בשידורי היום הראשון לעדות ראש הממשלה במשפטו (שבו גם נאשם מו"ל "ידיעות אחרונות") בלטה המילה "היסטורי" על הטיותיה. נדמה שעמליה דואק, שהגישה את המשדר בחדשות קשת, התחברה אליה במיוחד, אולי כמחווה למורשת הפאתוס של דנה ויס (שבדרך כלל מובילה משדרים משפטיים), ואולי מתוך תפיסה קלאסית של טאלנטים: אם אומרים "היסטורי" מספיק פעמים, הופכים לחלק מההיסטוריה.
אולם עד כמה שהרגע אכן "היסטורי" ברמה העובדתית, התחושה הייתה אנטי-היסטורית: אנשים דיברו, ניתחו, התווכחו, התבדחו, ציטטו וקישקשו עד שהעדות נגמרה – וגם אז המשיכו לדבר, לנתח, להתווכח, להתבדח, לצטט ולקשקש. גיא פלג, למשל, עשה לעיתים את כל הנ"ל באותו מונולוג, מה שקצת הקשה על הניסיון הנאיבי לקבל, איך קוראים לזה, פרשנות משפטית. היעדרם של עמית סגל (חדשות קשת) ואבישי בן-חיים (חדשות רשת) מהשידורים חתך באבחת חרב את הסיכוי לקבל בערוצים 12 ו-13 עימות מהדהד, שלפחות ימחיש את השסע שהלך והעמיק על רקע תיקי האלפים. הציטוט של נתניהו מתוך "קופה ראשית" היה בערך הסיבה היחידה להיזכר בשידור של חדשות כאן.
בערוץ i24news, שהתחזק לאחרונה בפרשן המשפטי אבישי גרינצייג, וזה ניכר ביום שבו רצוי להבין בנושא, ניסו לעקוף את המגבלה הוויזואלית (כלומר האיסור לשדר את העדות) באמצעות גימיק: הַדמיות מתוך האולם שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית. ניתן להבין את השאיפה להיבדל מהאיורים הכעורים שהופיעו בערוצים האחרים, אך לאור התוצאה הקריפית, עדיף שהערוץ ישקיע בטכנולוגיה שתמצא לו יותר צופים וצופות, בטח כאלה שמתרגשים מנאומי הבכיינות של המגדלור האינטלקטואלי דניאל רוט-אבנרי או מביקורת המדיה של אבירת העיתונות האיכותית יוליה שמאלוב-ברקוביץ', המודחת הטרייה מ"הישרדות: חדשות רשת".
למעשה, אפילו אירוע היסטורי ממש כמו המלחמה הופיע בדיונים השונים בעיקר כתסבוכת לוגיסטית וטכנית: האם לבנימין נתניהו היה זמן להתכונן, איך יתקבלו החלטות דרמטיות לביטחון המדינה, המעטפה החומה עם הכותרת "סודי ביותר". מהבחינה הזאת, כבר אין צורך "לנרמל" מצבים אבסורדיים, כמו ראש ממשלה שמנהל במקביל משפט פלילי מורכב ומלחמה מורכבת פי אלף: בשלב זה הם באים מנורמלים מהבית.
אבל יש מקום אחד, עצוב ומשוגע, שבו בערה אש. בועז גולן שאג "צריך לפוצץ את העניין הזה החוצה! שיהיה משבר חוקתי! שיהיה כאן שיגעון!" לפתע יעקב ברדוגו נכנס לאולפן בתחושת דחיפות והודיע בהתרגשות כי משיחותיו עם אנשים באולם עולה, שנתניהו "נינוח", "בטוח" וכמובן: "דמות היסטורית". והאמת היא שגם ברדוגו, שהצהיר שהוא "לא חסיד שוטה של נתניהו", הוא דמות היסטורית: כך בדיוק נראית התקשורת שנתניהו ערג אליה בעדותו, ובלעדיה הוא לא היה מגיע ליום ההיסטורי הזה כראש הממשלה.
