נאום ההשבעה של דונלד טראמפ עורר לא מעט כותרות, ובראשן בעיית ההגירה הלא-חוקית לארצות הברית. "נשלח חיילים לגבול הדרומי", אמר הנשיא הנכנס לקול מחיאות הכפיים, "לא נאפשר לאף אחד להיכנס באופן לא חוקי". דבר אחד ברור: מי שישלמו את המחיר יהיו המוחלשים ביותר בחברה.
2 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
(צילום: AP Photo/Evan Vucci)
קשה לחשוד בג'ייסון דה לאון כמי שצפה את הנולד. ספרו "חיילים ומלכים" זכה בפרס הספר הלאומי, בין היתר בשל עיסוקו בנושא נפיץ זה. שתי סכנות מוחשיות מאיימות על הקיום האנושי, טוען המחבר: משבר האקלים ומגפת ההגירה. הספר הוא מחקר אנתרופולוגי מסעיר ומרתק על המצוקה האנושית הקשה של תופעת הפליטות. דה לאון, פרופסור לאנתרופולוגיה המתמחה בלימודי מרכז אמריקה באוניברסיטה של קליפורניה בלוס-אנג'לס, מומחה לגורלם של בני מיעוטים בארצו, בהבנת עולם הפשע והעוני המאפיינים את תופעת ההגירה של מבקשי מקלט ושל הקבוצות האפלות המתפרנסות מתחום זה.
מנגנוני האימה וההסתה נגד המהגרים בארצות הברית מתמקדים בטיפוח מיני פוביות על הזרים המאיימים לשנות את פניה של אמריקה: הם אוכלים את חיות המחמד שלנו, הם משתלטים על בתי הספר והערים שלנו, הם מפיצים פשע ואלימות, הם מאיימים על האנגלית שלנו. דה לאון חוצה את הגבול ומבקש לתאר כיצד מצטיירת התופעה הזאת במקסיקו, בהונדורס, בגוואטמלה. בשבע שנים של ביקורים ממושכים במדינות מרכז אמריקה, ובעיקר בגבול מקסיקו-ארה"ב, שבו מתרכזת עיקר הפעילות של המבריחים ומבקשי המקלט, התוודע דה לאון לאנשי מאפיה וכנופיות, למדריכי דרך ופליטים. דה לאון אינו איש תמים. הוא יודע שאחדים במתחזים לידידים ינצלו אותו ואף יסכנו אותו. ועם זאת, עם אחרים פיתח יחסי אמון וקרבה שהקלו עליו לחשוף את מנגנון ההישרדות והמוות. מרבית מקורביו של דה לאון, צעירים חסרי מעצורים, נרצחו בידי כנופיות "המלכים", אדוני נתיבי הבריחה ולעיתים ההישרדות. דה לאון מלווה אותם גם אל בתי הקברות.
לא קשה לאתר את הקשר הישיר והברור בין המצוקה, העוני ותוחלת החיים המאפיינים את מדינות מרכז אמריקה לציבור הפליטים ומבקשי המקלט היוצאים אל דרך היסורים. הונדורס, מתברר, היא מדינה שאיבדה כל רצון ויכולת להבטיח חיים של ביטחון לאזרחיה. אנשים נרצחים בה לעיני ילדיהם ופותחים מעגלי רצח וגמול שאין להם סוף. חלק גדול מידידיו ומקורותיו של דה לאון הם בנים מהונדורס, שברחו מארצם והצטרפו למנגנון ההברחה והפשע עוד כשהיו צעירים. מרביתם לא יזכו לחגוג את יום הולדתם ה-30.
