חקלאי עמק החולה, שסיימו השבוע לזרוע 3,500 דונם של תפוח אדמה לתעשיית הצ'יפס הישראלית, לא האמינו שיצטרכו להמשיך ולהשקות את הגידולים החקלאיים הצעירים גם בשלהי חודש ינואר ובמציאות של בצורת שלא נראתה מאז שנת 2014.
אחרי שנה של עיבוד שדות העמק שבגליל העליון בזמן מלחמה, כעת הכלים החקלאיים הגדולים של אנשי ג"ג בחברה לפיתוח הגליל זורעים את יתר גידולי החורף כמו חיטה, אפונה וגזר, תחת חשש מפני האפשרות הריאלית שייאלצו לייבש חלק מהשדות אם לא יהיו להם מספיק מים להשקיה.
1 צפייה בגלריה
yk14240846
yk14240846
(צילום: גיל לרנר)
בחברה לפיתוח הגליל מציינים כי גידול תפוח האדמה צפוי להימשך עד חודש יוני, כאשר היקף היבול הממוצע בשנה רגילה יכול להגיע עד חמש טונות לדונם. לצד זאת, העצירה הממושכת בגשמים מאלצת את חקלאי הגליל העליון להשקות את גידולי השדה, בהם גם 35 אלף דונם חיטה ו-3,500 דונם גזר, גם בחורף, ומייקרת את עלויות הגידול.
"שפיעת זרימת נחל הדן, שמהווה 80 אחוז מהמים שזורמים בירדן, נמוכה אפילו יותר מאשר ב-2014, שהייתה שנה ממש קיצונית", אומר בדאגה עופר ברנע, מנהל החברה לחקלאות הגליל העליון. "מכיוון שהגשמים שאמורים היו לרדת בתקופה הזאת משרתים אותנו לכל משך העונה החמה, יכול להיות מצב שבחודשי הקיץ הזרימה בירדן תהיה כל כך נמוכה שלא יהיו מספיק מים לחקלאות, ויהיו לזה משמעויות קשות". ב-2014, שהייתה שנה שחונה במיוחד, ירדו 400 מ"מ גשם, ובעונת החורף הנוכחית ירדו עד כה פחות מ-200.
תקופת המלחמה הייתה מאתגרת במיוחד עבור חקלאי הצפון, שרבים מהם פונו מבתיהם, ואלה שיכלו חזרו למטעים תוך סיכון חייהם כדי לנסות למנוע נזק בלתי הפיך לגידולים. "אנחנו עסוקים כעת בלהחזיר את המצב לקדמותו ואחר כך נסתכל קדימה", אומר אסף שוורץ (49), מנהל המטעים של קיבוץ יראון, שמוטרד לא רק מהיעדר הגשמים אלא גם מהטמפרטורות הגבוהות. "אנחנו לא יודעים מה יהיה. אין גשם ואין מספיק קור והמטעים לא טופלו כמו שצריך בשנה שחלפה".
על פי נתוני השירות המטאורולוגי עולה כי החודש האחרון הוא היבש ביותר מאז תחילת המדידות בצפון הארץ. "מצב שבו לא ירד גשם בכלל בחודש ינואר באזורים הגשומים במדינה, כמו רמת הגולן והגליל, לא תועד עד כה מעולם", אמר מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי.
"אנחנו נמצאים עכשיו לא רק במצב של בצורת חקלאית, אלא גם של בצורת אקלימית", מסביר מומחה האקלים פרופ' עדי וולפסון מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. לדבריו, "משבר האקלים משנה את מחזור המים בטבע. כשהים חם יותר והאטמוספרה חמה יותר מים מתאדים, אבל גם יותר מים נאגרים באוויר. המצב הזה גורם לשינוי בכמות הגשמים ובאופן עוצמתי יותר בפיזור שלהם בזמן ובמקום, כך שאנחנו מקבלים כמות של גשם בזמן קצר ובמקום צר ולא בצורה מפוזרת". פרופ' וולפסון מציין עוד כי "במקביל, האדמה מתייבשת ופחות יכולה לספוג מים, ולכן מאגרי המים התת קרקעיים מתרוקנים ויש יותר הצפות, ובשונה מאיתנו שנעזרים בהתפלה, לטבע אין מקור מים חלופי והוא נפגע אנושות".