בג"ץ הותיר לשר איתמר בן גביר פרס ניחומים: הוא יכול להמשיך ללכת עם הטייטל "השר לביטחון לאומי". בכל היתר בית המשפט העליון חייב אותו להתנהג כמו כל שר, בממלכתיות.
גם השופטים השמרנים הסבירו כי ניתן להשאיר את "חוק בן גביר" על כנו, אך להעניק לו "פרשנות מקיימת", צמד מילות הקסם להשארת המצב כפי שהיה מבלי לבטל את החוק. בג"ץ עשה לבן גביר מה שנתניהו חושש – להעמיד אותו במקום בכל הקשור להפעלת סמכות. בשורה התחתונה, בג"ץ מציב לשר מחסום מפני שימוש לרעה בסמכויות שמעולם לא הוענקו לו.
בן גביר משמש, בחסות ראש הממשלה, כלי להרתעת מערכת המשפט. תאוות הנקמה במערכת המעמידה אותו לדין מאיינת את הכל. אף על פי כן, ניתן להעריך שנתניהו חייך למקרא הדיווח על מתן פסק הדין.
את שר המשפטים יריב לוין שום דבר לא מצחיק כשזה נוגע להתערבות בג"ץ בחקיקה. הוא פירסם מיד הודעה שבה תקף את השופטים. "באיזו מדינה שופטים שבוחרים את עצמם יכולים לפסול על חודו של קול חוק שהפרלמנט קיבל בשלוש קריאות?" כתב.
אין ספק שתוצאות הפסיקה משמחות את כל מתנגדי המהפכה. "חוק בן גביר" היה הסנונית הראשונה שהקדימה את "הרפורמה", שלהצגתה על ידי שר המשפטים ימלאו בתחילת השבוע הבא שנתיים. החוק נרקם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, עוד טרם הוקמה קואליציית נתניהו. החוק נחקק למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, והתברר שוב שבסוגיות ליבה משטריות, כמו ביטול עילת הסבירות, רוב שופטי בג"ץ קיבלו את עמדתה.
חמישה מתוך תשעת שופטי העליון שדנו בעתירות החליטו כי יש לפסול את ביטול סעיף ההתערבות בחקירות, אחד מכמה תיקונים שהוכנסו בפקודת המשטרה, והטילו על בן גביר לקיים את מדיניות הריסון שקיימו כל השרים לפניו בהתוויית מדיניות המשטרה.
על הדרך, קיפד בג"ץ על דעת כל השופטים את שאיפתו של בן גביר להיות מפכ"ל-על ולשלוט בשיקול דעתו של המפכ"ל שמינה. עוזי פוגלמן, לשעבר ממלא מקום נשיא העליון, הדגיש כי אפילו בהתוויית מדיניות הפגנות, על השר להתייעץ קודם לנקיטת הליכים.
הבג"ץ הזה קובע מוסכמות יסוד ביחסי אזרחים ושלטון עם המשטרה – המשטרה צריכה להיות למען העם ולא משטרה למען השלטון על חשבון האזרחים. פסק הדין מהווה סטירה לקואליציה ששמה לה למטרה לשנות את חוקי המשחק. הגם שהחוק בכללותו לא בוטל, הוא מקפיא את המצב שהיה ערב מינוי בן גביר. בג"ץ גם מראה את חשיבותו כמחסום מפני רמיסת זכויות האדם.
לקראת יום שלישי, מועד כינוס הוועדה לבחירת שופטים על ידי לוין, ששוב, ספוילר, לא יבחר נשיא לעליון, למרות צו בג"ץ המורה לו לעשות זאת עד 16 בינואר, מעניינת עמדתו הבלתי מתפשרת על המהות של השופט יצחק עמית, כיום ממלא מקום הנשיא, שנחשב ליריבו המר של לוין.
"התיקון כולל שורת קשיים המביאים אותו לסף פסילתו בשל היותו בלתי חוקתי", כתב, "עם זאת, נמצא כי ניתן להסתפק בתוצאה שאליה הגיע ממלא מקום הנשיא בדימוס השופט פוגלמן. התיקון לפקודה יצר מבנה משטרי-תשתיתי פגום בכך שהסיט את נקודת האיזון שעוצבה בין עצמאות הדרג הפיקודי לבין סמכויות הדרג המיניסטריאלי. הסטת נקודת האיזון מובילה באופן בלתי נמנע לפוליטיזציה של המשטרה, משום שהשר הפך לגורם היחיד המנווט את הספינה".
