אם חיים במרחב פראי תלול והררי באיטליה - מבינים במהרה שזוג העיניים הירוקות והמבועתות שקופא מולכם בשביל לילי והררי, הוא לא של פודל או חתלתול, אלא של שועלה או מרמיטה אלפינית במקרה הטוב.
אבל מה קורה אם רוצים לסייר עם הילדים בלילה אפל והם חושקים דווקא בביצי פנתר? זה דווקא קל. סרים לסופרמרקט הקרוב, רוכשים ביצי ענק, טומנים בין השיחים ונזהרים מנחשות נקבות בעונת ההמלטה, ומסבירים לילדים שבמקומות פראיים כאלה, גם פנתר זכר מטיל ביצים. עם שיניים. אבל רגע, לא כדאי להקדים את המאוחר.
× × ×
תקריות ביזאריות מתרחשות כאן בהרים בלי סוף. לדוגמה, השכנה שלנו משוגעת על גורי חתולים שבנה מביא לה מפסגת כרי הדשא האלפיניים (אלפג'ו), ואז הגורים נעלמים. אני מחליטה שנתחיל להאכיל ולטפח כמה גורי חתולים ולהעביר אותם לחברתנו האיטלקייה הדומעת. אבל אז, כעבור יומיים-שלושה, אנחנו מתחילים להבחין שבשר ועצמות נעלמים מסיר הבשר שהבאנו. יש לנו הערכה מי מעלים אותם, אבל בלי הוכחות חותכות אנחנו שותקים. ואכן, ההמשך ברור. אנחנו מניחים בגומה קטנה חצאי עופות שהתיישנו ובבוקר נוכחים שנטרפו כולל השלד.
צדקנו. במקום זוג גורים תאבי משחק טיפחנו עבור חברינו שלושה שועלים חסונים. עכשיו תורם להטיל גללים גדולים על מפתני השכנים ועל אלה שלנו. השכנה נוזפת בשועלים הגדולים אבל גם מוציאה עבורם שאריות.
× × ×
בסוף שבוע הקרוב מגיעים כל הנכדים לשבוע של כיף וכל הבוגרים מכינים עבורם א"ש לילה מלא הרפתקאות:
אנחנו נאסוף ביצי פנתרים וטיגריסים, נחטט בערימות צמחים יבשים כדי למצוא קוברה מסוכנת, לא נגלה שמדובר בכלל בזיקית ובינתיים המילואימניקים בינינו ילמדו את הקטנים צעידה עורפית, תרגילי סדר וחיפוש פנתרים שדוגרים על הביצים שלהם.
איך מוצאים ביצי פנתר בתוך קן כאשר הפנתר דוגר עליהם? ועוד בחשיכה הסמיכה סביב ההרים?
טוב, זה ממש קל - את הביצים הענקיות שהחלטנו לטמון בין שיחים, אנחנו כאמור מביאים מהסופרמרקט הקרוב וכשהקטנים רוצים לצאת להרפתקאה אנחנו מתרוצצים עם פנסי ענק צבאיים, ועם ג'יפ חלוד מימי הפלישה לחוף אומהה, במטרה למצוא את ביצי החיה הפראית. תחילה הבוגרות בינינו (רותי ואני) מוצאות את שתי הביצים שקברנו במו ידינו בטנא שהבאנו מהבית עם כמה חיתולים לריפוד. אחר כך מגיע אוליבייה השכן, שותף למזימה, מצביע על איזה תל ומספר שראה שם ביצי טיגריס, אבל שיש לחפש היטב. הגדוד הפעוט, המסור דוהר לשם.
כדאי שתשימו כולכם לב שאיטליה הפרטית שלנו אינה נראית בדיוק כמו רומא או ונציה או טורינו וזה יותר דומה פה לפנימיית הוגווטרס התוססת, מספרי “הארי פוטר”. לילדים לא אכפת שעברו כבר יותר מ-20 שנה מאז הפציע הארי לראשונה, כי בשכונה שלנו, על הר נידח, מזדמנות להם המון תנשמות ושריקות של מרמיטות.
אנחנו מניחים בגומה קטנה חצאי עופות שהתיישנו ובבוקר נוכחים שנטרפו כולל השלד. צדקנו. במקום זוג גורים תאבי משחק טיפחנו עבור חברינו שלושה שועלים חסונים
גן חיות הפרא
אם כל המשפחה סבלנית ואוהבת ספארי או פארק של חיות בר אמיתיות - עופו לכם מיד לפארק Introd שאוחז בשפע מופלא של דורסים, זוחלים, מעט חיות טרף ובעיקר מגוון עצום של ינשופים פוזלים ירוקי עיניים.
יש בפארק גם שפע חומרים כתובים. רק יש לבדוק אם פתוח שם עכשיו, בחורף. ללא ספק העונה הטובה ביותר היא אביב-קיץ. היא מאפשרת הרבה יותר התפעלות. parc-animalier-introd.it
