סביר להניח שמלניה טראמפ צפתה מראש את מבול התגובות שתעורר המגבעת שלה. מי שבקדנציה הראשונה שלה בבית הלבן השתמשה בבגדים שלבשה כדי לתקשר מסרים לעולם, יודעת את כוחם של בגדים ואביזרים כדי ליצור אימפקט ויזואלי לצד שיח תקשורתי. חמושה במעיל צמר ארוך בעיצוב אדם ליפס וכובע שעיצב אריק ג'וויטס, התייצבה הגברת הראשונה של ארצות-הברית לטקס ההשבעה של בעלה בכנסיית סנט ג'ון האפיסקופלית, הסמוכה לבית הלבן, והפכה את הכובע שלראשה לכוכב הבלתי מעורער של וושינגטון עם אינספור התייחסויות, ממים, פרשנויות וטורי דעה.
בעמוד האינסטגרם דיאט פראדה, המסקר את עולם האופנה, השוו בין הופעתה לדמות המצוירת המבורגלר – דמות קלאסית של חברת מקדונלד'ס שידועה בלבוש מפוספס, במסכה ובאופי שובב. אחרים כתבו שהיא נראית כמו קצינת גסטפו במלחמת העולם השנייה בשל השילוב בין המעיל הארוך, הפנים החתומות וכפפות העור. היו גם פרשנויות על כך שבזכות השוליים הרחבים של הכובע היא מייצרת מרחק פיזי בינה לבין הסובבים, לרבות בעלה דונלד, הנשיא הנכנס, שניסיונותיו הכושלים לנשק אותה הציפו את הרשתות החברתיות.
לנשף שנערך בערב היא לבשה שמלת סטרפלס לבנה עם שסע עמוק וסרט שחור ודרמטי היוצר חיתוכים גרפיים. את השמלה עיצב הסטייליסט הצמוד שלה, הרווה פייר. על אף ששמלת הערב הייתה מוצלחת פחות ממערכת הלבוש ליום, הופעתה הורכבה מאלמנטים דומים: מראה קלאסי, צבעוניות מאופקת של שחור-כחול-לבן ושימוש באביזרים בולטים, כשבערב הייתה זו שרשרת צ'וקר מקטיפה שחורה משובצת יהלום וינטג' מ-1955.
מי שהפתיעה הייתה בת הנשיא, איוונקה טראמפ, שהגיעה לנשף ברפליקה לשמלה שלבשה השחקנית אודרי הפבורן בסרט "סברינה" (1954) בעיצוב בית האופנה הצרפתי ז'יבנשי. לשמלה, העשויה בד משי טאפטה בצבע אוף-ווייט ומעוטרת בדוגמאות פרחים בשחור, ציוותה טראמפ כפפות אופרה שחורות. כמו מלניה, גם איוונקה לא ניצלה משלל ממים סביב הופעותיה. היו שטענו שבטקס בכנסייה, שאליו הגיעה בחליפת אמרלד, נראתה כאילו יצאה מהסדרה "סיפורה של שפחה"
