"כשעמדתי על הבמה וקיבלתי את התעודה מהרמטכ"ל הרגשתי שדביר עומד לצידי. אחרי האסון הכבד החלטתי להמשיך ולשרת את צה"ל ואת המדינה, ואני משוכנע שזה מה שדביר היה רוצה".
כך אמר בהתרגשות שמעון פימה (61) לאחר שקיבל תעודת הצטיינות על פעילותו, חריצותו ועבודתו הנאמנה בשירות צה"ל במשך 44 שנים, כאיש קבע ובשנים האחרונות כאזרח עובד צה"ל.
"דביר היה גאה בי והלך בדרכי כאיש קבע", סיפר שמעון, אביו של רס"ן דביר דוד פימה ז"ל שנפל לפני פחות משנה בקרב גבורה בעזה. "גידלתי אותו על ערכים של תרומה למדינה ואהבת המולדת. הוא היה אומר לי 'אבא, אל תשתחרר מהצבא, כל זמן שאתה יכול לתרום תמשיך לעשות זאת'. יש לו חלק חשוב בתעודת ההצטיינות הזו. לכן כשקיבלתי את התעודה הרגשתי שאני ממשיך את דרכו של דביר ואת המורשת שלו".
שמעון פימה התגייס לחטיבה 7 ב-1980 ושירת בה במשך 12 שנים. לאחר מכן שירת במשך 37 שנים כאיש קבע בתפקידי לוגיסטיקה ביחידות שונות. "השתחררתי לתקופה קצרה אחרי כמעט 40 שנים בקבע ואז פנו אליי והציעו לי להיות אזרח עובד צה"ל באוגדה 36", הוא משחזר. "התייעצתי עם דביר והוא אמר לי 'אל תישאר בבית, תחזור לצבא ותתרום לעם שאתה כל כך אוהב', וככה חזרתי לשירות. אני אחראי על מחסני החירום של האוגדה ודואג שכל הציוד יהיה במקום ושהחיילים ייצאו לקרב הכי מוכנים שאפשר".
לפני כארבעה חודשים פנה מפקד האוגדה לפימה ושיתף אותו בכוונת הרמטכ"ל להעניק לו תעודת הצטיינות על שירותו ארוך השנים בצה"ל. "זו עבורי גאוות עולם", הוא אומר. "במלחמה כל חמשת הבנים שלי היו מגויסים, חוץ מהצעיר שהוא בן 17. אחד הבנים נשאר לוחם למרות שהוא אח שכול. הטקס בקריה היה הטקס המרגש ביותר שעשו לי. נשברתי ובכיתי. הכי היה חסר לי לחבק את דביר. הוא הנשמה שלי".
