זה החל בתקופת הצנע עם עצות לבישול עם מוצרים שנקנו בתלושי מזון, פרסומות לחומרי גלם שהיו תחליף לדבר האמיתי, והמלצות לעקרת הבית בנוגע לתזונת המשפחה, וזה המשיך עם מתכונים במדורי הנשים וביקורות מסעדות בעיתוני סוף השבוע וטורים של שפים עולים. העיתונות הקולינרית בישראל צמחה מתוך הצורך ללמד ולהדריך, והיא פרחה כשהפסקנו להתייחס לאוכל במובן הישרדותי והתחלנו גם ליהנות ממנו.
אלו היו ימים שבהם קוראי המדורים גזרו את המתכונים מהעיתון יחד עם תמונה דהויה, פסגת הוויזואליה של העיתונות הכתובה. ואז הגיעו שנות ה-90 וה-2000 והטלוויזיה והאינטרנט הוסיפו ממד חזותי: צילומים יפים יותר, תוכניות בישול עם כלים מהודרים וסרטוני אוכל מגרים. ודווקא אז, בעידן שבו הוויזואליה שולטת ואנו אוכלים דרך המסך טרנדים בניו-יורק והונג-קונג וצוללים לתוך קלוזאפים מוגזמים בקערות ובסירים, הגיע הגל השקט של ההסכתים הקולינריים. שם אפשר לדבר על אוכל כמה שרוצים, מבלי לראות או להריח, אלא רק לדמיין. שם הדיאלוג הוא האלוהים והסיפור של האוכל מסופר דרך שיחה. אנשי קולינריה, שפים ואנשי תקשורת מחזירים את המאזינים לרגעים שבהם אוכל הוא הרגשה ומסעדה היא סיפור של אנשים. איך נשמע ביס? איך מתארים טעם בלי תמונה? ומהם ההסכתים הקולינריים הישראליים בעולם שאינסוף גירויים ויזואליים זוכים להצלחה?
לדבר זה לא משמין: אפרת אנזל ואורן לוקסנבורג
במארס 2019, עוד לפני שהבנו מהו פודקאסט קולינרי, אשת הקולינריה אפרת אנזל ושף אורן לוקסנבורג, חברים משכבר הימים, הוציאו את ההסכת הקולינרי העברי הראשון - "לדבר זה לא משמין", בו התמקדו בכל פרק בחומר גלם אחר, וכך נולדו פרקים איקוניים כמו הפרק המשולש על החומוס, פרק על זעפרן, הפרק הכפול על ביצים ועוד. הם גם עשו עונות על יעדים קולינריים בעולם כמו איטליה וצרפת, אירחו שפים, עיתונאים ואנשי קולינריה וצברו מיליוני האזנות. מאז 7 באוקטובר ההקלטות נעצרו, אך העונות הקיימות הן על-זמניות, מעניינות, מלמדות ומלאות בהומור המיוחד שהוא תוצאה של הדינמיקה המתוקה בין אנזל ללוקסי.
קולינריה מקומית: אוהד רוט
בסוף 2021 ואחרי כמה שנים של עבודה עצמאית בעולמות הפליאו ושווקים קולינריים, הקים אוהד רוט את קהילת "קולינריה מקומית" בפייסבוק והשיק עבורה את ההסכת "קולינריה מקומית", כהמשך למעדנייה אינטרנטית שהקים עם מוצרי מזווה ומזונות של יצרנים קטנים ומקומיים. מיומו הראשון כיוון ההסכת למי שמחפש להעמיק וללמוד על אוכל מקומי, "הפרק שהכי התרגשתי ממנו היה עם פרופ' אהוד ויס על היסטוריה של האוכל, ויס הוא מנהל המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית בבר-אילן", מספר רוט, "ובפרק האחרון שהקלטתי עם אורי בורי, הלוא הוא אורי ירמיאס, נסענו אחרי ההקלטה לרחוב בתל-אביב הקרוי על שם סבא שלו שהיה האגרונום הישראלי הראשון".
החיבורים והמפגשים ב"קולינריה מקומית" מהדהדים הרבה אחרי ההקלטות, "גדודים של אנשים שמגיעים בעקבות הפודקאסט למקומות ויצרנים קטנים", אומר רוט.
קולינריה בישראל: יובל נחום
הסכת עצמאי של יובל נחום המכנה את עצמה "יובי יאם". הייטקיסטית ביום ואמא בשאר הזמן, שבעזרת תמיכה מבן זוגה מצליחה לטפח את אהבתה למסעדות ולאוכל שירשה מאביה, השותף העיקרי שלה לחוויות קולינריות. במארס 2022, כשהיא אנונימית לגמרי, השיקה נחום את ההסכת שהתחיל מראיונות עם שפים וצמח גם לפרקים העוסקים בין היתר ביעדים קולינריים ובמנות מפורסמות. "מאנונימיות מוחלטת התקדמתי לפרקים שבהם ראיינתי את כל השפים הכי מעניינים, תמיד חלמתי לראיין את אסף גרניט וכשהוא הגיע הרגשתי שהייתי המראיינת הכי טובה שיכולתי ונהנתי מכל רגע", היא אומרת.
