היה זה עוד אחד מאותם ימים שבהם ניתן להמשיל את הצפייה בשידורי האקטואליה למרדף אחר קוץ ברוח, או לא פחות מייאש: להבין מה עמית סגל רוצה כשהוא נכנס לתחום המשלים והאלגוריות. האמת היא שהלב יצא אליו ולכל שאר הפאנליסטים והפאנליסטיות, שניסו לעשות סדר בין קש וגבבה במטרה להבין אם ראש הממשלה בדרכו לקהיר, לקפריסין או שמא דווקא למאדים: צו המעצר הבינלאומי לא תקף שם.
מן הסתם, הערפל התאסף בזכות הפרומו שסיפקו שלשום השופטים במשפטו של בנימין נתניהו, כשהחליטו לבטל יום עדות שלם לאחר התכנסות בדלתיים סגורות. הציפייה הדרוכה להתפתחות שמצדיקה עיכוב נוסף במשפט, זה שרק מחסל את המדינה בהרבה יותר מ-1,000 חתכים קטנים, הולידה את הנחת המוצא המתבקשת: אם בוטלה העדות אחרי שנתניהו כבר חויב להעיד שלוש פעמים בשבוע תוך כדי מלחמה ובניגוד לבקשות שיתחשבו בו, אזי משהו מאוד לא שגרתי היה חייב לקרות כדי שהפעם ייתנו לו פס.
בפועל, לפחות ברובד הגלוי, האירוע הדרמטי ביותר של היום היה האופן שבו ירון אברהם מחדשות קשת תלש שערות – ובכך סיכן את ההשתלה המתוקשרת – במאמץ להבין מה הולך. בין הדיווח מרויטרס על ביקור של נתניהו במצרים, שמועות על מסירת רשימה של חטופים וחטופות בחיים וזמזומים על השבת העצמות של אלי כהן ז"ל מסוריה, שוב התקבל יום חדשות פוסט-מודרני: עוסקים יותר במה שלא קרה מאשר במה שכן.
ואז, כמו הדמות המיתולוגית של אסף אשתר ב"קומדי סטור", מגיע עודד בן עמי ומתלונן כי "לו היינו עושים תוכנית על סמך השמועות שמתרוצצות באוויר בכל יום, כמעט בכל שעה, היינו מתעסקים אולי בעניינים מעניינים, אבל לא ממש מדויקים". ובכן, אולי המגיש היה עסוק בחידוד וליטוש המונולוג כדי להתאימו לתלמידי כיתה א' ולא רק לילדים בגן חובה, אחרת היה מבחין כיצד קודמיו באולפן התנפלו בתאווה על מידע שהתחזה להיות נתח קצבים רק כדי להתגלות בתור אוויר בפיתה.
למעשה, בחסות ההטפות נגד "רב-סרן שמועתי" (תכף 2025, אפשר לשחרר את הביטוי הארכני הזה ממילואים), הסיפור המטריד במרוץ לאיתור פירורי אינפורמציה על מיקומו של נתניהו – מאז 7 באוקטובר לא חיפשו אותו ככה – הוחמץ לחלוטין: מדינה סבירה לא אמורה להקדיש כל כך הרבה זמן, אנרגיה ותעצומות נפש לשאלה איפה ראש הממשלה ומה מצדיק או לא את ביטול עדותו. נרמולו של טרלול אחד (ראש ממשלה נאשם ומכהן) רק פתח את השער לעוד תתי-טרלולים. אולי "רב הנסתר על הגלוי" (עוד קלישאה מאוסה), אבל הטירוף גובר על שניהם.
בקטנה
מבין שלל התרחישים שהוצעו לגבי מקום הימצאו של ראש הממשלה והסיבה לביטול יום העדות, תמוה שאף לא אחד העלה את האופציה הבאה: נתניהו קיבל מודיעין מוקדם על כך ש"סברי מרנן" יורדת. בהינתן שהסדרה שרדה כמעט כמו שלטונו, ייתכן שליבו נעצב עליו. לכן פנה לליבם של השופטים, מן הסתם מעריצים אף הם, על מנת לקבל זמן לעכל את הבשורה ולהיפרד בדרכו: צפייה מרתונית בפרק עם המז'לוף.
