"התעוררתי בבוקר מצלצולי טלפונים שהגיעו מקרובי משפחה וחברים. הם סיפרו מה ששמעו על המתקפות של חיל האוויר הישראלי. האמת היא שלא היינו מופתעים, היה ברור שישראל לא תוכל להישאר בלי תגובה. רק לא ידענו לקבוע מתי זה יקרה", כך מספר ע', אזרח תימני שמתגורר בעיר דמאר, שנמצאת במרחק של כ-94 ק"מ מעיר הבירה צנעא. "מיד אחר כך היו אצלנו הפסקות חשמל ולא היו מי שתייה".
"חשוב להסביר את תמונת המצב", הוא ממשיך, "בתימן חיים למעלה מ-33 מיליון בני אדם והחות'ים הם מיעוט, בין 400 ל-500 אלף מוסלמים-שיעים, שקרובים בהשקפת עולמם לאיראן שהפכה אותם לזרוע הביצוע. אני גם יודע שהחות'ים עברו אימונים בשטחים לבנוניים נטושים אצל חיזבאללה. אני וחבריי, כולנו אנשי אקדמיה מוסלמים-סונים, מנסים עכשיו להכיר את ישראל יותר לעומק. קוראים פרסומים זרים ברשתות החברתיות, צופים בערוצי הטלוויזיה שבהם מתפרסמים חומרים על ישראל. אני אפילו יודע שהייתה אצלכם זמרת מפורסמת שנולדה בעיר שלי (שושנה דמארי, ס"פ)".
עם זאת, הוא אומר כי "אין לנו מלא מה לומר על ישראל מטוב ועד רע. אתם רחוקים, חיים בצורה אחרת. אבל כבר חודשים ארוכים שאנחנו – כמו הסעודים, האמריקאים, הבריטים והישראלים – הפכנו להיות אויבי החות'ים. מה לנו ולאיראן? תנאי החיים אצלנו לא קלים, והמצב הסתבך עוד יותר מאז המתקפות החות'יות. אני לא מאמין לדובר החות'י עד שאני רואה את הדיווחים בתקשורת הזרה. הם מסתירים את מספר ההרוגים בתקיפה, מדיווחים לא רשמיים אני מבין שנהרגו יותר מעשרה חות'ים. אנחנו מקווים שלא יהיו מתקפות ישראליות שיפגעו בטעות בערים ובכפרים של אזרחים שלא משתייכים אליהם. מקווה שאתם לוקחים את זה בחשבון".
