ויתורים מרחיקי לכת של משרד האוצר בחוק הרווחים הכלואים יגרמו לחוסר בצמצום הגירעון בתקציב לשנת 2025 של כ-7 מיליארד שקלים, מצב שיחייב הטלת גזירות חדשות על הציבור. האפשרות המועדפת תהיה כנראה העלאת שיעור מס ערך מוסף בעוד אחוז וצמצום רוחבי גדול בתקציב המדינה.
במגעים שהתקיימו בימים האחרונים בין ראשי משרד האוצר לבכירי המגזר העסקי הוחלט לגבש חוק רווחים כלואים עם שורה של שינויים, כאשר המגמה באוצר היא להביא את החוק המתוקן כבר היום לדיון ואישור בוועדת הכספים של הכנסת בשל קוצר הזמן שנותר עד ל-1 בינואר, שבו ייכנסו חוקי המסים החדשים לתוקף.
אלה ההקלות שצפויות בחוק הרווחים הכלואים: מהחוק יוחרגו כליל הרווחים הלא-מחולקים של החברות התעשייתיות והקבלנים היזמים בענף הבנייה; במקום לכפות על כל החברות חלוקה של כל הרווחים שנצברו בחברה "במכה אחת", כהגדרת האוצר, יוחלט על החיוב למשוך רק 5%-6% מהרווחים הבלתי-מחולקים כל שנה, וכך למעשה "יימרח" החוק לתקופה של כ-15 שנים.
במגזר העסקי אמרו אתמול ל"ממון" כי, "היה ברור לנו שהחוק בנוסחו הראשון לא יעבור ויתוקן באופן מהותי".
יחד עם זאת, החוק יחול, כפי שתוכנן תחילה, על כל בעלי המקצועות החופשיים - עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, רופאים ואחרים - שהקימו חברות (המכונות גם "חברות ארנק").
בנוסף, לא רק שלא תינתן הנחה על המס של 33% שיוטל על חלוקת הדיבידנדים, אלא שבעלי החברות יצטרכו לשלם גם מס יסף בשיעור של 2% ובסך הכל 35% מס על כספי הרווחים שיימשכו מהחברה.
כמו כן, לא התקבלה דרישת בעלי החברות לדחות את הפעלת כל החוק בשנים אחדות, כדי לאפשר את השקעת הרווחים בהשקעות שיביאו לצמיחת העסקים שדרושה כעת למשק.
ההערכות כעת הן שבמקום גביית 10 מיליארד שקלים מחלוקת הרווחים הכלואים כבר בשנת 2025, ייגבו כעת לכל היותר 3-4 מיליארד שקלים בשנה הקרובה. המשמעות היא שיהיה חסר כסף גדול לצמצום הגירעון, ובמקום 35-37 מיליארד שקלים שייגבו מהטלת מסים, הקפאת מסים וקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה יסתכמו הצעדים רק בכ-30 מיליארד שקל. לכן יהיה צורך למצוא מקורות אחרים כדי לעמוד ביעד הגירעון החדש לשנת 2025, שעומד כעת על שיעור של 4.4%. לא תהיה, לפי החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', עוד הגדלה מראש של יעד הגירעון, ולכן צפויים צעדי מיסוי וקיצוצים תקציביים נרחבים חדשים.
בתחילת שנת 2025 הריבית לא תרד
על פי האנליסטים צפויות הורדות ריבית של רבע אחוז היום באירופה וביום רביעי הבא כנראה גם בארה"ב. יחד עם זאת, אינפלציה עולה בישראל תמנע הפחתות ריבית כאן גם בראשית שנת 2025.
מדד המחירים לצרכן צפוי להיות בנובמבר שלילי בשיעור של 0.1%-0.2% לפי החזאים, אולם בשל מדד שלילי של מינוס 0.3% אשתקד, האינפלציה השנתית בישראל למעשה תעלה משיעורה הנוכחי 3.5% לשיעור של 3.6%-3.7%. בדצמבר צפוי מדד של 0.2%, ובינואר צפוי מדד גבוה ביותר, שיהיה סביב 1% בשל העלאת המע"מ באחוז ושלל התייקרויות שייכנסו לתוקף. בשל כך לא צפויה הפחתת ריבית בראשית 2025, אולם ייתכן שבשל הגידול בפערי הריבית מול ארה"ב ואירופה יקדים בנק ישראל הפחתת ריבית אחת לסביבות חג הפסח.
הקפאת מסים וקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה יסתכמו רק בכ-30 מיליארד שקל, ולכן יהיה צורך למצוא מקורות אחרים כדי לעמוד ביעד הגירעון לשנת 2025, שעומד על 4.4%
