הנה חידה, הידעתם שמרגע הכניסה של תפוחי האדמה למפעל, בתוך 13 דקות נוצר תפוצ'יפס?
ומהם המרכיבים של החטיף הכל כך פופולרי? לא תאמינו, תפוחי אדמה, שמן ומלח. כן, זהו.
אריאל בן יעיש, מנהל המפעל, מספר שהפלא הזה קורה במפעל המלוחים של שטראוס, ששוכן בשדרות. מפעל עסוק המייצר בין השאר את החטיפים האהובים כמו תפוצ'יפס, דוריטוס וצ'יטוס.
ב-7 באוקטובר הוקפץ אריאל למילואים והתמודד עם מציאות לא פשוטה. "במהלך ימי המילואים יעקב ברגשטיין, מנהל תחום מלוחים במפעל, ביקש שאנסה להגיע לאח שלו שחף ברגשטיין ז"ל בקיבוץ כפר עזה, ולאתר את החדר שלו. בין המראות הקשים וחיפוש החפצים מצאתי בחדר של שחף ספר תנ"ך, מגואל בדם, עם חור של קליע". כשאומרים שהמקום הזה הוא כמו משפחה זאת לא קלישאה. בטח במקום כמו שדרות שב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה ספג אבידות רבות.
יעקב, שמתגורר בקיבוץ עלומים, הוא חלק מכיתת הכוננות של הקיבוץ וב-7 באוקטובר הוא יצא להילחם. תוך כדי ההגנה על הקיבוץ, הוא הבין שקרה משהו לאח שלו בכפר עזה. אריאל היה הראשון למצוא את החדר ולספר למשפחה על הטרגדיה שהתרחשה.
"אזעקות בדרך לבית הכנסת"
דן (אדהה) אלפה, מפעיל ייצור במפעל המלוחים של שטראוס בשדרות, נשוי ואב לארבעה, גר בנתיבות. "7 באוקטובר, כמו רבים מאיתנו, תפס אותי בדרך לבית הכנסת, אבל לא הרגשתי משהו חריג. אחרי כמה דקות ראיתי שזה ממשיך ואמרתי לעצמי שזה מוזר, משהו לא רגיל, כי זה לא הפסיק. במקום טפטופים שהיינו רגילים אליהם", הוא מספר. "כשהגעתי לבית הכנסת ראיתי שכולם בלחץ. אמרתי לעצמי שזה הזמן להתפלל ולקוות לטוב.
"כשהרב הגיע, הוא הגיע עם הידיעות מבחוץ, סיפר שפגש אנשים בדרך שאמרו לו שיש ממש מלחמה".
מה קרה מאותו יום מבחינתך?
"במילואים אני משויך לאיסוף מודיעין. התייצבתי לשירות אחרי שלושה-ארבעה ימים, אחרי שסיימתי את ההתנדבות בעירייה בסיוע לקשישים בעיר", הוא מספר על הימים הקשים של תחילת המלחמה. "לא היה לי חשש, אחרי הכל הייתי בסדיר בצנחנים, עמדתי מול סכנות בשירות. התחלנו דווקא בצפון, וזו הייתה תחושה מוזרה – המלחמה באזור שלי בדרום אבל המילואים בצפון. ומה עם המשפחה? זה היה לא פשוט, כמעט כמו לנטוש את המשפחה. השתדלתי כל הזמן לשמור על קשר עם המשפחה, דיברתי עם הילדים בשיחות וידיאו, הם היו חזקים".
איך המפעל נרתם לעזור?
"מהרגע הראשון היו שם בשבילנו ושאלו במה אנחנו צריכים עזרה. אני והמשפחה. זה לא היה מובן מאליו, היה קשר רציף וכל הזמן הצעה לעזרה. נתן הרגשה טובה".
"אחרי חמישה חודשים, כשחזרתי ממילואים, הייתה תחושה של 'כמה טוב לחזור הביתה'. הילדים שמחו שאבא חזר, אמרו ישר 'אל תלך עוד פעם'. החזרה לעבודה במפעל הייתה מספקת מאוד, לפגוש חברים, להתעדכן במה שעבר עליהם במשך החודשים האלו, איך הם הסתדרו בלעדינו, בלי המילואימניקים".
הטרגדיה הגדולה של 7 באוקטובר לא פסחה גם על תוצרת האדמה. ירדן שחר היא אגרונומית במפעל, ומספרת ש-85 אחוז מתפוחי האדמה של שטראוס מגיעים מהעוטף, מהקיבוצים שנפגעו, ובהם עלומים, בארי ועין השלושה. מקומות שנפגעו מאוד ב-7 אוקטובר ובמשך המלחמה עצמה.
"האנשים מהמקומות האלה הם אלה שמגדלים לנו את תפוחי האדמה. אנחנו עובדים איתם שנים רבות ומכירים אותם מקרוב. המחבלים נסעו בשדות, פגעו בתשתיות של מים, מערכות, דרסו את התוצרת שהחקלאים עבדו עליה. הרבה מהשדות היו בשלבי זריעה ראשונים והם בעצם נהרסו".
אבל הייתה גם תקומה – החקלאים, יחד עם שטראוס, עשו הכל כדי לחזור לזריעה כמה שיותר מוקדם. בפברואר 2024 כבר היו תפוחי אדמה מקומיים שנזרעו בעוטף למרות האסון.
"7 באוקטובר, למרות הפחד, החשש והכאב הגדול, הוא גם יום שחיבר אותנו בקשר עמוק. ואנחנו מקווים ומאמינים שיחזור להיות פה טוב", מסכם יעקב באופטימיות.
קריספי צ'יקן בציפוי תפוצ'יפס
תפוחי האדמה שגדלים בשדות העוטף והופכים לחטיף תפוצ'יפס האהוב מהווים כאן ציפוי קריספי ופציח. עם מליחות עדינה וקראנץ' משגע. וכן, אפשר גם לאפות.
מה צריך:
• 1/2 כוס קמח
• 1 ביצה L
• 3/4 כפית פפריקה מתוקה
• 1/2 כפית אבקת שום או שום גבישי
• 1/2 כפית מלח
• 1/2‑2/3 כוס מים קרים
• 5 חזה עוף חתוכים לגודל הלחמנייה
• 2 שקיות תפוצ'יפס
• שמן לטיגון
כך עושים:
1. בקערה בינונית שמים קמח, ביצה, תבלינים ו-1/2 כוס מים ומערבבים. הבלילה צריכה לצאת בסמיכות של טחינה אבל לא סמיכה מדי. אם צריך אפשר להוסיף עוד 1/4 כוס מים ולערבב שוב.
2. מועכים את תכולת 2 שקיות התפוצ'יפס לצ'אנקים קטנים ומעבירים לקערה.
3. מצפים כל חזה עוף בבלילה, נפטרים מעודפי הבלילה ומצפים בתפוצ'יפס.
4. מטגנים במחבת, עם שמן בגובה 2 ס"מ, משני הצדדים עד הזהבה.
5. מגישים בתוך לחמנייה עם ירקות, מיונז ורטבים שאוהבים.