המטבחון של קישקה: דוד קישקה
דוד קישקה היה המנהל המיתולוגי של מסעדת "רפאל" והיום הוא יו"ר העמותה הישראלית לתרבות קולינרית, וגם מרצה, יזם ומפיק קולינרי (וכותב בקביעות במוסף זה). כשפנו אליו מ-All in, הבית של הפודקאסטים, ואמרו לו שחסר להם הסכת בנושא קולינריה, הוא לא היה בטוח שזה יעבוד, אבל החל לחשוב כיצד הוא רוצה שזה יישמע. "דמיינתי שני אורחים שייצרו דינמיקה מיוחדת ושלא תהיה תמה מרכזית", הוא מספר, "אני לא מכין שום דבר מראש והשיחה ספונטנית לחלוטין. יש אורחים שנפגשים לראשונה אצלי באולפן ונשארים חברים וגם נוצרים חיבורים מקצועיים".
השיח המשולש בהסכת מביא לקדמת הבמה שפים מוכרים, יצרנים קטנים, מומחים קולינריים, עיתונאים וכוכבי תוכניות ריאליטי של אוכל, לשיחה כנה ומרתקת על נושאים כמו המשמעות של פשיטת רגל של מסעדה, שמן זית מקומי, צילום אוכל, חיבור בין אמנות לאוכל ועוד.
לדברי קישקה המטרה היא להנגיש נושאים ומגוון תכנים סביב קולינריה ולחשוף אנשים שהם גם מהתחום וגם מחוץ לתחום, מכל מיני רבדים, יצרנים, שפים, פודיז וגם כאלה שקשורים למעטפת באזורי המלונאות והתיירות. “האוכל עובר תהליכים- דרך החקלאות ודרך היצרנים הקטנים ודרך תשוקה של אנשים ועד הצלחת, והפודקאסט בעיני הוא עוד שרשרת בתהליך הזה. יש לזה השפעה על הסצינה הקולינרית כי אין הרבה פלטפורמות קולינריות מעמיקות, זה בעיקר בעיתונים ובאינטרנט, ולא תמיד יש את ההזדמנות לשאול ולהעמיק שאלות של הבנה עמוקה, שאלות מקצועיות של מסעדנות ושנובעות מהידע שלי ומהמעורבות שלי בסצנה. אני מוצא שדרך השאלות הנכונות והדינמיקה שנוצרת בפודקאסט זה מקדם שיח מסוג חדש ומעמיק שאין לו פלטפורמה אחרת. אני מרגיש שהתרבות הקולינרית מתפתחת בארץ ככה שאנשים רוצים לדעת יותר, ללמוד עוד, לשאול שאלות ולא להסתפק רק בסיסמאות שיווקיות, וככל שהרצון הזה גובר הפודקאסט יכול למלא את המשבצת הזאת”.
מדברים מהבטן: עמית אהרנסון, יהונתן כהן ונטע סלונים
לאהרנסון וכהן (גילוי נאות: כותב מדור אוכל ב-ynet), היה במשך שנים מדור ביקורת מסעדות במקומון הירושלמי "כל העיר". כשהוא ירד בזמן הקורונה הם החליטו להמשיך להסכת קולינרי. "בטלוויזיה יש משהו שהוא מורכב מבחינה הפקתית", אומר אהרנסון, "והיכולת להביא למסך תוצר מעולה דורשת הרבה יותר משאבים מאשר פודקאסט. אנחנו אנשי מילה שיודעים לדבר ולתאר וידענו שיש לנו סיכוי להצליח במדיום הזה". מכיוון שהשניים הרגישו שחסרה להם זווית נוספת הם צירפו אליהם את נטע סלונים, בלוגרית מסעדות ויוצרת תוכן שמביאה להסכת את הסגנון שלה ואת ההמלצות והרעיונות שבהם היא גם עוסקת בחשבון האינסטגרם המצליח שלה.
ב-2022 הם התחברו עם בית הפודיום והחלו להקליט פרקים שעסקו במגוון נושאים החל מחדשות קולינריות, פינת טעימות הנקראת "ביס השבוע", אורחים מעניינים ושידורים של נטע מיפן ומאיטליה. לאחרונה הם חגגו את הפרק המאה בהקלטה חיה ממסעדת "חמארה תלפיות" בחיפה. בקרוב הם יקליטו פרק עם קהל בסעודה במסעדת a, והם גם מועמדים לפודקאסט הלייפסטייל של השנה של אתר גיקטיים. “הפודקאסט הוא פלטפורמה שנועדה לעשות קצת סדר לפודיז ואנשים שאוהבים לאכול ומתעניינים באוכל בכל מה שקורה מסביב”, אומר אהרונסון.
