חשיפת הסרטונים מחדר הכושר ביבנה הזכירה לי את מה שארע לי לפני שמונה שנים. גם אני עמדתי בפני סיטואציה לא פשוטה בכלל, כשנחשפה תמונה אינטימית שלי ברשתות השונות.
אני זוכרת עד כמה קשה היה לי לעמוד מול הבן שלי, מקום העבודה או סתם בתור בסופר או מפגש חברתי. הרגשתי כל כך במבוכה. אלה היו רגעים שהתחשק לי שהאדמה תבלע אותי, תעלים אותי.
אני גם מבדילה באופן חד וחלק את הסיפור האישי שלי לבין מה שקרה בחדר הכושר ביבנה.
הנקודה היחידה שמשיקה לסיפור שלי, היא הפצת תמונות/סרטונים ברשתות החברתיות ללא אישור וללא הבחנה מה זה יעשה לאותו אדם ואיך זה יהפוך את חייו בעתיד.
במקרה הזה אשים לרגע את המוסר בצד. כל אחד רשאי לעשות את שעולה על רוחו כל עוד זה במסגרת החוק.
החוק אומר: הפצת תמונות או סרטונים אינטימיים של אדם ללא הסכמתו מהווה עבירה פלילית ("חוק הסרטונים"). כאשר אתם מפיצים תמונות או סרטונים אינטימיים של אדם ללא הסכמתו - דעו לכם כי אתם מבצעים עבירה פלילית.
החוק הזה חוקק במיוחד אחרי המקרה האישי שלי. כשאתם מקבלים לסלולרי שלכם תמונות או סרטונים, והסקרנות אוכלת אתכם אין בעיה, אבל אל תעבירו אותם הלאה, אל תהיו חלק מהמשחק המכוער הזה.
אז זו הייתה אני, היום זו מישהי אחרת, ומחר זו יכולה להיות הבת של, אחות של, אמא של. תזכרו שמאחורי כל אדם ניצב עולם שלם, הורים, אחים, משפחה. וזה בידיים שלכם להרוס בשנייה אחת חיים שלמים - או להתאפק ופשוט למחוק.
צאו מנקודת הנחה שחוץ ממציצנות אין בזה כלום, וחשוב מכך, זו עבירה פלילית!
