1.
כדאי שתתחילו להפנים: לא מדובר בשבע חזיתות שמולן מתקיימת המלחמה, אלא בשמונה חזיתות - אחרי שבימים האחרונים למדנו שנתניהו וחבורתו אסרו מלחמה נגד הרמטכ"ל הרצי הלוי. ואין ספק, הם חותרים לניצחון מוחלט גם בחזית הזו.
שיא אחד נרשם בעקבות ראיון שנערך עם תא"ל עופר וינטר, שטען כי הלוי מנע את מינויו למזכיר הצבאי של נתניהו - מה שהוביל את לשכת ראש הממשלה לפרסם הודעה נגד הרמטכ"ל. "אם דבריו של תא"ל עופר וינטר נכונים מדובר באירוע חמור", נכתב שם, "משום שבמדינה דמוקרטית, הרמטכ"ל כפוף לדרג המדיני ועליו לשמור את דעותיו הפוליטיות והאישיות לעצמו". שמעתם? זה מה שהיה להם שם בלשכת ראש הממשלה לומר, ואף מילה על ההשתלחות של וינטר במפקד הצבא. כך מתנהג ראש ממשלה בעיצומה של מלחמה? תשפטו אתם.
2.
לא צריך להלקות את עצמנו על כך שהופתענו מהסתלקותו של בשאר אסד - המודיעין תמיד טועה כשהדברים נוגעים לגורלם של שליטים. או שלא: אהוד ברק צפה שבשאר אסד יסולק כבר ב-2011, בתחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה - ובסוף הוא צדק, באיחור של 14 שנים. כך היה גם עם נשיא מצרים חוסני מובארק. גורם בכיר מאוד גילה לי בשעתו שהמוסד הצליח להשיג את תוצאות בדיקות הסרטן של מובארק ממוסד רפואי בהיידלברג. "שים לב", הוא אמר לי, "נותרו לו חודשים אחדים לחיות". ושוב, המודיעין צדק: מובארק מת אחרי עשר שנים, שבמהלכן הודח.
אני מבקש להציע למקבלי ההחלטות שכבר מתקוטטים על הקרדיט: מתבקשת ענווה. לא "כבשנו" את החרמון הסורי משום שלא היו שם חיילים סורים, ולנתניהו - שמיהר להצטלם באזור - צריך להזכיר שבעבר ניהל מו"מ מתקדם לירידה מהגולן. למזלנו, אסד ובנו לא נענו להצעותיו.
3.
באזכרה לבנו גל הזכיר גדי איזנקוט שצה"ל נלחם בג'באליה בפעם הרביעית מתחילת המלחמה. קראו את ספרם של שאול משעל ואברהם סלע, "זמן חמאס", משום שהדבר יסייע לכם להבין שמדובר במלחמה ללא סוף: "בחברה שחיה כלכלית מהיד לפה ומצויה במצור צבאי, נשק אינו רק כלי ירייה אלא גם סמל של כושר עמידה וזקיפות קומה. כ-60 אחוזים מהפלסטינים בני פחות מ-18 בגדה וברצועה התמסרו לתרבות הלחימה, והעניקו משמעות ופשר לחייהם בשנים של התכתשות מדממת".
הדרישה ממקבלי ההחלטות חייבת להיות: הציעו מתווה שיתמודד עם התסכול של הפלסטינים - שלא רואים מוצא אחר חוץ מלהילחם בנו.
4.
יש דברים שנאמרים ונכתבים אצלנו שמכעיסים אותי - כפי שנכתב על משפט נתניהו ש"כולם מפסידים". מה אתם רוצים, להפסיק את המשפט או הסדר טיעון? מי יודע.
5.
דב איכנולד נפצע באסון צור במלחמת לבנון הראשונה. בסוף השבוע, בכתבה מרגשת ומפעימה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", הוא כתב על החזרה שלו ללבנון. וכך למדתי פעם נוספת שלא ניתן להניח את עברנו מאחורינו.
יהודה עמיחי, בספרו "שעת החסד", כתב: "אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת, באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק. באותן ידיים לזרוק אבנים ובאותן ידיים לאסוף אותן. לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה". ואנחנו נשארים עם קול דמי המגינים עלינו במלחמה שאין לה סוף ונערכת בלי מצפן.
גורם בכיר מאוד גילה לי בשעתו שהמוסד השיג את תוצאות הבדיקות של מובארק, ו"נותרו לו חודשים אחדים". מובארק מת אחרי עשר שנים
