יש הרבה מאוד תא"לים בצה"ל, באולפנים כבר אי-אפשר לספור תא"לים ואלופים לשעבר, ובכל זאת יש תא"ל אחד שכולנו מכירים – עופר וינטר. סופרסטאר ענק בחוגי הימין, ברמה של ינון מגל בערך. למה? כי הוא קצין "התקפי" (יש קצינים הגנתיים?). הראיון שלו בכאן 11 עורר הדים בכל סוף השבוע האחרון, עקב הדברים שאמר על הרמטכ"ל הרצי הלוי בעקבות סירובו לכאורה למנות את וינטר למזכיר רה"מ ("אם אני ראש הממשלה... אז הראש שלו צריך להיות מותז!” יחד עם תנועת יד). "השיקול של רה"מ לא ענייני, מי אתה בכלל? אתה רמטכ"ל מבולבל", המשיך וינטר. דובר צה"ל הכחיש, וינטר קרא לפרסם את ההקלטה. כל זה לפני שהראיון אצל עמרי אסנהיים ורוני קובן בכלל שודר, התאגיד בטח היה מרוצה מיחסי הציבור הנהדרים.
הראיון עם עמרי אסנהיים היה נפלא מבחינת וינטר, כוכב אמיתי בחולצת פולו שחורה - פריט לבוש שהוא כנראה חובה בראיונות עם בכירים לשעבר. "כמה הוא חיכה לרגע הזה", נאמר בכתבה, למרות שלא מדובר באדם ביישן במיוחד שרק המתין שייתנו לו מיקרופון. וינטר קיבל גם צילומים מחמיאים שלו, הולך מהורהר בטבע, עם אקדח בחגורה. ההקדמה הייתה מאוד ארוכה והשאלה הייתה אם וינטר יצדיק את זה. הוא הצדיק.
וינטר קיבל במה נוחה לשטוח את משנתו, העלה זיכרונות משירותו כחייל סדיר וקצין צעיר, כבר אז הוא לא פחד להגיד את האמת לממונים עליו. ייאמר לזכותו כי כבר במהלך צוק איתן ב-2014 זיהה את איום המנהרות והרתיע, בעוד פורום מטכ"ל לעג לו.
כן מסכימים איתו או לא מסכימים איתו, אוהבים את הסגנון או לא, דבר אחד בטוח: שווה להקשיב לו. בהמשך הראיון הוא נשאל שאלות קשות, ולא התחמק. יש לו אמירה ברורה ודרך מסוימת. אפשר היה להבין את סוד הקסם שלו – כל אחד היה רוצה לשמוע איש צבא מדבר בביטחון כזה, אתה יודע שאתה בידיים טובות. גם ההסבר שלו לפגישה עם נפתלי בנט ב-2014 היו משכנע.
לאחר מכן וינטר הקריא את המכתב השנוי במחלוקת שכתב ללוחמים באותו מבצע ועורר סערה בתקשורת (מה כבר היה כתוב שם, שהאויב מנאץ את אלוהי ישראל? אפשר לחשוב). על האמירה האומללה על הרמטכ"ל היה עדיף לוותר, בטח על תנועת היד שליוותה אותה. בלעדיה עופר וינטר היה יכול להיות קונצנזוס מקיר לקיר – הביקורת שלו הייתה מנומקת היטב, והצבא בסופו של דבר יידרש לתת תשובות.
בקטנה
גיא פורן ממחאת הטייסים נשאל ע"י עמית סגל בנוגע לאמירתו לגבי "דמוקרטיה הונגרית מהסוג הזה לא תקרה גם אם זה יגיע לדם ברחובות". פורן התווכח, ואחרי שסגל התעקש חמש פעמים ענה "השאלה שלך לא מכובדת בשביל שאני אענה לה", בצירוף הסבר מסובך ולא ברור. טיפ קטן למישהו שרוצה שהמחאה שלו תסחוף את הציבור: גם אם השאלה והניסוח לא נראים לך, תענה בלי להתחמק. אתה לא פוליטיקאי.
