בסקירה מקיפה חדשה על התפתחויות כלכליות במזרח התיכון וצפון אפריקה (לא כולל ישראל) חושף הבנק העולמי את עלות המלחמות והסכסוכים האלימים: אובדן של כ-45% מההכנסה הריאלית לנפש שממנה יכלו ליהנות עמי האזור אלמלא סיבכו אותם המנהיגים בסכסוכים ובמלחמות. הפגיעה עמוקה במיוחד בסוריה, תימן, לבנון, רצועת עזה וכמובן איראן.
הסטטיסטיקות האיראניות הרשמיות סובלות ממגרעות, כשלים ושקרים האופייניים למשטרים רודניים. לא נכון להישען עליהן. לכך נוספת המציאות המטלטלת בשטח. כיצד, למשל, למדוד את התוצר המקומי של איראן כאשר נהוגים בה כעת שבעה (!) שערי חליפין שונים של המטבע המקומי, הריאל: מ-770,000 ריאל לדולר בשוק החופשי, ועד 500,000 ריאל לדולר בעסקאות יבוא מועדף כמו תרופות וחומרי גלם קריטיים. כאשר נחתם הסכם הגרעין ב-2015, דולר אחד בשוק החופשי עלה 32,000 ריאל. מאז פוחת המטבע ב-96%. הבהלה לדולר — וגם לזהב ולביטקוין, המופק על ידי פצחני מחתרת — נותנת ביטוי מוחשי להידרדרות בכלכלה ולאפס אמון במשטר.
השאיפה של החונטה האיסלאמית בטהרן להפוך את איראן לאימפריה, המממנת מלחמה רב-חזיתית נגד ישראל מחוץ לגבולותיה ומפתחת יכולת צבאית גרעינית, המיטה קטסטרופה על אזרחיה. תושב איראן ממוצע שאינו משתייך למעמד הפוליטי-דתי השליט חי ברמת חיים ריאלית שאינה עולה על 12% מרמת החיים בישראל, ועל חמישית בלבד מרמת החיים בטורקיה. לפני המהפכה החומייניסטית הייתה ההכנסה הריאלית לנפש באיראן : כ-6,500 דולר במחירי היום: גבוהה בהרבה מאשר בטורקיה. למרבית החברות בבעלות הממשלה ובבעלות משמרות המהפכה יש ערך מוסף יצרני שלילי. באחרונה השתלטו תאגידים של משמרות המהפכה גם על תעשיית הנפט המכניסה כ-55 מיליארד דולר בשנה. הנפט הוא מוצר היצוא המשמעותי היחיד של איראן, וכמעט כל היצוא נעשה לסין. מכירת רחפני תקיפה לצבא הרוסי נפסקה; התברר שהם לא שווים את הכסף. מתקני ההפקה של הנפט מוזנחים, הפסקות החשמל ממושכות, זרימת המים בברזים נפסקת לעיתים קרובות, התורים לתחנות הבנזין אינסופיים. עתודות מטבע החוץ שאיראן צברה בעבר, ביותר ממאה מיליארד דולר, מוקפאות בבנקים זרים ולשלטון הנוכחי אין גישה אליהן. מדי שנה בורחים מאיראן כ-15 מיליארד דולר.
שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה על הרצפה: רק 12% מהנשים ו-62% מהגברים בגיל העבודה מועסקים לפרנסתם. היתר מקבלים קצבאות מהמדינה, שערכן נשחק מדי יום, מדי שעה, ועובדים בשחור.
בפרסום מיוחד באביב השנה, שהובא כאן, הזהירו כלכלני הבנק העולמי את איראן ממעורבות פעילה במלחמת בעזה, העלולה לגרום לנפילה של כ-7% בהכנסה הריאלית המקומית ולזינוק באינפלציה. האזהרה השפיעה: כוחות פוליטיים ושלטוניים חזקים בטהרן החלו לדרוש "להשהות" את המלחמה (הישירה והעקיפה) בישראל, שאינה משרתת כלל ועיקר את האינטרסים הלאומיים של המדינה האיראנית. מולם ניצבים כחומה בצורה כוחות שמרניים-תוקפניים הדורשים דווקא להגביר את המעורבות המלחמתית, יהיה מחירה הכלכלי אשר יהיה, לא מודעים להיותו של המשטר באיראן אבן הדומינו הבאה בתור ליפול אחרי חמאס, חיזבאללה וסוריה. די יהיה בזיק של מחאה עממית כדי למוטטו. השאלה רק מתי.
