כבר למעלה משנה שהמראות והפחד איתם התמודד יובל ב-7 באוקטובר, לא מרפים ממנו. "באתי לחגוג וליהנות במסיבת הנובה, והגעתי למצב שאני בורח כי רודפים אחריי מחבלים", הוא משחזר. "התחבאתי למעלה מעשרים שעות תוך איום גדול מאוד על החיים שלי. לא חשבתי שאשרוד את זה. ראיתי מראות קשים - גופות של חברים שלי, מכוניות שרופות. אזור מלחמה. והמראות האלה מלווים אותי עד היום, ביום ובלילה".
"קשה לי לחזור לעבודה", הוא מוסיף. בחודשים הראשונים למלחמה, כך הוא מספר, אווירת הערבות ההדדית בישראל גרמה לו לסמוך על כל מי שהציע לו עזרה: "הרגשתי שכולם נרתמים למענינו. קיבלתי כל מיני פניות ממשרדי עורכי דין שאמרו שיעזרו לי, ובאותו זמן הייתי חסר ידע וניסיון בתחום הזה. סמכתי עליהם. במעמד החתימה לא הבנתי את ההשלכות, לא הבנתי את התנאים ומה זה ייקח ממני".
"רק לפני שבועיים הבנתי שאני הולך לשלם הרבה כסף", הוא מוסיף. "כרגע יש לי 50% נכות זמניים, עליהם אני משלם 15% בכל חודש, זה אלפי שקלים. הבנתי שאם יהיו לי אחוזי נכות קבועים אני אצטרך לשלם עשרות אלפי שקלים בבת אחת. גם ככה אני בחובות, ואין לי כרגע כסף בגלל השנה האחרונה שלא הצלחתי לעבוד. זה מלחיץ ומאוד קשה להשתקם כך".
בחודשים שלאחר הטבח, ניצולי ה-7 באוקטובר היו עסוקים בלאסוף את השברים של חייהם. מצבם הנפשי והפיזי הוביל לכך שלרבים לא היה פנאי או יכולת לעסוק במיצוי הזכויות שלהם כנפגעי פעולות איבה מול ביטוח לאומי. לוואקום הזה נכנסו משרדי עורכי דין וחברות למיצוי זכויות. "את הנושא של היעדר הגבלת שכר טרחה באיבה העלינו בכנסת כבר בנובמבר 2023, ועשינו כל מה שביכולתנו כדי ליזום תיקון לדבר הזה", מספרת מירב גילי הירש, מייסדת תוכנית טרייב למימוש זכויות לנפגעי המסיבות תחת עמותת מגרש ביתי. "זה שאנחנו נמצאים היום שנה פלוס אחרי האירוע, וזה עדיין לא טופל - זה חמור. זה מעיד על סדר עדיפויות לקוי בין כל הדברים הלקויים שיש להסדיר במדינת ישראל".
"המצב הזה מכניס את הניצולים לחרדה איומה. זה מייצר עלייה חדה בכל התסמינים שהם מתמודדים איתם. אני מקבלת הודעות כמו 'אני לא רוצה לחיות', או 'אין לי כוחות להתמודד עם זה'. כתב לי אתמול חייל שהוא צריך לבקש מהמשרד לא לקחת לו כסף מהת"טר (תגמול בתקופת הטיפול הרפואי), כי זה משמש לו לטיפולים רפואיים. זה פשוט היה שובר לב. זה לא מותרות, זה פר אקסלנס בשביל לטפל בנפש שלהם ובפגיעה שנוצרה ב-7 באוקטובר".
הירש מדגישה בדבריה שאין טענה על עצם לקיחת שכר הטרחה, אלא על הסכומים שנגבים בחלק מהמקרים. "שייקחו שכר טרחה שהוא הוגן, שהוא משקף את הפגיעה. אלו אנשים שהיו נתונים לטבח במשך שעות, אנשים שעדיין בתוך הטראומה, ולרבים מהם אין עדיין שום יכולת לעבוד. אני רוצה להגיד שיש גם המון עורכי דין הוגנים, ויש כאלה שלא בוחלים, מנצלים את המצב ומפחידים אותם. הגיעו אלינו עדויות על עורכי דין שאומרים לניצולים ש'חבל שאתם הולכים לבד לביטוח לאומי'. זה פשוט לא הוגן. זה נורא עצוב שבשנה כל כך קשה, יש אנשים שבמקום לסייע חושבים על איך הם מייצרים לעצמם עוד הכנסה על חשבון הנפגעים, וגוזרים על זה שולי רווח גבוהים".
