להתחיל ולדבר על שיקום ובנייה מחדש בזמן שהמלחמה מתנהלת, זה קשה. כבר שבועות ארוכים שהלחימה לא פוסקת, כמעט כל בוקר נפתח בבשורות קשות, אי הוודאות לגבי ההמשך גדולה, ובשורה התחתונה המציאות שהכרנו לפני השבת השחורה השתנתה ללא הכר. אבל אין ברירה. חייבים להביט קדימה ולהניע תהליכים.
הקלישאה הידועה, ולפיה מכל משבר צומחת הזדמנות, נכונה גם הפעם, אולי אף יותר מתמיד. בימים הראשונים של חוסר האונים, שבהם חלקים נכבדים ממוסדות המדינה נאלמו דום, היו אלה ארגונים אזרחיים ואנשים פרטיים שהרימו ראש ופעלו. למרות השבר הגדול והטראומה שאליהם התעוררה מדינה שלמה, היו מי שידעו לקום ולעשות וגררו אחריהם עם שלם. עם שהיה מפולג, התאחד אל מול המשימה. בגלל זה לדבר היום על שיקום ובנייה חדשה זו לא הגזמה או פנטזיה, זה הכרח. "צריך להמשיך ללכת, צריך להמשיך לצעוד", כתבה בעבר נעמי שמר , וכאן נוסיף – חייבים להמשיך לתכנן וחייבים להמשיך לבנות. אין לנו ארץ אחרת.
עצוב לראות אתר סגור - כמו באותה שבת נוראית, שבה התנפצו לרסיסים כמה הנחות יסוד מהותיות לחיי כולנו, גם ענף הנדל"ן הזדעזע. אתרים רבים סגורים כבר חודשים בשל מצוקת עובדים קשה. כמה מילים נכתבו ואזהרות הושמעו שמדינה כמו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות כה תלויה בכוח עבודה זר. הישראלים לא רוצים לעבוד בבנייה, אמרו תמיד, וצריך להיערך לשעת צרה. אז אמרו. עשרות אלפי פלסטינים שלא נכנסים לעבודה בישראל מאז 7.10 ואלפי עובדים זרים ממדינות רחוקות שחזרו הביתה - עצרו את הענף. פרויקטים גדולים עומדים ריקים ומנופים - דוממים. מדובר בלא פחות מדרמה בענף, עם השלכות בטווח המיידי, אבל גם זה הרחוק. לא מעט גורמים סבורים שיש לאפשר כניסה, גם אם מדורגת, מבוקרת ומפוקחת של עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון. אבל נראה שנכון לעכשיו הקולות הללו לא מצליחים לגבור על מי שסבור שהקרקע לכך טרם בשלה. ביישובים שונים בכלל מתנגדים להכנסת פועלים ולחידוש פעילות באתרי הבנייה, והטראומה של 7 באוקטובר גורמת ללא מעט אנשים לתמוך בעמדה זו. בשנת בחירות לרשות המקומית (כן, זה גם משהו שהיה אמור לקרות ונדחה בשל המלחמה) מועמדים לראשות העיר יעדיפו ללכת עם הלך הרוח של בוחריהם, גם אם מדובר במהלך בעייתי לכלכלה ולמשק. וכך אתרי הבנייה ממשיכים להיות סגורים. ומה לגבי העובדים הזרים שהממשלה הבטיחה? זה ייקח זמן, וזה מחזיר אותנו שוב לנקודת ההתחלה. מסה משמעותית של זרים תגיע רק עוד חודש-חודשיים, וכדאי לחשוב בינתיים גם על הכשרה מקומית.
