ב-20 ביוני 2023, שלושת שופטי תיקי האלפים - רבקה פרידמן פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם - זימנו ללשכתם את סנגורי הנאשמים בתיק 4000 ואת נציגי הפרקליטות. באופן חריג, הם גילו אז את דעתם כי "קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד בתיק", והציעו לפרקליטות לחזור בה מהאישום. אלא שהשופטים לא גילו מה בעצם הביא אותם למסקנה הזו.
ביום שלישי, אם לא יהיו שוב שינויים של הרגע האחרון, תחל עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לשם הועברה מירושלים משיקולים ביטחוניים. נתניהו יעיד שלוש פעמים בשבוע, שש שעות ביום, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה אתמול את בקשתו להעיד רק פעמיים בשבוע.
1 צפייה בגלריה
yk14176911
yk14176911
(נתניהו | צילום: עמית שאבי)
בחקירתו הנגדית של נתניהו התובעת יהודית תירוש תנסה אמנם להחיות את גופת השוחד, אך הקרב הגדול יהיה על עבירת הפרת האמונים שנותרה בתיק. אלא שבתיק 4000 לא רק שהעבירות הללו שזורות זו בזו, אלא שהסכמות עבר בין הייעוץ המשפטי לנתניהו סיבכו את הפרקליטות - והכריחו אותה לטעון להפרת אמונים תקדימית ומסוכנת, שתלווה את עדותו הקרבה של נתניהו.
עבירת הפרת האמונים תתרחש כאשר עובד ציבור ביצע פעולה מתוקף תפקידו תוך ניגוד עניינים חריף, ובמקום לפעול למען האינטרס הציבורי ומנהל תקין - הוא פעל ממניעים זרים. עוצמת ניגוד העניינים תלויה בעוצמת הזיקה - קירבה או היכרות מזדמנת. כך למשל, הורשע ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בגין פעולות שלטוניות שביצע ביחס לשמואל טלנסקי עמו הייתה לו זיקה חברית וכלכלית.
בתיק 4000, נזכיר, הואשם נתניהו בשוחד והפרת אמונים. שוחד, לכאורה, בגין ההיענות החריגה של שאול אלוביץ' לדרישות בענייני סיקור באתר וואלה שבבעלותו - שבתמורה לכך פעל נתניהו למען בזק שבבעלות אלוביץ', בכל הנוגע לענייני רגולציה במשרד התקשורת. לדברי השופטים, כאמור, זה ככל הנראה ירד מן הפרק.
אז על מה מואשם נתניהו בהפרת אמונים? בכמה הזדמנויות הודו נתניהו ואלוביץ' כי מתקיימת ביניהם זיקה חברית, כך שמצופה היה שראש הממשלה יואשם בפעולה בניגוד עניינים בכך שפעל בענייניו של חברו אלוביץ'. אלא שבכתב האישום הפרקליטות לא עשתה שימוש בחברות, אלא הגדירה את הזיקה אחרת: "בין הנאשם נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' נרקם קשר שהתבטא בדפוס שיטתי ומתמשך של העברת דרישות להתערבות בפרסומים ב'וואלה'. יחסיו של הנאשם נתניהו עם הנאשם אלוביץ' גיבשו זיקה מהותית שהעמידה את הנאשם נתניהו במצב של ניגוד עניינים". כלומר, אותה "היענות חריגה בסיקור" של עבירת השוחד, היא זו שלפי כתב האישום יוצרת את הזיקה של עבירת הפרת האמונים.
בשנת 2015 התנהל משא ומתן בין נתניהו לבין מי שהייתה אז המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, בנוגע להסדר ניגוד העניינים שלו ביחס לאלוביץ'. זילבר ונתניהו חתמו על הסכמה כי קיימת חברות בין נתניהו לאלוביץ', אך לא כזאת שמקימה ניגוד עניינים, ולמרות זאת - בשל מראית עין - נתניהו לא יעסוק בענייניו של אלוביץ'. לכן הוחלט לבסוף לבסס את הזיקה שלא על חברות אלא על יחסי הסיקור.
יש בכך היגיון. היענות בסיקור יכולה להיחשב טובת הנאה - מתנה. למעשה, הפרת האמונים בתיק 4000 הופכת - בדומה מאוד לתיק 1000 - לתיק קבלת טובות הנאה. אלא שכאן בדיוק נעוצה הבעיה. בתיק 1000 ניתן בקלות לכמת את טובת ההנאה: הפרקליטות נקטה בסכום הסיגריות ובסכום השמפניות שקיבלו בני הזוג נתניהו - כלומר בשווי שלהם. כשיש כמות ושווי, אפשר להפעיל שיפוט. אלא שמי יודע לומר כמה שווה כתבה בוואלה או שינוי כותרת? ואם כותרת ראשית או כותרת בכתבה חבויה? אילן ישועה העיד כי "וואלה הייתה משועבדת לאדם אחד בלבד, וזה נתניהו". עדות דומה למשל העידה בתיק 1000 הדס קליין, ביחס לאספקת השמפניות והסיגרים. אלא שלאחר הכותרות שסיפקה קליין, עבר הדיון אל הממד הכמותי: כמה סיגרים ניתנו בפועל, והאם הם הולמים את התיאור של קליין.
בנספח לכתב האישום בתיק 4000 ישנו מסמך של 315 בקשות הסיקור מטעם נתניהו, שהשופטים אילצו את הפרקליטות להעלות על הכתב. במשך חצי שנה, במהלך עדותו של ישועה, עברו הסנגורים סיקור אחר סיקור, וניסו להראות, במידה לא מבוטלת של הצלחה, כי ישועה דיבר על הר - אך המספרים מראים עכבר, ושבפועל אין הרבה טובות הנאה. כמה נותר לבסוף מה-315? מה שוויים של הנותרים? קשה להעריך, וספק אם השופטים יצליחו להעריך - וזו הבעיה של התביעה. שאלה נוספת, מנקודת מבט עקרונית יותר: האם כאשר כלי תקשורת - כתב, בעלים או עורך - נענה לדרישות רבות של פוליטיקאי, ואפילו רבות מאוד, הוא מקים ביניהם זיקה של ניגוד עניינים?
בגלל זה, בעוד בתיק 1000 התביעה יורדת בחפץ לב אל המספרים, הכמויות והפרטים, הרי שבתיק 4000 להיפך - היא מנסה להציג את "התמונה הגדולה". לשאיפת הפרקליטות להתמקד במכלול, תוך התעלמות מהפרטים, יש ככל הנראה לפחות קונה אחת. שמה השופטת רבקה פרידמן פלדמן, ראש הרכב השופטים, שכתבה בפסק דין טלנסקי כך: "בדיקת כל מעשה ומעשה, כל אירוע בפני עצמו, יכולה להביא למסקנה שלפיה המעשים אינם מגיעים לכדי עבירה פלילית. אולם...כובד המשקל מצוי בהקשר ובמכלול המעשים". זו שופטת אחת. יש עוד שניים.