תקועים בעבר
גם ניר, ניצול מהנובה, מתקשה לחזור לאיזושהי שגרה מאז. "יש מלא סיטואציות מלחיצות ביום-יום שמחזירות אותי לשם", הוא מתאר. "אני לא מצליח לעבוד, איבדתי במסיבה הרבה חברים. עבדתי מספר חודשים אחרי, עד שהגעתי לעומס נפשי שלא הצלחתי יותר. אני בן אדם שמאוד קשה לו עם בירוקרטיה, לקח לי זמן עד שהתעוררתי והבנתי שאני צריך להתחיל הליך כדי לקבל אחוזי נכות ולעזור לעצמי. כשהגעתי לעו"ד הוא אמר לי שאין לנו הרבה זמן, כי אפשר להגיש את זה עד שנה אחרי. הסתכלתי ברפרוף על החוזה, אני גם ככה לא מבין גדול, וגם הייתי במצב נפשי לא טוב ורק רציתי שמישהו יעזור לי. באמת סמכתי עליו".
אחרי חודשים שהוא לא עבד, רצה ניר לקבל תט"ר מהביטוח הלאומי. "שלחתי לעורך דין את הטופס ימי מחלה שקיבלתי מהרופא, כמו שאני שולח לו כל מסמך רפואי, ובמקום להגיד לי פשוט להעלות אותם לאתר של הביטוח הלאומי, הוא העלה אותם בעצמו, ואז כשקיבלתי את התט"ר הוא שלח לי דרישת תשלום של 3,000 שקלים על שכר הטרחה שלו. זה מתוך 17 אלף שקיבלתי אחרי שלא עבדתי חמישה חודשים", הוא מספר בכאב.
"על הקצבה שאני אקבל מביטוח לאומי הוא אמור לקבל לפי החוזה 15% פלוס מע"מ במשך חמש שנים. אם הייתי יודע את זה מראש אני לא בטוח שהייתי חותם על דבר כזה. זה יכול להסתכם בהרבה מאוד כסף שמגיע לי לטובת השיקום שלי. המצב מולו מכביד עליי נפשית. אני מרגיש שלא הסבירו לי בכלל את החוזה. אני חושב שאם אתה מטפל בנושא כל כך רגיש, אתה צריך להיות רגיש לסיטואציה. זה ניצול".
במשרד המשפטים מכירים היטב את התופעה: בחודשים האחרונים, מספרת עו"ד עדי קומרינר פלד, מי שניהלה את המוקד להכוונה משפטית של משרד המשפטים במלחמה, החלו להגיע אליהם עוד ועוד פניות על אודות עורכי דין שהחתימו את הניצולים על הסכמי שכר טרחה דרקוניים. "אנשים מתחילים לאט לאט להבין מה עבר עליהם", מסבירה עו"ד פלד, "ובעיקר הם מתחילים להבין על מה הם חתמו. יש עורכי דין שאפילו הסתובבו במלונות המפונים", היא מוסיפה.
ריבוי עדויות
"פתאום בא עורך הדין ואומר עכשיו תשלם לי 15% פלוס מע"מ מכל מה שאתה אמור לקבל בחודש הבא", היא אומרת. "אנשים מתחילים להתפכח. לחלק מהאנשים אין את הסכמי שכר הטרחה ביד. פנה אליי מישהו עם נכות זמנית של 50%, הוא בקושי יוצא מהבית. ופתאום הוא מסתכל ורואה שהוא חתם שעל כל 1% נכות הוא משלם 1,500 שקל פלוס מע"מ מיידית. מה שאומר שאם יוכר כנכה 50% הוא צריך לשלם 75,000 שקל פלוס מע"מ. הוא בא ושאל אותי איך אשלם את זה? אין לי. ואז אני שומעת עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. נתקלתי במקרים של עורכי דין שדורשים את הכסף מראש. זה נוגד את ההנחיה של לשכת עורכי הדין".
המצב המשפטי היום הוא כזה שבו כבר הגבילו חוקית את שכר הטרחה של עורכי דין שמייצגים בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי בכל מיני נושאים. נפגעי פעולות איבה לא היה אחד הנושאים שהוסדרו בחקיקה. זה נותר פרוץ.
ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet הגיעו בשבועות האחרונים למעלה מעשרה מקרים של ניצולים שנמצאים במצב אותו מתארת פלד, ביניהם ניצן, שנפצעה תוך כדי הבריחה מהטבח. "הזמן לא מרפא כלום", היא אומרת. "שנה וחודשיים אחרי ואני באותו מקום, אם לא יותר גרוע. אני לא מצליחה לעבוד, חודש וחצי אחרי הטבח כבר הייתי בקשר עם משרדי עורכי דין, רק רציתי שזה יהיה מאחוריי. קיבלתי אחוזי נכות זמניים, עליהם לא נדרשתי לשלם, ואני חוששת מאוד מהרגע בו אקבל את האחוזים הקבועים. אני מתחילה להבין שזה יעלה לי הרבה כסף וזה מכניס אותי ללחץ כלכלי. אין לי מושג מאיפה אני משלמת סכומים כאלה. אני ילדה, בחיים לא התמודדתי עם מצבים כאלה".