תקופה מאתגרת – המלחמה תפסה את הענף במשבר לא פשוט שנגרם בעיקר מהעלאות הריבית התכופות. חודשים ארוכים של ירידה בהיקפי העסקאות וגם התחלה של ירידות מחיר. לא מעט חברות נמצאות זה זמן במצב מורכב, והמלחמה רק הכבידה עוד את ה"גיבנת" שהן סוחבות. שרשרת שלמה של נותני שירותים יושבת גם היא על השמרים וממתינה, כל עובדי המעטפת של הענף, מאות אלפים. וישנם גם הרוכשים, שחשבו שיקבלו את הדירה במועד מסוים, וכמו שזה נראה, המועד הזה הולך ומתרחק כשגם שאלת הפיצוי טרם התבררה. אי הוודאות של המלחמה תומכת גם באי וודאות כלכלית. אם לפני המלחמה לאנשים לא היה חשק (הפגנות והפיכה משטרית – זוכרים?) וכסף לקנות דירות במרכז, המצב כעת רק החריף. במקביל, הפתרון לפני המלחמה היה לצאת החוצה אל הצפון והדרום. שנים שהממשלה ניסתה להביא לעליית ביקוש בפריפריה, ובשנה וחצי האחרונות נראה שזה באמת קרה. אבל גם את זה המלחמה שינתה. לכמה זמן? קשה לדעת. הקבלנים טוענים שללא תוכנית משמעותית לחיזוק הענף ולסיוע לקבלנים, האופק לא מזהיר. נכון לעכשיו, קשה לראות מה יוליד יום, וגם אם הביקוש לדירות לא נעלם, לא ברור איך הרוכשים צפויים להתנהג. אם תמיד היה קשה לחזות מה יהיה עם המחירים ולאן צועד הענף – בימים אלו זה הפך לבלתי אפשרי.
רילוקיישן פנימי – עד לפני כמה חודשים המילה רילוקיישן הייתה מחוברת לעולמות ההייטק, לאפשרות של נסיעה למדינה אחרת ועבודה במקום מרוחק. מי דמיין שמאות אלפי ישראלים בישראל ייאלצו לעשות רילוקיישן בתוך המדינה ולא מרצון. יישובי הדרום והצפון פונו, והתושבים הפכו פליטים במדינתם. אפשר למתוח הרבה ביקורת על דרך ההתמודדות של המדינה עם המצב, אבל יש לומר ביושר שאיש אינו גר ברחוב. זה לא פוטר אף אחד מאחריות, אבל זה קצת מנחם. קצת. וזו גם קריאת השכמה מטורפת למה שעוד לא קרה, אבל עשוי לקרות. חזית מהצפון עשויה לחולל כאן הרס לא מבוטל, גם מלחמה אזורית, לא עלינו. אבל גם רעש אדמה משמעותי - שכל החוקרים מנבאים את בואו מתישהו – עשוי להוביל למספר עצום של עקורים. 7 באוקטובר לימד אותו שאנחנו לא מוכנים, שאנחנו לא יודעים הכול הכי טוב, ושהתוכניות שאולי שכבו במגירה (אם שכבו כאלו), צריכות ניעור רציני.
ללמוד לקח מהעבר – אז שיקום זה חשוב, ומחשבה על העתיד חשובה כפליים, אבל אסור להסתכל קדימה בלי לזכור מה היה מאחור. זה נכון לגבי המפונים - באשר לפתרונות מגורים זמניים שמדברים עליהם, ופתרונות קבע ופיצויים עתידיים בהמשך הדרך. אבל זה נכון גם לגבי ענף הנדל"ן. כדי לשנות פאזה ולהיכנס למסלול של שיקום, צריך שיהיה מי שיבנה את מה שנהרס מחדש. ובשביל זה צריך ללמוד מטעויות העבר ולנסות ולתקן את כל הדברים שכבר שנים אנחנו יודעים שהם מקולקלים.
במוסף שלפניכם בחרנו בשביל האופטימי יותר. מה נדרש כדי לשוב ולהניע את הענף, מה הלקח שיש ללמוד, מה תהיה מפת הביקושים הבאה ואיך מקדמים באופן יעיל מיגון וחיזוק בכל חלקי הארץ. חטפנו מכה. היא קשה. עוד נדבר עליה הרבה. עכשיו הגיע הזמן לקום, לבנות ולהביט קדימה.
