הפעם לא הייתה הצבעה, כי הכל סוכם מראש. הלכלוך של הבחירה המשולבת ברוסיה וקטאר כמארחות המונדיאלים ב-2018 ו-2022 התחלף בסטריליות של ישיבת זום בינלאומית. לצד ההחלטה להעניק את גביע העולם ב-2030 לשילוב הביזארי של ספרד, פורטוגל ומרוקו עם משחקי פתיחה בארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי, ב-2034 הטורניר יחזור למפרץ ויתקיים בסעודיה. לא היו הצעות אחרות. בגלל החום הכבד, זה שוב יהיה מונדיאל חורף, הפעם כנראה בינואר.
בסצנה נלעגת, הנציגים על המסכים התבקשו להרים יד לאות אישור, ו"שתהיה קרובה לראש כדי שיראו". פיפ"א רק רצתה לעבור את העניין לשם הפרוטוקול, והישיבה הייתה על שני הטורנירים במשותף. המהירות בלטה גם בתקופת קבלת ההצעות, שבה נטען כי הארגון לא מתנהל בשקיפות – כדי לזרז ולסייע לבחירה בסעודיה. פיפ"א צימצמה לחודש בלבד את חלון הגשת ההצעות, ושינתה את הכללים הקבועים בנוגע למספר האצטדיונים הדרוש במדינה שמעוניינת לארח.
3 צפייה בגלריה
(שר הספורט הסעודי ונשיא התאחדות הכדורגל האסיאתית חוגגים את הזכייה באירוח מונדיאל 2034 | צילום: AFP)
שיא הגיחוך היה בדוח חפוז שהוצג לתקשורת כלאחר יד, שבו פיפ"א העניקה ציון של 4.2 מתוך 5 להצעה הסעודית, והגדילה לעשות כשטענה כי מזג האוויר בסעודיה מהווה סיכון קל בלבד, בעוד מצב זכויות האדם הוא "סיכון בינוני". המקום שבו חופש הביטוי לא קיים, נשים עוברות דיכוי ולהט"בים עלולים לספוג עונש מוות. זו ההגדרה של "בינוני". כותבי הדוח הסבירו כי הטורניר מספק הזדמנות משמעותית לשינוי בנושא, וגם הסעודים התגאו בכך שהם פועלים למען זכויות אדם. עצימת עיניים מרשימה שתואמת את סירוב פיפ"א לשלם פיצויים למשפחות הפועלים שמתו במהלך בניית האצטדיונים בקטאר.
הכסף זורם כמו נפט
עידן התמימות חלף. כשמנופפים במספיק כסף מול עיניה של פיפ"א הצינית, היא תקפוץ בהתלהבות. נסו להיזכר: היו כאלה שהאמינו שהתקופה בין הענקת האירוח לקטאר לבין קיומו של הטורניר עצמו תוביל לשינוי. הרי התגלה השוחד בהליך הבחירה, נחשף המוות ההמוני של הפועלים שהקימו את התשתיות, מצב זכויות האדם במדינה המוסלמית הדאיג המונים. זה לא הזיז למקבלי ההחלטות. הקטארים ידעו שזה אצלם בכיס, וככה גם הצליחו להשפיל את פיפ"א, כאשר רגע לפני פתיחת הטורניר חזרו בהם מההסכם למכירת אלכוהול מחוץ לאצטדיונים.
נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו הפך את החיבור לסעודיה לפומבי יותר. הוא לא מנסה להסתיר אותו. באפריל פיפ"א חתמה על הסכם ענק עם אראמקו, אימפריית הנפט והגז הלאומית של סעודיה ואחת החברות העשירות בעולם. החברה הפכה לנותנת החסות הראשית ותעמוד מאחורי מונדיאל 2026 ומונדיאל הנשים 2027 (למרות מחאה המונית של כדורגלניות). החיבור שווה להתאחדות הכדורגל העולמית 100 מיליון דולר בשנה, למשך ארבע שנים. בנוסף, ההערכה היא כי קרן ההשקעות של סעודיה תיכנס בסכום גדול בחברת הסטרימינג DAZN, ששילמה לפיפ"א לאחרונה מיליארד דולר עבור זכויות השידור של גביע העולם החדש למועדונים. והרעש שזה מעורר נשאר בגדר רעש בלבד.
זה לא שהטורניר של 2030 עובר בשקט. פעילי איכות הסביבה זועמים על ההחלטה לשחק בשש מדינות על פני שלוש יבשות, בגלל זיהום האוויר שהנסיעות הארוכות יגרמו (ההחלטה לערוך משחק אחד בשלוש המדינות הדרום-אמריקאיות נועדה לחגוג 100 שנה למונדיאל הראשון שהתקיים באורוגוואי, ושם ייערך משחק הפתיחה). זה נכון גם לגבי שיתוף הפעולה עם אראמקו. אבל מה שסעודיה עומדת לספוג בזירה הבינלאומית יהיה חריג.