עו"ד מירב שיבק, ממונה תחום אזרחי בסיוע המשפטי, ליוותה את חלק מנפגעי הנובה. "ראינו שהגיעו לחבר'ה האלה, לפעמים בבית חולים, באופן צמוד מאוד לטראומה, כשהם נורא מבולבלים ולא יודעים מה קורה, והתחילו לומר להם אתם חייבים עורך דין. יש משרד שהחתים מאות אנשים ועל אותם חוזים של 1,500 שקל על כל אחוז נכות, עם תשלום מראש". עו"ד שיבק עצמה סייעה לקרובת משפחה להשתחרר מהסכם דרקוני שכזה, בזכות חור בהסכם. "אבל לא כל ההסכמים כאלה שניתן לבטל, זה מורכב. לכן דרשנו שתהיה הגבלת שכר טרחה שתחול רטרואקטיבית".
בדיון בוועדת שרים לחקיקה שהתקיים בחודש יוני האחרון, נציג משרד המשפטים עו"ד שי סומך הסביר כי המודלים של שכר הטרחה שמצאו מלמדים על כשל שוק ועל שכר טרחה מופרז. "בחלק קטן מהמקרים אנחנו מזהים גם שכר טרחה על פעולות מאוד פשוטות. ראינו הסכם שכר טרחה עם 35,000 שקל על הטבת רכב". עו"ד סומך אמר כי את הסכומים האלה לוקחים גם מנכי צה"ל. "יש פערי ידע. אז מדובר בסכומים גבוהים שנגבים מנכי צה"ל הכי קשים. מבחינת עבודה משפטית, ככלל אין הבדל בין 20% נכות לבין 100% נכות".
את המצב כאמור, ניתן לראות גם ביישובים שנפגעו בטבח. כך למשל תושבים שניצלו ב-7 באוקטובר פנו בחודשים האחרונים לקבלת סיוע מגורמים בעיריית שדרות, לטובת היחלצות מחוזים דרקוניים לטווח ארוך וללא נקודות יציאה. בין התלונות עלו מקרים של משרדי עורכי דין שסך הכל הגישו מסמכים לביטוח לאומי - מה שכל תושב יכול לעשות בעצמו. בנוסף, ישנם עורכי דין שאפילו לא הגיעו לייצג בוועדות עצמן. למעלה מעשרה פנו לעירייה בחרדה ומצוקה גדולה. אחת מהפונות סיפרה שהוחתמה במלון שאליו פונתה. העירייה העבירה את החומרים למשרד המשפטים שהתערב וכך הצליחו לשחרר חלק מן הפונים מהחוזים שעליהם הוחתמו.
מ', ניצולת אחד הקיבוצים, סיפרה שחתמה על ההסכם שלה כשהייתה במלון מפונים. "מישהי נתנה לי טלפון והוא ביקש לדבר איתי על נפגעי פעולות איבה. הוא הסביר שהוא לא לוקח הרבה, שזה פייר. לא קראתי את החוזה לעומק, והוא ייצג עוד חבר'ה מהקיבוץ. בדיעבד זו הייתה טעות. ראיתי שאני צריכה לשלם 1,500 שקל על כל אחוז נכות. הראש שלי לא היה פנוי לזה. הייתי עדיין מבולבלת".
תיקון חקיקה
במשרד המשפטים מקדמים הצעת חוק ממשלתית להגבלת שכר טרחה בייצוג נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, שהחלה להתגבש לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והתגברות בדיווחים על מקרים של גביית שכר טרחה מופרז מנפגעי מתקפת הטרור והמלחמה. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, היא נדונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, וצפויה להתקדם לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.
במקביל, המשרד מקים בימים אלו מערך "קו ראשון", יחידה חדשה שפעילותה תתמקד בהכוונה משפטית לציבור הרחב, זאת בהמשך למוקד להכוונה משפטית שהחל לפעול זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מערך הקו הראשון צפוי לתת עזרה והכוונה גם בנושא זה, וניתן ליצור איתו קשר בטלפון 6085*. "אנחנו נוודא שנפגעי פעולות איבה בהם נפגעי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, ימצו את זכויותיהם.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין אמר כי "התופעה הפסולה של ניצול לרעה של הנפגעים בעודם נמצאים במצוקה חייבת להיפסק. החוק יבטיח זאת".
גם בארגון נפגעי פעולות איבה מכירים היטב את התופעה. "אנו עוקבים בדאגה אחרי הפניות הרבות שמתקבלות אצלנו בנוגע לשכר טרחה מופרז שגובים עורכי דין המייצגים נפגעים במיצוי זכויותיהם", אמר אייבי מוזס יו״ר ארגון נפגעי פעולות איבה. "אנו פועלים בכמה מישורים במטרה להילחם בתופעה ולהבטיח שהנפגעים יקבלו את השירות הראוי להם, תוך שמירה על זכויותיהם הכלכליות".