בזמן שהתותחים רועמים אין ברירה, אלא לבנות שגרה בצל המלחמה. הדבר נכון לכלל ענפי המשק, אבל גם לענף הנדל"ן שחייב להמשיך לנוע. כיצד עונים לצורך ומחזירים את העשייה המשמעותית הנדרשת כעת? בכירי הענף עם פתרונות מעשיים להחזרתו לפעילות.
"ידיים עובדות מישראל ותמריצים"
רון אבידן, מנכ"ל אזורים: "מדינת ישראל צריכה להכין את הפתרונות עכשיו כדי להתמודד לא רק עם ההאטה שיש כעת בענף, אלא עם המחסור החריף שיהיה בדירות בהמשך ולאחר המלחמה. למשל ייבוא של עובדים זרים לישראל הוא פתרון שאינו נותן מענה מיידי בשל הזמן הנדרש להביא את העובדים לכאן והזמן הנדרש להכשרתם. המדינה צריכה לבחון אפשרויות למיצוי של ידיים עובדות בישראל ולייצר לשם כך תמריצים מתאימים. מעבר לכך מקבלי ההחלטות צריכים כבר עכשיו לקבל החלטות שיקלו תהליכים בירוקרטיים רבים, בין שבזירוז קבלת היתרים או זירוז קבלת טופס 4. דובר על זירוז של טופסי 4, אך בפועל הכוח נתון בידי העיריות. לקבלנים וליזמים ישנם צוותי מומחים, שיוכלו לאפשר את הזירוז הנדרש ועמידה בנהלים הנדרשים. יישום פתרונות דומה היה בזמנו בשנות ה־90 עם גל העלייה שהגיע מברית המועצות, אז תהליכי תכנון רבים נכנסו למעין הליך מזורז, שאפשר בנייה של אלפי דירות בישראל".
"לסייע לקבלנים ולהפחית הריבית"
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "בעקבות מאבק של התאחדות הקבלנים בוני הארץ והתערבות ועדת הכספים של כנסת, קיבל משרד האוצר החלטה לכלול את ענף הבנייה במתווה הפיצוי למגזר העסקי, שנועד לתמוך בעסקים שנפגעו במלחמה. זאת בניגוד להחלטת האוצר המקורית, שהובאה לאישור ועדת הכספים, אשר החריגה מהמתווה את הקבלנים. מדובר בהחלטה חשובה, אבל לא מספיקה כדי להבטיח את יציבות הענף בהמשך. נוסח הפיצוי הזה לא יאפשר להחזיר את הענף לפעילות, אלא אם אכן תבוצע מיד ההחלטה להזרים לישראל עשרות אלפי עובדי בנייה זרים, שיחליפו את הפלסטינים שעבודתם הופסקה בשל המצב הבטחוני.
"כדי לעמוד במשימות הקשות על ממשלה לקדם מיד שורת החלטות, שיאיצו את קצב הבנייה, שתכלול: הפחתת מיסי רכישה של דירות וקרקע, הארכה מיידית של תמ"א 38, קידום מהיר של התחדשות עירונית בפריפריה על ידי שיפוי מס (TAX CREDIT) ואספקת קרקע משלימה להבטיח מיגון גם לאוכלוסיות חלשות שאינן ממוגנות, הפחתת הבירוקרטיה לצורך קבלה מהירה של היתרי בנייה וטופס 4 ועוד. לצד הממשלה, גם על בנק ישראל להירתם למאמץ להאצת הבנייה והקמת התשתיות, על ידי הפחתת הריבית בד בבד עם איזון עליית שערי המטבעות, באמצעות מכירת מטבע חוץ".