המסע אל החירות ותעסוקת העבדים בארצות הברית אינו מתחיל בגבול של מקסיקו עם טקסס. צעיר מהונדורס המבקש להגיע לניו-יורק או ללוס-אנג'לס צריך לגנוב גבולות אחדים, ובכל קטע מן המסע ממתינים לו שוטרי הגבולות, ובעיקר חיילי ברוני פשע הדורשים תשלום על כל מעבר מקטע לקטע. מקסיקו, כך מתברר, היא המחסום הקשה ביותר בדרך. פליט שהגיע לגבול עם ארצות הברית מתקשה למצוא את המעבר הבטוח והוא צפוי לגירוש או למעצר. ועם זאת, חציית מקסיקו היא הקושי העיקרי. כאן נכנסים חבריו של דה לאון לתמונה. תמורת סכום נקוב שאינו נמוך הם מתחייבים להוליך את מבקשי המקלט אל הגבול. הם אינם יכולים להבטיח הצלחה. בכל שלב בדרך הארוכה והמפרכת יכול לבלום אותם חייל של ברון וכנופיה ולדרוש תשלום נוסף. מי שמתנגד או אינו יכול למלא את דרישת הממון מסיים את חייו בצידי הנתיב אל החופש. עלות הליווי והבריחה מגיעה לכדי עשרת אלפים דולר ואף יותר, וכדי להשיג את הסכום הנדרש נאלצות משפחות הנמלטים להשקיע את כל כספן. הבורחים יכולים להתנחם בעובדה שמורי הדרך והמבריחים מוכנים לקבל את כספם בתשלומים. הם יודעים בצאתם לדרך כמה יעלה להם כל קטע במסלול. הקרובים הנותרים מאחור דואגים וכואבים צריכים להפקיד את הסכום הנדרש לכל קטע לחשבון הבנק של המבריח והברון.
שתי תכונות עיקריות מאפיינות את כתיבתו של דה לאון: כישרון מופלא של מספר והזדהות אנושית. הוא אינו מסתפק בסיפורי החיים של מקורותיו ומרחיב בתיאור תנאי הדרך והערים בנתיב שכל פרנסתן וקיומן מתבססים על המוני הפליטים שעוברים דרכן. כל תחנה בדרך הארוכה מצוינת בחגיגה של איבוד חושים. המריחואנה והאלכוהול הם הממריצים הגדולים של ההליכה המתישה, ההימלטות מן המשטרה והצעידה בג'ונגלים. המדריכים והמלכים מעטרים את גופם בקעקועים לציון הצלחה של כל שלב ושלב. כל המעורבים במקצוע מותירים אחריהם בערי המסלול נשים וילדים. כל ילד חדש זוכה לציון שמו בקעקוע על גופו של האב שלא יחזור לעולם.
2 צפייה בגלריה
yk14238208
yk14238208
מהגרים לא חוקיים נעצרים בגבול ארצות הברית-מקסיקו
(צילום: John Moore/Getty Images)
ג'ייסון דה לאון הוא אנתרופולוג מקורי שחורג לא אחת מן המקובלות של מקצועו. יש ודאי עמיתים לתחום המסתייגים מן הקרבה היתרה שמערערת את היחס הראוי בין חוקר לנחקר. ואכן, באחרית דבר לספר הוא מספר כי לא אחת, לאחר הרצאות שלו, פונים אליו משתתפים התמהים כיצד ומדוע הוא מגלה לעיתים יסוד של הבנה וחסד כלפי עבריינים חסרי מוסר ואנשים המתפרנסים ממצוקות האנשים התלויים בהם. דה לאון משיב כי הוא מודע לסכנות. אך הדבר מתחייב מן הרצון שלו לעורר מודעות ולשנות מציאות. "הברחת בני אדם היא תופעה נצלנית ואלימה", הוא כותב. "אי-אפשר לבלום אותה. אך היא אינה הבעיה. אי-הצדק המפלצתי, תולדת הקפיטליזם שמניע את ההגירה, הוא הבעיה: עוני, שחיתות פוליטית, סחר בסמים, אלימות כנופיות פשע חוצי גבולות ותמורות אקלימיות שמייצרות המדינות העשירות פוגעים בעיקר בעניים".
רק הכרה מלאה של כללי ומחוללי הגיהינום הזה היא הצעד הראשון להבנה כי חומות ורגולציות לא יפתרו את הבעיה. אסור להתעלם מן החדשות הטרגיות.
Soldiers and Kings: Survival and Hope in the World of Human Smuggling, ג'ייסון דה לאון, הוצאה לאור: Viking, עמודים: 367.
פורסם לראשונה: 00:00, 31.01.25