האם אחרי תקופה ארוכה של קריאות לפטר את היועמ"שית והשתלחויות בה מצד שרים וח"כים מהקואליציה, תוציא הממשלה את האיום לפועל? פורום ראשי מפלגות הקואליציה נתן אתמול "אור ירוק" לקדם מהלך להדחתה של גלי בהרב-מיארה. מדובר בהליך של שימוע שצפוי להתחיל באחת מישיבות הממשלה הקרובות, אך שר המשפטים יריב לוין עוד לא החליט האם להביא את הנושא לדיון בממשלה.
מי שהתנגד היה שר החוץ גדעון סער, שגם מינה את בהרב-מיארה לתפקיד. המהלך הנכון, לטענתו, הוא לפעול לפיצול משרת היועץ המשפטי. ההחלטה להתחיל ולקדם מהלך להדחת היועמ"שית היא לא החלטה רשמית של פורום ראשי הקואליציה, וגם לא יצאה על כך הודעה רשמית. לדברי אחד המשתתפים, "בסך הכל ניתן אור ירוק למהלך", בין היתר כדי לרצות את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שאיים כי מפלגתו תצביע נגד הקואליציה אם לא יקודם הליך הדחתה של היועצת.
ביקורת חריפה באופוזיציה
לפני ההחלטה התחוללה מהומה בישיבת הפורום, לאחר ששר המשפטים לוין נטש את הדיון בטענה כי אינו זוכה לגיבוי במסגרת הרפורמה המשפטית. לוין כעס על שיחה צדדית שהתקיימה בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לסער על החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית, בטענה כי הנושא הוא הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הוא עזב בזעם, וסמוטריץ' טען כי מדובר בהתנהלות תמוהה של שר המשפטים.
"כלל לא התקיים דיון על החקיקה בעניין הוועדה לבחירת שופטים. מטבע הדברים אף שר לא הביע את דעתו בדיון שלא התקיים. ההודעות של גורמים שונים בעניין תמוהות", אמרו במפלגת הציונות הדתית והדגישו כי "שר האוצר שיזם את הרפורמה המשפטית תומך בחקיקה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים".
שר התקשורת, שלמה קרעי, אמר כי ההחלטה להתחיל בהליך השימוע היא "צעד אמיץ ומתבקש לתיקון עיוותים חמורים שהשתרשו במערכת המשפט הישראלית. הגיעה העת להחזיר את האיזון בין הרשויות ולהפסיק את השלטון ללא מְצרים של פקידים שלא נבחרו על ידי הציבור". לדבריו, "זהו רגע היסטורי שבו ראשי הקואליציה עומדים בנחישות מול דיקטטורת הפקידות, כדי להשיב את הדמוקרטיה למקומה הראוי. הציבור נתן בנו אמון כדי לבצע רפורמות אמיתיות ולהפסיק את ההתערבות חסרת המעצורים של גורמים משפטיים בממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי".
באופוזיציה נשמעה ביקורת חריפה. יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, טען: "במקום שישיבת הממשלה תעסוק בשיקום הצפון והדרום, ממשלת הניתוק תעסוק באמבוש ליועמ"שית". גם יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי "ביום שבו שלושה מחיילינו, מטובי בנינו, נופלים בעזה, הממשלה לא עוסקת בהחזרת החטופים, בקידום חוק הגיוס, או בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. היא עוסקת בהדחת היועמ"שית. זה לא סדר עדיפויות, זו הפקרות".
פלונטר ועדת החקירה
בתוך כך, נתניהו נחוש לקדם את החוק נגד הקמת ועדת החקירה הממלכתית למחדל 7 באוקטובר. אולם גורמים בכירים בקואליציה טוענים כי החקיקה נתקלת בשני קשיים: להציג חוק שיצליח לענות על הדרישה של נתניהו למניעת הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולהשיג רוב בקואליציה לאישור החוק – בעקבות החשש כי "מורדים" בליכוד וחברי סיעת הימין הממלכתי יסרבו לתמוך בחוק השנוי במחלוקת. מספר שרים וח"כים בליכוד טענו בשנה האחרונה כי אין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, והצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית עשויה להעמיד אותם במבחן לא פשוט בין הנאמנות לדברים שאמרו לבין המחויבות לקואליציה ולנתניהו.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, מסרב לתמוך בחוק להקמת ועדת חקירה פוליטית וכנראה שגם שר הביטחון המודח, יואב גלנט. השר אבי דיכטר, שהתעקש שוועדת חקירה ממלכתית היא המהלך הנכון ביותר, נשמע אתמול מבולבל כשנשאל על הנושא. "ועדת חקירה ממלכתית היא דרך המלך, אבל אם תהיה חקיקה בכנסת על הקמת ועדת חקירה אחרת – אז זוהי דרך המלך", אמר.
גם להשיג את הח"כ שיציג את הצעת החוק הייתה משימה לא פשוטה. נתניהו הטיל תחילה את המשימה על ח"כ בועז ביסמוט שדחה את ההצעה, ולבסוף נמצא המתנדב: ח"כ אריאל קלנר מהליכוד.
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, אמר אתמול כי "האופוזיציה לא תשתף פעולה עם ועדת חקירה פוליטית, לא נהיה חלק מהונאה שמטרתה היחידה היא למנוע חקירה יסודית אובייקטיבית של מה שהוביל לאסון. ההצעה של הקואליציה אומרת, שאם האופוזיציה לא תשתף פעולה – אז הנשיא הוא זה שיבחר את הנציגים לוועדה. זה לא יקרה".
ההערכה היא כי בקואליציה ינסו לקדם את החוק במקביל להתפתחויות בנוגע להדחת היועמ"שית, אך כאמור לא ברור אם יצליחו. לדברי גורם בכיר בליכוד, "זה להכניס את הראש למיטה חולה. אנחנו עלולים להתבזות כי לא כולם יסכימו לתמוך בחוק כזה מתוך הקואליציה. וגם אם נקים ועדה כזאת – אם לא יהיה שיתוף פעולה של האופוזיציה, מי באמת יסכים להקמת ועדת חקירה עם נציגי הקואליציה?"