"יש 'לנקות' את המונופול של חברות כוח האדם"
איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען: "בראש וראשונה כל אתרי הבנייה חייבים לחזור לפעילות מלאה, ולצורך כך חייבים לפתור את בעיית כוח האדם. אחת הפעולות שצריך לעשות על מנת להביא כוח אדם מחו"ל באופן יעיל היא 'לנקות' את התהליכים הבירוקרטיים והמונופולים של חברות כוח האדם, ששולטות בשוק ומעלות מחירים בצורה לא אחראית. בנוסף, לאור המצב הביטחוני והמלחמה הנוכחית, ברור היום יותר מתמיד שלמרות הסיפור קורע הלב והעצוב של תושבי העוטף, והסכנה שבה נמצאים גם היישובים בצפון, כמעט כל בית ודירה בישראל נמצאים בסכנה של תקיפת טילים ארוכי טווח, ולכן חייבים לתת קדימות לפרויקטים של התחדשות עירונית ולקבוע יעדים שבעשר השנים הקרובות מדינת ישראל תתמגן כולה"
"מהלך שימנע איחורים במסירת דירות"
מריו קופל, מנכ"ל אורון נדל"ן: "על־פי ההערכות וההצהרות, אנו נמצאים בפני מערכה ארוכה מדרום ומצפון, ולכן אנו נדרשים לפתרונות יצירתיים שיאפשרו להמשיך ולהניע את ענף הנדל"ן. שמחנו לגלות שפתרונות יצירתיים נמצאו למשל בפרויקטים של מחיר למשתכן. כך, לדוגמה, אנו עורכים בימים אלה את ימי המכירות של פרויקט מחיר למשתכן בשכונת נוריות ד' בראשון לציון, כשמשרד הבינוי והשיכון וחברת הבקרה החילו הקלות על בני זוג שאחד מהם משרת כעת במילואים, כך שבחירת הדירה תיעשה במעמד צד אחד בלבד בתוספת ייפוי כוח. פתרונות נדרשים גם בהיבטים נוספים של הענף. הראשון שבהם הוא המחסור בידיים עובדות. לשמחתי, יצא לדרך המהלך להבאת עובדים זרים שיקדמו את הבנייה, אבל מהלך כזה נדרש להיות רחב ומואץ הרבה יותר, כדי שלא נגיע למצב של איחורים במסירת דירות, שיקשו על הרוכשים. סוגיה נוספת שעלולה לתקוע מקלות בגלגלי הענף וזקוקה לפתרון, היא נושא הריביות על המשכנתאות. בשנה החולפת זינקו הריביות, מה שהעצים את הקושי הכלכלי והאט משמעותית את שוק הנדל"ן. בזמן הקרוב, ועם החמרת המצב הכלכלי כתוצאה מהלחימה, אני מניח שהתמונה הזו תהפוך לקשה יותר. אם המדינה רוצה לסייע בהנעת שוק הנדל"ן, היא תצטרך להיכנס לעובי הקורה ולסייע בתחום".
"קידום פרויקטים בדיור להשכרה זה צו השעה"
יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג: "מקבלי ההחלטות חייבים לגרום ל'קטר' הנדל"ן להמשיך לעבוד ואף לדהור קדימה בקצב מהיר ובהיקפים גדולים יותר מהתקופה שלפני שבעה באוקטובר. יזמים וקבלנים רבים חוששים כעת להתחיל פרויקטים חדשים מסיבות רבות ומגוונות, בין היתר, החשש שלא יצליחו למכור דירות. החשש נובע מהמציאות שבה מחוסרי הדיור יושבים על הגדר, מתוך חששות מובנים לגבי המשך המלחמה, משמעויותיה והשפעתה עליהם. קיים חשש גדול מביצוע שינויים בקרב הרוכשים הפוטנציאליים שחוו פגיעה במקורות ההכנסה, שכירים או עצמאים, וכן בשל התגייסות הציבור הרחב לשירות מילואים. אני סבור כי קידום פרויקטים בדיור להשכרה מהווה פתרון הוליסטי, והינו צו השעה.
