוכן להמשיך ולהגיד את זה כאן בכל נושא".
לפני שהמשאית עם מדליות האומץ מוזעקת לאולפן, אין אלא לתהות האם פינס באמת לא מבין את האבסורד או סתם התברך בכושר היתממות פנומנלי. הרי כל מהותו הטלוויזיונית היא לטפח, לעודד ולשדרג את התהליך שבו "אנחנו הולכים ומנרמלים את חיינו". אם זאת לא הייתה המטרה, או שפינס לא היה מקבל את הרצועה הוותיקה שלו בחזרה או שהיא לא הייתה תוכנית בידור שבה המגיש אומר "החטופים עוד לא חזרו, כוכבי הפסטיבל דווקא כן" ועוד מצפה שכולם יבינו כמה זה כואב לו (למען הסר ספק: כואב לו והוא עושה בנדון הרבה יותר מינון מגל ודמויות אחרות שחגגו עליו).
מצד שני, אין פלא שאפילו עכשיו פינס לא מבחין בדבשתו, למרות שהיא כבר מתנשאת לגובה שמסתיר את מגדלי עזריאלי, שכן שנים על גבי שנים הוא רוכב על פטנט ה"גם וגם": גם מתפלש במי האפסיים של הכוכבנות וגם מלווה אותה בצקצוקים אנינים ומתחכמים. גם מקדיש משאבים ממש לא מעטים לתרבות נחותה (כחלק נכבד מהתמהיל, לא כולו) וגם מדגיש עד כמה מבטו עליה מלא באירוניה, סרקזם ומודעות עצמית עלק. גם מלך הביצה וגם זה שאומר "איכס, ביצה".
הדואליות הנ"ל כבר הגיעה למחוזות משונים בימי המחאה נגד ה"רפורמה" במערכת המשפט, אבל אפילו אז עוד נשמר מרחב נשימה שאפשר להכיל אותה. עתה הגיעה סיטואציה קיצונית פי מיליון, שבה פשוט אין מקום לחלקלקות הפינסית והיא אף מסוגלת להיות לא פחות פוגענית וסרת טעם מ"סופגניות החטופים". ובמקום להתמודד עם זה, כפי שהמליץ למבקריו, פינס ממשיך כרגיל: מנרמל ובוכה.
בקטנה
"הסדרתיים" ממשיכה את רצף יצירות המקור המוצלחות של כאן חינוכית, עם שילוב חמוד של עלילה פרודית (שמזכירה ואפילו קצת מעבר את הסרט האהוב "פלזנטוויל") ושירים משעשעים (שמזכירים ואפילו קצת מעבר את הסדרה "שמיגדון"). לא ברור עד כמה קהל היעד מבין את כל בדיחות המטא על סדרות תיכון מלודרמטיות, אבל השירים יצירתיים, מגוונים וכיפיים, העיצוב צבעוני והליהוקים מדויקים להפליא. כביכול זה המקום לכתוב "לידיעת שר התקשורת" וכו', אבל כמו שהובן מאירועי אתמול בכנסת זה לא מעניין אותו, כך שהכל תלוי בזה שהצופים והצופות לא יפסיקו לשיר.
