נתניהו יעלה לדוכן העדים ביום שלישי כשהוא משוכנע יותר מתמיד בכך שצדק לפני שמונה שנים, כשאמר בתחילת החקירות נגדו ש"לא יהיה כלום כי אין כלום".
המשפט של נתניהו החל לפני כארבע וחצי שנים, ומבט בדיעבד על ארבע השנים הללו מחדד את התובנה שאכן, עיתונות איננה מדע מדויק. על שלושת השופטים שיושבים בהרכב בבית המשפט המחוזי בירושלים נאמר בתחילה שהסיכויים של נתניהו לצאת זכאי אצלם קלושים, ועל הפרקליטות נכתב שאספו ראיות מוצקות כבטון, אבל ככל שנמשך המשפט הלכה והתגלתה מציאות אחרת. השופטים נראו כמי שלא שולטים במתרחש באולם שלהם, והתביעה לא שיכנעה עד כדי כך שהשופטים אף הציעו להניח לעבירת השוחד בתיק 4000 ולהתמקד בעבירות של הפרת אמונים. האמת: מערכת אכיפת החוק לא יוצאת משהו מהמשפט הזה.
הלוואי שהשופטים, שנחשפו למעלליו של נתניהו לפי כתב האישום, פשוט יציעו לציבור להחליט: האם האיש שנטל לעצמו את הרשות ואת החופש לנהוג בכוח שנמסר לו כפיקדון בצורה מופרעת, מכוערת וחזירית הוא האיש שאתם רוצים שינהיג אתכם. ספוילר: זה לא יקרה.
ועוד הצעה למה שהיה צריך לקרות במשפט נתניהו: תארו לכם שהשופטים היו מכינים לנתניהו מארב, ושואלים אותו אם הוא באמת מאמין למכונת הרעל שמנסה להנדס את המוח של כולנו, ושלפיה אם היו מעירים אותו בלילה של 7 באוקטובר הוא היה מונע את האסון. חלומות באספמיה.
בשבוע שעבר הגבירו חברי כנסת ושרים מהימין את ההתקפות על היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, במטרה להביא לפיטוריה. צפיתי בנאומים המשתלחים של אחדים מהם, ונחרדתי. זה היה היום שבו הוחזרה גופתו של איתי סבירסקי ז"ל מעזה, אבל הם חיים בבועה רקובה משלהם.
קראתי גם את עדויות המילואימניקים שמשרתים 100 ימים, 200 ימים ואפילו 300 ימים בשנה האחרונה, והתמלאתי כעס. הם מסכנים את חייהם, מקריבים את נפשם, מעמיסים קושי בלתי יתואר על הנשים והילדים שהשאירו בבית, מותירים את שותפיהם לעבודה תחת עומס ומסכנים את משרותיהם – ובמה מתעסקים הנבחרים שלנו?
אין מסקנה אחרת – האנשים הללו המתיימרים להיקרא נציגי ציבור חייבים להיעלם מחיינו. הם לא ראויים לאף אחד מהחיים כאן, אלו שבאמת משלמים את המחיר על מחדליהם.
פנייה לדניאל הגרי, פס הקול השפוי של המדינה שלנו, היחיד שיעמוד בכל מבחן, מופת של יושרה: לא טעית. האמת חזקה ונעלה מכל מסגרת.
לפני שבע שנים הסתלקה מעולמנו הסופרת נאוה סמל, כשבאמתחתה 20 ספרים, מחזות ושירים. רעייתי רחלה ז"ל ונאוה החליפו ביניהן ספרים חדשים שפירסמו. "באחוות המחלימות", כתבה נאוה לרחלה.
סמל פירסמה שיר לפני מותה: "רגע לפני הסוף ראיתי את החיים שלי הולכים כמו סרט שהלך אחורנית והסתחרר כמו שיר שהתנגן יותר מדי מהר. הייתי גל שהתרסק שם על החוף. פתאום הבנתי מה זה 'בר חלוף'".
כך חולפים הימים של כולנו. ולא נבין מתי נהפוך ל"בר חלוף".
נתניהו יעלה לדוכן העדים כשהוא משוכנע יותר מתמיד בכך שצדק לפני שמונה שנים, כשאמר בתחילת החקירות נגדו ש"לא יהיה כלום כי אין כלום"