לדבריו לא בטוח שהפודקאסטים משנים את תרבות האוכל או המסעדנות. “אני כן חושב שחלק מהם מספקים פלטפורמה קצת יותר מעמיקה גם לחדשות וגם להמלצות וביקורות. כשבאינסטגרם או בטיקטוק מקבלים בעיקר המלצות דלות, כנראה על רקע מסחרי, שמסתכמות ב’וואו, טעים, אמאלה ואבאלה’ - אנחנו משתדלים להביא דיונים עם קצת יותר נפח ועומק, להביא מידע והמלצות בצורה מנומקת אבל גם מועילה ושימושית עבור המסעדן או היזם. וכן, אני יודע באופן עובדתי שיש מקומות שעשו שינויים בדברים שעליהם הערנו, ויש מנות שנמכרות יותר אחרי שהן מופיעות בביס השבוע שלנו”.
מקורב לצלחת: שאול אמסטרדמסקי
אחרי שנים של קריירה עיתונאית בתחומי הכלכלה והפיננסים החל שאול אמסטרדמסקי להגיש בימי שישי ברשת ב’ את תוכנית הרדיו הקולינרית “מקורב לצלחת”. “רציתי לעשות משהו בשביל הנשמה”, מספר אמסטרדמסקי. בכל פרק הא מבקר בשוק אחר. “מאחר שאני מאמין בזה שאם עושים משהו הוא צריך להיות בכמה מדיומים אז הסיבוב שוק שלנו גם מצולם ומשודר במהדורה ועולה ליוטיוב, וגם עולה כפודקאסט”.
שמנמנים: חן זאוסמר ואורן ברזילי
זאוסמר מגיעה מגלי צה”ל, והיא קומיקאית ואשת תוכן המתפרנסת גם מעריכת הסכתים (בהם גם “מדברים מהבטן”), ומפתחת תוכן להסכתים. ברזילי עבד במטבחים של מסעדות והיום הוא קומיקאי ואיש קריאייטיב. הם הכירו והתחברו על במות הסטנד-אפ והבינו שהם רוצים לעשות הסכת על הדרך ההומוריסטית שבה הם מסתכלים על אוכל. בכל פרק הם טועמים דברים שונים ומשונים ומשוחחים על טרנדים מצחיקים. סביב “שמנמנים” התקבצה קהילה שהם מטפחים בחשבון אינסטגרם סופר-פעיל, “מההתחלה הבנו שאנחנו רוצים ללוות את ההסכת בתוכן בעמוד אינסטגרם שלא רק ממחיש ויזואלית את מה שאנחנו מדברים עליו אלא שזו גם אפשרות בשבילנו להרחיב את הדרך שבה אנחנו משוחחים עם הקהל שלנו, דרך שיש לה זהות ואופי מאוד ספציפיים, קצת יותר קומי, אפילו נונסנס, והסתכלות ביזארית על אוכל”, מספרת זאוסמר.
בטן מלאה: קובי בלולו
בלולו הוא שף ובוגר הקורדון בלו בלונדון, שרצה לשלב את שתי אהבותיו, קולינריה וסטנד-אפ, ובכל פרק הוא מבשל מנה לבקשת אורח אחר. "המנה שאני מכין מספרת סיפור של האורח מהילדות, מטיול או מכל דבר שנוגע בו", אומר בלולו, "אלה פרקים ארוכים, רובם שעה וחצי. דרך האוכל אנחנו מגיעים למקומות מאוד אישיים ועמוקים". אפשר לשמוע בהסכת את תהליך הבישול. "בסוף כל פרק המאזנים מבקשים את המתכון כי זה עשה להם חשק".
מוצר צריכה בסיסי: רוני ססלוב וגיא הרן
ססלוב היא ייננית ומומחית יין והרן הוא מומחה לתיירות יין, וההסכת הוותיק שלהם - שאין בו המון פרקים - מוקדש ליין. הם סוקרים אזורי יין בעולם, משוחחים על מה שמתרחש בכרם לאורך השנה ומארחים אנשי יין וקולינריה. בשנה האחרונה עסקו הפרקים בקשיי ענף היין ואנשיו במהלך המלחמה.
יין לשניים: אורית גרינבויים לירון וקובי קלייטמן
קלייטמן, איש יין ותיק, וגרינבויים, מנחת קורסים בנושא יין ומדריכת טיולי יין בעולם, מגישים שיחת סלון נעימה המוקדשת ליין וגם מעבר לו. ההסכת צבר תוך זמן קצר הצלחה מסחררת והוא מועמד לתואר הסכת השנה בשלוש קטגוריות בתחרות של אתר גיקטיים.
