בסופו של דבר, מה שהכריע את גורלו של בשאר אל-אסד הוא בעקיפין מדינת ישראל והאופן שבו הובילה להיחלשות הדרמטית של חיזבאללה. ישראל אולי לא איימה בשום שלב על שלטונו של אסד, אך הפגיעה הדרמטית בארגון השיעי-לבנוני הביאה לכך שהנדבך החשוב ביותר בשרידות של משטר אסד - אלפי הלוחמים של חיזבאללה - כבר לא עמד לרשותו. חיזבאללה היה שובר השוויון מבחינת סוריה ואסד, והוא זה שהציל אותו ב-2012 מפני קריסה. הוא שאיפשר לאסד לעמוד בפני בליץ נדיר של ארגוני אופוזיציה, חילוניים ודתיים, הבולט שבהם היה ג'בהת א-נוסרה, המזוהה עם אל-קאעידה. הארגון הזה, תחת שם ומיתוג חדשים - "הייאת תחריר א-שאם" - הוביל את ההפיכה הצבאית הנוכחית בהנהגת אבו-מוחמד אל-ג'ולאני, או אחמד חוסיין א-שארע. חיזבאללה היה שם כדי לוודא שכוחות אסד אינם ניגפים בפני המורדים, ובלחימה ההיא הארגון השיעי איבד אמנם מאות מאנשיו, אך העניק למשטר הסורי אוויר לנשימה. לאחר מכן שוב היה זה חיזבאללה ב-2015, כשהצליח יחד עם קואליציה רוסית-איראנית, במקביל למאמץ צבאי אמריקאי נפרד, להביא להבסת דאעש, ובכך לכאורה העניק לסוריה הרבה שנים של יציבות.
לכאורה. זאת מכיוון שהצבא הסורי נותר חלש ואפילו רקוב. סוריה כבר לא שבה להיות אותה מדינה כפי שהייתה ערב מלחמת האזרחים ב-2011. היא נאלצה להישען על כידוני האיראנים וחיזבאללה, ואז הגיע המהלך שסיבך את כל ארגוני "ההתנגדות" במזרח התיכון ולמעשה פגע אנושות במאמצי איראן להגמוניה אזורית: יחיא סינוואר החליט לצאת למהלך צבאי עצמאי ב-7 באוקטובר 2023. סינוואר זיהה את החולשה הישראלית לנוכח ההפיכה המשטרית והמחלוקת הקשה שיצר בעם ישראל ויצא להרפתקה צבאית סופר-דרמטית שהסתיימה אמנם בטבח של 1,145 ישראלים ובחטיפתם של 250, אך השלכות הפעולה הזו המשיכו להכות גלים בכל רחבי המזרח התיכון. תחילה, בהצטרפות של חיזבאללה למלחמה ב-8 באוקטובר. לאחר שהארגון הצליח למלט את תושבי הצפון מבתיהם ולפגוע קשות ביישובים שם, חיזבאללה מצא עצמו במלחמה הקשה ביותר שידע. אובדן ההנהגה, קאדר הלוחמים, הרקטות ואמצעי הלחימה, הותירו אותו מרוסק. ולכך המתינו אנשי הייאת תחריר א-שאם והטורקים שרצו להפיל את אסד.
בעצם בעקיפין, היה זה סינוואר שבמו ידיו גזר על הציר השיעי-איראני-חמאסי, את הפגיעה הקשה ביותר שידעו עד היום, שלעת עתה הסתיימה בהפיכה צבאית בדמשק והתפוררות צבאית של חיזבאללה, כאשר איראן חשופה כעת לאפשרות של פגיעה ישראלית במתקני הגרעין שלה.
לאיראן אין דרך מהירה לשקם את חיזבאללה כפי שהייתה לה בעבר. סוריה, שציידה את חיזבאללה בשלל אמצעי לחימה, איפשרה לארגון השיעי להקים בסיסים לאימון כוחות והמיליציות בשטחה, ולפעילי חיזבאללה להקים תשתיות טרור נגד מדינת ישראל. סוריה הזו כבר אינה קיימת. האיראנים ימצאו בסוריה החדשה קבוצות מורדים שמתעבות את המשטר בטהרן ואת השיעה בכלל.
ועדיין צריך להיזהר עם מה שמסתמן כתחילתן של חגיגות בצד הישראלי. "אפקט הפרפר" שהחל בינואר 2023, במהלך של יריב לוין להפיכה משפטית, עוד רחוק מלהסתיים. לא ברור אם בצד השני של הגבול עם סוריה אנו צפויים לפגוש מדינה שתבקש שקט מול ישראל, או שמא ערב רב של מיליציות שינסו לפגוע בישראל בכל דרך. את המורדים מובילים כעת אנשים שרואים בחמאס גוף חלבי מדי ומחזיקים באידיאולוגיה מבית היוצר של אל-קאעידה. המשפט התנ"כי המפורסם, "בנפול אויבך אל תשמח" (משלי, כ"ד), רלוונטי מתמיד, לא כי לא צריך להיות שמחים על הסתלקותו של אחד האויבים המרים שהיו למדינת ישראל, אלא כי המחליפים שלו עלולים להיות גרועים לא פחות.
