כשמדברים על משפחת סימפסון בהקשר של אופנה וביוטי נוצר אוקסימורון. באופן טבעי, מתוקף היותה סאטירה, הסדרה לא חסכה את שבטה ופיזרה ביקורת נוקבת על שטחיות, צרכנות ושאיפה לשלמות. במהלך הפרקים הדמויות מתעסקות לא מעט במראה החיצוני שלהן: כשמארג' רצתה להשתלב בחברה הגבוהה של ספרינגפילד היא קנתה חליפת שאנל ובפרק אחר בעקבות הצלחה ופרסום שחווה מארג', שקל הומר לבצע הליכים קוסמטיים כדי שהיא לא תעזוב אותו. ולא רק – ליסה, שמודעת לנושא איכות הסביבה, מרבה להעיר בסדרה על אתיקה וקיימות בנושא האופנה, ואפילו פרק שלם הוקדש לפרודיה על "השטן לובשת פראדה" שהראה עד כמה תעשיית האופנה נצלנית וחסרת רחמים.
אבל מתחת לפני השטח, ובשלבים מסוימים גם מעל, משפחת סימפסון הפכה להיות אייקון אופנה וביוטי עם חיים משל עצמם: בגדי הרחוב שקיבלו מעמד של כבוד בזכות בארט והמראה המרדני שלו, הפנינים של ליסה שהפכו עם הזמן להצהרה אופנתית מינימליסטית לצד עולמות הפופ-ארט שחזרו למרכז הבמה בזכות הצבעוניות יוצאת הדופן של מארג'. וכל זה – עוד לפני שדיברנו על שיתופי הפעולה המסקרנים שהיו לסדרה: עם מותג האופנה VANS שהציע נעלי ספורט, ביגוד ואביזרים עם גרפיקות של הדמיות האהובות, עם מותג הסטריט המתוחכם SUPREME (חולצות טריקו, קפוצ'ונים ואפילו סקייטבורד) ועם מותג-העל בלנסיאגה – שאף הגדיל לעשות כשהציג את שיתוף הפעולה בשבוע האופנה בפריז עם פרק בן עשר דקות, שבמהלכו דמויות הסדרה לבשו עיצובים איקוניים של בלנסיאגה.
תשאלו ובצדק – האם שני הקצוות האלה שנעים בין ביקורת על עולמות האופנה והיופי ומנגד פריטים באלפי דולרים הנושאים את דמויות הסדרה, יכולים לחיות יחד בשלום? והתשובה היא כן ובגדול. כי בתכלס ההשתקפות שלהם היא המראה שלנו, שכוללת את כל החלקים האלה שנמצאים בתוכנו בעוצמות משתנות, אלה שרוצים להיות שייכים ואלה שלפעמים מעדיפים למרוד.