3 צפייה בגלריה
הפגנה של פעילי אמנסטי נגד זכייתה של סעודיה, מחוץ למשרדי ההתאחדות ההולנדית | צילום: Robin van Lonkhuijsen / AFP
המחאה כבר התחילה מכיוון נורווגיה, שעוד לפני הישיבה אתמול הכריזה כי לא תתמוך בסעודים בגלל בעיית זכויות האדם בממלכה. נשיאת ההתאחדות ליסה קלאבנס האשימה את פיפ"א בכך שלא ערכה את הבדיקות הראויות לפני שקיבלה את ההצעה של הסעודים: "התהליך לא התנהל לפני קווי המתאר הראויים שפיפ"א קבעה בעצמה בנוגע לזכויות אדם. הליך הבחירה לא תואם את הערכים של מערכת יציבה. בהימנעות שלנו מתמיכה, אנחנו שולחים לפיפ"א מסר ברור שאיננו יכולים לתמוך בגישה שלה". במדינות אחרות התקשורת לחצה על ההתאחדויות לצאת בהצהרות דומות, אבל אפילו אנגליה וגרמניה, שבעבר התייצבו כלוחמות בשחיתות פיפ"א, התקפלו הפעם. מההתאחדות ההולנדית, למשל, נמסר: "אנחנו התאחדות כדורגל, אם נעלה לטורניר נשחק בכל מקום בעולם".
סעודיה אחרת?
ארגון אמנסטי נכנס לתמונה בחודש שעבר, וקרא לפיפ"א לעכב את ההכרזה עד שתיערך רפורמה משמעותית בזכויות האדם בסעודיה. באמנסטי טוענים כי הרפורמה שהעלתה המדינה במסגרת הצעתה לארח את המונדיאל אינה תואמת את דרישות הארגון. הדאגה המרכזית נוגעת ליחס כלפי להט"בים, מאחר שהעונש על קיום יחסי מין הומוסקסואליים בסעודיה הוא מוות. הצהרתו של חאמד אלבלאווי, יו"ר הוועדה המארגנת של מונדיאל 2034, כי כל האוהדים יתקבלו בברכה והפרטיות שלהם תכובד – לא מניחה את דעתו של אף אחד. "יהיה מחיר אנושי לבחירה בסעודיה מבלי לקבל התחייבויות לשינוי מקיף", נמסר מאמנסטי. "האוהדים יסבלו מאפליה, הפועלים הזרים יהיו חשופים לניצול, ורבים ימותו".
במארס, למשל, "הגרדיאן" הבריטי חשף את נתוני התמותה הגבוהים והבלתי מוסברים של פועלים מבנגלדש בסעודיה. שידור חוזר וצורב מקטאר. ארגון המעקב אחרי זכויות אדם הוסיף: "הפיגור העצום של התשתיות בסעודיה יוביל לתנופת בנייה שתהיה רק על גבם של פועלים זרים. מגוחך שפיפ"א כללה בדוח ביקורת פנימית שערכו הסעודים".
המהלך מהווה הרבה יותר מהלבנת תדמית באמצעות ספורט, המומחיות של קטאר שזכתה לביקורות. הסעודים, כפי שישראל לומדת בשנים האחרונות, מנסים להתקרב למערב ולמצב את עצמם ככוח המוביל במזרח התיכון. מונדיאל, לצד רצון עז לארח את אולימפיאדת 2036 וכניסה לעולם תחרויות הענק (כמו טניס ופורמולה-1, למשל), יאפשרו לבית המלוכה להציג "סעודיה חדשה", ידידותית יותר. עם משאבים אינסופיים, הם מתכוונים ללכת עד הסוף, ליצור טורניר מפואר עד כדי כך שהאצטדיונים המפוארים של קטאר ייראו כמו האורווה בפתח-תקווה אחרי ההריסה. הם הבטיחו טורניר "יוצא מן הכלל".
11 אצטדיונים חדשים
כזכור, המשימה הניצבת בפני סעודיה מאתגרת יותר מאשר זו שאיתה התמודדו הקטארים. גביע העולם 2034 יהיה הראשון שבו גרסת 48 הנבחרות תתקיים במדינה אחת ולא תתפרש על פני מספר מארחות, מה שמהווה תוספת עצומה של משחקים, מגרשים, מתחמי אימונים, חדרי מלון (185 אלף כאלה ייבנו במיוחד) ומה לא. מה שידוע הוא שחמש ערים יחלקו באירוח: הבירה ריאד, ג'דה, אבחה, ח'ובאר ועיר העתיד ניאום שמוקמת במדבר. האחרונה היא עוד סיבה טובה לקוות לשלום עם סעודיה: היא נבנית בדרום מפרץ אילת, כך שאפשר יהיה לקבל מונדיאל קל"ב.
15 אצטדיונים יתחלקו במשימה, 11 מהם חדשים מהניילונים שבנייתם אמורה להסתיים עד 2032. רובם ינועו סביב 45 אלף מקומות, אבל אצטדיון המלך סלמאן יתנשא מעל כולם: המתקן בריאד צפוי לכלול 92 אלף מקומות. בסוויטה המלכותית ייכנסו 150 אנשים, למקרה שתהיתם איפה עסקני פיפ"א יבלו בזמן המשחקים.
יש עוד עשור כדי לגלות איך האירוע יעבור במפרץ, אבל שני דברים ברורים: המדינות הליברליות ממערב אירופה יעקמו את האף וינסו למחות, וכבר למדנו שהמחאה הזו לא תיצור שום שינוי.
