הדיון אתמול במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו התמקד, כמו בדיונים הקודמים, בכל אותן בקשות הסיקור הנטענות בכתב האישום כי הופנו מסביבתו אל בעלי בזק ואתר וואלה לשעבר שאול אלוביץ'. ושוב, כמו בדיונים הקודמים, נתניהו הצהיר כי לא ידע על אף אחד מבקשת הסיקור שהוצגו לו. אלא שבתוך הדיון התפתח אירוע דרמטי כשהשופטים הקשו על התביעה בליבת כתב האישום בתיק 4000, עד כדי כך שהפרקליטות ביקשה שהות כדי לעבור שוב על החומרים.
כתב האישום בפרשת "בזק-וואלה" הוגש בתחילה ללא נספח 315 בקשות הסיקור שבמוקד הפרשה. בדיון שהתנהל בבית המשפט ב-2020, טענו הסנגורים כי לא ניתן להתגונן מפני אישום שוחד והפרת אמונים על קבלה של טובות הנאה מסוג היענות בסיקור, מבלי לקבל רשימה מפורטת של אותן הבקשות, "כמו שאי-אפשר להאשים בקבלת כסף מבלי לציין כמה כסף".
התובעת יהודית תירוש ניסתה אז לבלום זאת, וטענה כי כתב האישום אינו נוגע רק לפרטים אלא על המבט הכללי של האירועים. השופטים דחו אז את עמדת הפרקליטות, והורו להם להגיש כתב אישום מתוקן עם נספח בקשות הסיקור. השופטים אף הורו לתביעה לציין אם לנתניהו הייתה מעורבות בבקשות או לא, כדי לאמוד עד כמה הוא מודע לציר הבקשות הנטען. אז לא היה ברור אם השופטים קיבלו את בקשת הסנגורים כטכנית, להגיש את המסמך, או שבתוכה מקופלת קבלת הטענה המהותית שבלתי אפשרי להוכיח את תיק 4000 ללא הוכחת בקשות הסיקור.
חזרה בזמן
הנספח הוגש ומאז הפך למפת הדרכים של המשפט, וגם לנקודת התורפה המרכזית של תיק 4000. שכן, בקשות הסיקור הן המתת הנטען שקיבל נתניהו בעבירת השוחד והבסיס לזיקה בין נתניהו ואלוביץ' כדי להוכיח את עוצמת ניגוד העניינים.
אתמול, ארבע שנים אחרי, חזר הדיון אחורה בזמן. הפרקליטות טענה לפתע כי ישנן בקשות סיקור שנתניהו אמנם לא מעורב בהן בשום צורה ולא מודע להן, אך הוא כן מודע באופן כללי לכך שהופנו בקשות. הפרקליטות הפנתה לסעיף 23 בכתב האישום שנוגע למודעות על פניות של בני משפחתו. הסנגור התנגד, והפנה את השופטים לכך שישנן כ-80 פניות ללא מעורבות נתניהו או בני משפחתו אלא על ידי מתווכחים – כך שאין טענה כי נתניהו מודע להן.
התובעת תירוש התגוננה: "אנחנו אומרים שיש פניות באמצעות מתווכחים ושבוודאי יש מודעות שלו". בשלב זה השופטים הקשו: "אתם אומרים, אבל היכן זה כתוב בכתב האישום?". תירוש השיבה: "כתבנו שהוא ידע שהם פונים באופן שיטתי הגם שלא עודכן לכן יש בכתב האישום התייחסות ספציפית למעורבות ולידיעה".
השופט עודד שחם הצטרף לביקורת: "בפריט 16 למשל, לא כתוב שנתניהו מעורב ולא מודע, אז מה אתם מייחסים לו בפריט?". תירוש השיבה: "מודעות כללית לפניות". השופט שחם הכריז: "אני מבין את הטענה שאתם מעלים כעת, אבל אני מתקשה לראות איפה זה כתוב בכתב האישום". השופטים התעקשו שהפרקליטות תראה להם היכן כתובה הטענה בכתב האישום, מפני שלא ניתן להרחיב חזית במהלך המשפט ולטעון טענה נגד נאשם שאינה כתובה בכתב האישום. ככל שהפרקליטות לא תספק הסבר משכנע, כפי שהתקשתה לעשות בדיון עצמו, לפחות 80 בקשות, שהן כרבע מנספח כתב האישום, ייתכן אף 140 מתוך 315 - יוסרו. נזכיר שוב, בקשות הסיקור הם חלק מהבסיס להוכחת עבירת השוחד ועבירת הפרת האמונים, קיצוץ של בין 25% ל-50% יהווה מכה משמעותית לכתב האישום.
הוויתור של ההגנה
עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הכריז בדיון היום כי אין בכוונתו להביא כעדת הגנה את אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. הפרקליטות תיפגע מכך בתיק 4000, ונתניהו ייפגע מכך בתיק 1000 ("פרשת המתנות". נזכיר, הפרקליטות לא יכולה הייתה להביא את שרה נתניהו לעדות, אף שהיא עדה מרכזית מאוד בתיקים, מפני שאין מעידים אישה כנגד בעלה. לכן, האפשרות הזאת שמורה להגנה של נתניהו.
עדותה של נתניהו הייתה עשויה לתרום להוכחת האשמה בתיק 4000, שכן רעייתו הייתה נשאלת על התכתבויותיה עם זאב רובינשטיין (מקורבם של בני הזוג נתניהו ואלוביץ'), ועל מעורבותו של ראש הממשלה, ככל שישנה, בבקשות הסיקור שלה. באמצעותה יכולה הייתה הפרקליטות לסתור נקודות משמעותיות בעדות נתניהו.
אלא שגם ההגנה נפגעת מהיעדר עדותה. בתיק 1000 הגישה ההגנה ראיות שלא ניתן להגישן אלא על גבי עדותה של שרה נתניהו. למשל, טענת ההגנה בתיק 1000 היא כי המתנות שנתנה אמנדה, אשתו של ארנון מילצ'ן לזוג נתניהו, הן כחלק מיחסים הדדיים עם שרה. ההגנה הגישה כמה ראיות אחדות לכך. ואולם, ללא עדותה של שרה לא ניתן יהיה לקבל את הראיות, כך שטענת ההגנה הזו אובדת.