"בפרויקטים של דיור להשכרה היזמים אינם צריכים לחשוש מאתגר מכירת הדירות בעת הזו, ומנגד אין ספק, כי בשנים הקרובות יהיה צורך בכמות גדולה של יח"ד לטובת האוכלוסייה שלא יכולה לאפשר לעצמה לרכוש דירה. לצערי, סביבת הריבית הגבוהה בשילוב עם תיקון החקיקה שהאריך את פרק הזמן שנדרש היזם להשאיר את הדירות להשכרה, מטיל בספק את הכלכליות של מיזם ההשכרה. רק התערבות אקטיבית של המדינה, שחייבת לכלול תיקוני חקיקה בכל הקשור לפרק הזמן שנדרש להשכרה, מתן הלוואות מדינה בריביות נמוכות ומתן תמריצים נוספים, יאפשר בסופו של דבר קידום מסיבי של פרויקטים כאלה".
"שהמדינה תרכוש את הדירות המוזלות בתוכניות הממשלתיות"
מריו זוזל, בעלים משותפים ויו"ר אלמוגים: "מלחמת 'חרבות ברזל' חריגה בכל קנה מידה בהיסטוריה של מדינת ישראל. אנחנו נמצאים עדיין בעיצומה של המלחמה, וסופה אינו נראה לעין, ולכן קשה עדיין להעריך לאן הולכת הכלכלה המקומית ומה יהיו ההשלכות. ההיסטוריה מלמדת כי אירועי מלחמה מתמשכת פגעו בביצועי המשק לתקופה של שנים. ענף הדיור למגורים סבל ערב המלחמה ממחסור חמור בהיצע של יח"ד, עליות ריבית מתמשכות ואינפלציה בשיעור שמסרב לרדת, מה שגרם לרוכשים בשוק החופשי לשבת על הגדר. זהו צו השעה של קברניטי המשק בכלל ושל שר האוצר ושר השיכון בפרט להשקיע מאמצים עילאיים בהנעת הכלכלה במלוא המרץ.
אחד האמצעים שיכולים להוות מקור להנעה של הכלכלה הוא מהלך של משרד הבינוי והשיכון, שבמסגרתו תרכוש המדינה את כל הדירות ששיווקה בתוכניות השונות: מחיר מטרה, מחיר מופחת ומחיר למשתכן, ואשר מוכנות לשיווק. בסיומה של המלחמה יעברו הדירות לרשות הזוכים בהגרלות. מהלך זה יאפשר את הנעתם של הפרויקטים והוצאתם לפועל. הזוכים ייצאו נשכרים מכך שלא יחולו עליהם עיכובי בנייה, והשלמת הפרויקטים שבהם זכו תתקדם, ומאידך הממשלה לא תיפגע, היות שהזוכים בהגרלות ישלמו למדינה ישירות בעבור הדירות".
"למזער את ההשפעות הנובעות מהמצב החדש"
ג'וליאן סטרוסטה, מנכ"ל שפיר מגורים: "עוד לפני המלחמה סבל ענף הנדל"ן ממחסור בכוח אדם וחוסר ביחידות דיור, מחסור שהלך והתעצם בעקבותיה. אנחנו בשפיר התארגנו על ניהול עבודה שוטפת בשגרת מלחמה, על מנת לשמור על קצב התקדמות הפרויקטים ולמזער למינימום את ההשפעות הנובעות מהמצב החדש. במקביל אנחנו פותחים אפשרויות לקליטה ולהכשרה של קבוצות נוספות לתחום, כגון הכנסת עובדים זרים וכן פתרונות נוספים מהשוק הישראלי במטרה להמשיך ולקדם את הפרויקטים בשטח".
