עלילת הסדרה "קוגל" מתרחשת ב-2013. נדמה שלשנה הזאת היא גם מתאימה: זאת הייתה השנה שבה "שטיסל" עלתה וחוללה מהפכה מקומית ובהמשך גם בינלאומית ביחס התרבותי לאוכלוסייה החרדית. יותר אנשים ראו את מאה שערים של "שטיסל" מאשר ביקרו בשכונה, וכך הם למדו לחבב את שלל הטיפוסים שהופיעו בסדרה, כאלה שלא רואים בכתבות על הפגנות שבהן צועקים "נמות ולא נתגייס".
כעבור כמה שנים אפילו היוצרים של "שטיסל", אורי אלון ויהונתן אינדורסקי, הביעו ספקנות חריפה כלפי החזון שהם עצמם הציגו, באמצעות הסדרה "אוטונומיות", שהציגה תרחיש שבו הציבור החרדי והחברה הישראלית מתגרשים ולא בטוב. "הדברים התגלגלו אחרת" היה הדיסקליימר שפתח כל פרק כדי להסביר איך עוברים מהאופטימיות של "שטיסל" למזג הקודר של "אוטונומיות". והנה גם במציאות "הדברים התגלגלו אחרת", קודם בתקופת הקורונה וביתר שאת בעקבות המלחמה.
אבל ביקום הבועתי של "קוגל" כל זה לא רלוונטי. לא רק שהיא נשלחה אחורה בזמן, לימים רגועים יותר: הגיבורים והגיבורות שלה מנהלים את חייהם באנטוורפן, בלגיה, בקהילה שבה מלהטטים בין עברית, יידיש, גרמנית ופלמית; גברים גם לומדים תורה וגם עובדים לפרנסתם; ואפילו לאישה צעירה ורווקה מותר לפרסם סיפור בעיתון בשמה המלא ואביה לא יתפוצץ מזעם אלא מגאווה.
אם כן, הצופים והצופות שנהו אחרי "שטיסל" יכולים לחזור לדמותו המתעתעת של נוחעם שטיסל (ששון גבאי), שכל פעולה הכי קטנה שלו נגועה בשאלה מה הוא באמת מנסה להשיג, וגם לבתו המוכשרת ליבי (הדס ירון) ולהרגיש בבית לכאורה. הקוגל (אגב, בסדרה אומרים הרבה יותר "קיגל" מאשר "קוגל") של מדאם בומבאך (רותם אבוהב) חם ומתוק. קיומם של אישים כמו השר יצחק גולדקנופף, שאמר השבוע ש"בתים שלמים אצלנו מפחדים בגלל שקיבלו צווים, לא יודעים האם הצבא יבוא אליהם בלילה" (ושם עוד זעמו על המערכון המדובר ב"ארץ נהדרת"), ימתין לסיום הפרק.
אין ספק שהעוסקים והעוסקות במלאכה, בהם היוצר אינדורסקי, הבמאי ארז קו-אל והצלם הנפלא גיא רז, יודעים מה הם עושים: "קוגל" אמנם פחות עדינה ופיוטית מ"שטיסל", אבל הקצב שלה הולם את פערי האינטנסיביות בין אנטוורפן לירושלים והיא עדיין מכילה תועפות של אמפתיה ואינטימיות. גבאי, בהופעה וירטואוזית גם ביחס לעצמו, תורם את הכוח והתנופה השמורים לשחקן אגדי. גם הכימיה בין ליבי ליואליש (רועי ניק) מייצרת רגעי קסם רומנטי נטול מגע. ולמרות כל זה, בתום ארבעה פרקים לא ברור אם יש הצדקה של ממש לקיומה של "קוגל": לא כהמשך ליצירה שמוצתה (כזכור מהעונה השלישית והמאכזבת של "שטיסל"), לא כרעיון בפני עצמו ובטח שלא כחומר אקטואלי. איך היו אומרים ב"שטיסל"? לא שייך.
