כאילו שהימים אינם קשים מספיק עבור הציר השיעי, נגזר על המשטר האיראני להתמודד גם עם ההשפלה שמעבירה אותם תמר רביניאן. כן, אשת המוסד שגורמת לסוכן האגדי מייק הררי ז"ל להיראות כמו מש"ק ממטרות ממשיכה להסתובב בסמטאות הבירה עם כיסוי ראש מרושל ופרצוף של "אני מסוכנת כמו גרגיר אורז" ולהתל בכולם. לפי קצב האירועים, היא הולכת לשירותים אפילו פחות מג'ק באואר ב-"24".
בהיבט הזה, העיכוב בעליית העונה החדשה של "טהרן" דווקא העניק יתרון משמעותי לסדרה שסבלה מיותר מאשר פגם אחד באמינות: אחרי אירועים מדהימים כמו מבצע הביפרים בלבנון וגם חיסולו של איסמעיל הנייה באיראן, קצת מסובך לטעון בביטחון מוחלט ש"טהרן" היא רק בידור מרחיק לכת. אמנם עדיין לא פשוט לחשוב שהמעללים של רביניאן, בגילומה של ניב סולטן, עולים בקנה אחד עם התנ"ך של פעילות סוכנים בשטח הכי עוין בעולם, אבל המציאות הנוכחית כן מפרגנת ל"טהרן" מרחב של ספק סביר. את שאר המלאכה עושים אנשים שיודעים איך להרים סדרת אקשן בתקציב נאה.
ואכן, ארבעת הפרקים הראשונים של העונה מצטיינים יותר בסיטואציות של מתח וקליף-האנגרים מאשר בתשתית פסיכולוגית עמוקה ומנומקת. תמר, לדוגמה, זונחת די מהר את זכרו של אהובה מילאד, שעלה עם מכוניתו השמיימה בסוף העונה הקודמת. אפשר להבין אותה: ראש המוסד יוליה (שרה פון-שוורצה) כבר דורשת מהסוכן הוותיק ניסן (ששון גבאי במבטא פרסי שנשמע כמו מחווה ליוסף שילוח ז"ל) לטפל בה. תמר מבינה שחייה תלויים במידע הקריטי שתביא על פרויקט הגרעין, כך שזאת לא העת להבעת רגשות (או למקלחת).
עם זאת, הסדרה בהחלט מתאמצת למתג את תמר לא רק כלוחמת דגולה ונחושה אלא כפטרונית של נשות איראן המדוכאות, בהתאם לדיווחים המזעזעים בשנים האחרונות על היחס לנשים שנתפסו ברחוב ללא חיג'אב. אולם עם כל הכבוד לכוונה הנאצלת, נדמה שהסיכונים שתמר לוקחת בנדון (והפיתולים שדרושים לתסריטאים כדי לחלץ אותה) שייכים יותר לעולם הפרופגנדה מאשר לקור האנושי והמניפולציות ההכרחיות של אמנות הריגול.
גם בשל כך, מי שמעניינים באמת כדמויות הם הזרים שמסלולם מצטלב בעלילה הראשית, כמו מפקח הגרעין הדעתן והמצפוניסט אריק פיטרסון, אותו מגלם יו לורי. עוד לא לגמרי ברור מה מניע אותו, אבל לפחות את השלב הראשון של תפקידו הוא מבצע בצורה משכנעת. לא כמו שון טאוב הנהדר בנעלי פאראז כמאלי, אבל בטח יותר מהזמן שלוקח לשלטונות האיראניים להבין מה הסוכנת תמר מחוללת מתחת לאפם כבר שלוש עונות. ומכיוון שספק אם השר שלמה קרעי יותר חכם מהם, אולי היא גם תצליח לסכל את התוכנית לחיסול השידור הציבורי.
בקטנה
מאז 7 באוקטובר, יותר ויותר אנשים בישראל נמצאים בסכנת התמכרות", מתריעה פרסומת שמשודרת בימים אלו. מה הסכנות? כצפוי: עישון, אלכוהול, כדורים וגם הימורים. "אם אתם מרגישים שקצת הגזמתם, אתם לא לבד", אומר הקריין ומפנה לחיפוש המילים "משחקים באחריות" בגוגל, שם תקבלו קישור לאתר מפעל הפיס. מוזר, מה למפעל הפיס ולסכנת העישון, האלכוהול והכדורים? טוב, מה רציתם שיקרה בפרסומת משותפת למשרד הבריאות, משרד הרווחה וכמובן מפעל הפיס? שידברו רק על הסכנה שנגרמת בין השאר בגלל תאגיד ציבורי שדוחף הימורים לאוכלוסיות הכי מוחלשות? איך לומר זאת בעדינות - אל תהמרו על זה.
