ראש השב"כ רונן בר הגיש אתמול לבג"ץ את התצהיר שלו נגד פיטוריו, דקות לפני הדד-ליין שניתן לו. בסיום התצהיר, כתב ראש השב"כ לשופטים: כי "אודיע בקרוב על המועד שבו אסיים את תפקידי". לצד התצהיר הגלוי, הוגש גם תצהיר חסוי מטעמו.
לאורך המסמך, טען להתנהלות פסולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שניסה להשתמש בכוחו של השירות נגד פעילי מחאה לכאורה. הוא קשר בינו לבין הקונספירציות שמופצות נגד שב"כ על מחדל 7 באוקטובר, וגם חזר על טענותיו באשר לסיבות האמיתיות שמאחורי "אי-האמון" שהביע בו נתניהו. שעה קלה אחרי שהוגש התצהיר, בלשכת ראש הממשלה תקפו את בר, וטענו: "רונן בר הגיש לבית המשפט העליון תצהיר שקר". (התגובה המלאה בעמ' 6).
הטענות העיקריות
בפתח התצהיר, כתב בר לשופטים כי הוא מגיש אותו מתוך חובתו "כלפי אזרחי ישראל וחשש כבד ליכולתם של ראשי השירות הבאים לשמור על ממלכתיות הארגון, מקצועיותו ופעילותו בהתאם לייעודיו החוקיים בלבד, חרף לחצים שמופעלים, ומבלי לחשוש שחרב הפיטורין, בתהליך חפוז ולא תקין, תאיים עליו".
בין השאר, טען בר כי נתניהו "התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו כי שב"כ יפעל מול אזרחים המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה". הוא תיאר כי נדרש "להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים, פעילי מחאה, שעקבו אחרי מושאי אבטחה".
בר הבהיר כי עיקר הדברים ופירוטם, לרבות מסמכים שמגבים את טענותיו, יופיעו בתצהיר החסוי שיוגש לבג"ץ ולראש הממשלה בלבד.
בר גם טען כי ראש הממשלה ביקש ממנו לכתוב חוות דעת שתקבע שלא ניתן לקיים את העדות. "ראש הממשלה לחץ עליי, באופן חריג וחוזר ונשנה, כדי שאתן הנחיה שעליו להתנהל בדרך שאינה מאפשרת מדפסיות, פומביות וחשיפה למתקפת טילים - באופן שבפועל אינו מאפשר את ניהול המשפט", הדגיש בר.
על פרשות קטארגייט והדלפת המסמכים הסודיים, שבהן חשודים אנשי ראש הממשלה, כתב: "ישנם חשדות כבדים לפגיעה בביטחון המדינה, פגיעה במו"מ לשחרור החטופים, חיזוק חמאס ופגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים". לדברי בר, "תפקידו של ראש השב"כ בחקירות רגישות מסוג זה לשם הגעה לחקר האמת הוא חיוני. פיטורי ראש השב"כ בעיצומה של חקירה רגישה כזו טומן בחובו מסר מצנן קשה לארגון ולגורמי החקירה והאכיפה הנוספים. זאת שעה שמתעוררים חשדות כבדים ביותר ביחס לפגיעה חמורה בביטחון המדינה".
בר התייחס גם לקונספירציות שלפיהן לשב"כ הייתה "ידיעה מוקדמת" ביחס לטבח 7 באוקטובר, והדגיש: "מדובר בשקר והסתה ממוסדת נגדי ונגד הארגון". בר אישר את חשיפתו של נדב איל ב"ידיעות אחרונות", שלפיה ביולי 2023 הוא אמר לנתניהו כי הוא מחויב לשקף בפניו את חומרת המצב הביטחוני - וזאת בהקבלה ל"התרעה למלחמה".
הוא ציין כי זו הייתה "אמירה תקדימית וחריגה ביותר, שעה שהיא נשמעת מפי ראש השב"כ". בנוסף, אמר בר כי שב"כ הוא זה שהעיר את "המערכת כולה" בלילה שקדם לטבח, לאחר קבלת אינדיקציות "חריגות ולא חד-משמעיות". לדבריו, "שב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים, המלמדת על היערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס". לצד זאת ציין בר: "מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ".
בר התייחס גם לטענת "חוסר האמון" מצד נתניהו, וחזר על טענתו שהיא קשורה קשר הדוק ל"אירועים שונים בתכלית מאלו שעליהם מצהיר ראש הממשלה". בין השאר, הזכיר את חוות הדעת שהתבקש לכתוב כדי למנוע את עדות ראש הממשלה במשפטו הפלילי, והזכיר גם את תמיכתו הפומבית בוועדת חקירה ממלכתית שתרמה להחלטה לפטרו - ואת תחקיר שב"כ שבו הוטלה אחריות גם על הדרג המדיני ב-7 באוקטובר.
מה הלאה?
תצהירו של ראש השב"כ הוא אירוע חסר תקדים. דווקא בסופו, בחלק שבו רונן בר חושף כי יפרוש בקרוב, מסתתרת היציאה האפשרית מההליך המשפטי, והשופטים בוודאי יתמקדו בה - במיוחד השופט נעם סולברג. זהו למעשה פתח אפשרי להסדר שיאפשר לבג"ץ להימנע מהכרעה עקרונית בעתירות. השופטים עשויים להציע פשרה, שלפיה יחשוף בר את מועד פרישתו, ובתמורה תסכים הממשלה למועד זה - כך שבר יפרוש מוקדם והממשלה לא תידרש לפעול להדחתו.
עם הגשת התצהיר ופרסום תוכנו, צפו הקריאות לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו. בתצהיר ישנם שני סעיפים שעשויים - גם אם בסבירות נמוכה - לבסס עילות לפתיחה בחקירה. הראשון נוגע ללחצים שהפעיל נתניהו על ראש השב"כ להפעיל את השירות נגד המחאות נגדו, לרבות דרישה למסור שמות של פעילים. פעולות כאלה עשויות לעלות כדי עבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה, ואולי אף הפרת אמונים. הסעיף המשמעותי יותר, שעלול להביא לפתיחה בחקירה פלילית, נוגע לטענה כי ראש הממשלה ניסה לכפות עליו לחתום על חוות דעת ביטחונית - שבפועל הייתה מונעת את עדותו של נתניהו במשפטו. אם אכן יתבסס חשד לכך שנתניהו ניסה לעשות שימוש בשב"כ כדי להשפיע על ניהול המשפט, עשויות לקום עילות לעבירות פליליות כגון שימוש לרעה בכוח המשרה, מרמה, הפרת אמונים ואף שיבוש מהלכי משפט.
מעבר לכך, למרות שאין לכך עיגון ישיר בחוק, פסקי דין קודמים של בג"ץ קבעו כי שיבוש חקירה או משפט עשוי לשמש עילה להכרזה על נבצרות של ראש ממשלה. נתניהו יוכל לטעון בתצהיר התגובה כי אכן ביקש להחמיר את נהלי האבטחה סביבו - אולי על בסיס מידע מודיעיני על כוונה לפגוע בו מצד מדינת אויב - וכי לו היה מדובר במעשה אסור רונן בר אמור היה לדווח ליועמ”שית. משלא עשה זאת, יטען נתניהו, אין לייחס אמינות לגרסתו של בר.