"לעודד רוכשים פוטנציאליים לחזור לשוק הדיור"
רפי צרפתי, מנכ"ל משותף, חברת צרפתי צבי ובניו: "עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' ענף הנדל"ן למגורים התמודד עם קיטון של 9% בהתחלות הבנייה למגורים ברבעון השני של השנה בהשוואה לרבעון הראשון, ועם קיטון של כ־27% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (על־פי הלמ"ס). הנתונים משקפים את הירידה החדה בפעילות הבנייה כתוצאה מעליית הריבית המתמשכת. המשבר הכלכלי שצפוי לפקוד את המשק הישראלי בעקבות הימשכות המלחמה, קרוב לוודאי שלא יתרום למצב, ואף יחמיר את המשבר. בעת הזו של המלחמה חייבים לדחוף את בנק ישראל להוריד את הריבית, היות שזה הזמן לעודד רוכשים פוטנציאליים לחזור לשוק הדיור. בצד הרגולטרי חייבים לקצר את משך מתן היתרי הבנייה, מהלך שיתרום לשחרור ביקושים. בצד התפעולי, בשל מחסור בעובדים ששרר עוד טרם המלחמה, ואיסור כניסה של עשרות אלפי עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה, הענף מוצא עצמו שבוי בידי 5,000 פועלים סינים בעלות יומית יקרה. חייבים להביא בהליך מזורז לפחות 40 אלף פועלים זרים. ולבסוף רשויות מקומיות צריכות לחשוב מחוץ לקופסה ולספק פתרונות יצירתיים לחסמים קיימים".
"יש לטפל בסוגיית המימון"
צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון ובעל שליטה בקבוצת סופרין: "על מנת לתמוך בענף הנדל״ן שיוכל לחזור לפעילות, נדרש לטפל באופן מיידי בארבעה נושאים עיקריים. ראשית יש לטפל במימון הן ליזמים לצורך רכישת קרקעות ומימון עבור הבנייה והן עבור רוכשי דירות. תנאי המימון הכניסו את ענף הנדל״ן לדפנסיבה גדולה מדי. שנית יש לדאוג להביא כמות גדולה של פועלים מקצועיים, אשר יידעו להחליף ואף להגדיל את כוח האדם המקומי שעליו הענף הסתמך עד היום. נושא חשוב נוסף הוא שילוש כוח האדם במוסדות התכנון, כדי לתכנן ולשווק כמות גדולה של קרקעות זמינות לבנייה. הנושא האחרון הוא עידוד חברות יזמיות לבנות מהר ולא לשמור מגרשים כעתודות קרקע, וזאת באמצעות הענקת תמריצים כספיים לבנייה מהירה ואיכותית".
"למנוע קריסה של קבלנים"
רוני בריק, בעלי חברת לי־רן ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר: "בתקופה זו חייבים לדאוג גם לקבלנים ולחברות הבינוניות והקטנות בענף הבנייה והתשתיות, כדי למנוע את קריסתם. איך זה צריך להתבצע? יש לדאוג לאספקת עובדים זרים שיגיעו דרך התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויחולקו לחברי ההתאחדות בסיווגים הנמוכים, בעלות מופחתת, ללא פערי תיווך ועמלות, או בצורה ישירה בשיטה הקודמת. הענף סובל ממחסור בעובדים ישראלים ומחסור בעובדים זרים. חלק מהישראלים מגויסים, וחלקם עדיין לא מגיע לעבודה מסיבות כאלו ואחרות. כאשר מישהו כבר חוזר לעבודה, עלויות העבודה שלו עלו בעשרות אחוזים. עלות עובד זר בענף הבנייה והתשתית היום עלתה משמעותית ומשתווה למהנדס בכיר באחת מתעשיות ההייטק בישראל. רק ככה נוכל לבנות שגרה נדל"נית בצל המלחמה".
"מסלול ייעודי להוצאה מזורזת של היתרי בנייה"
אבי זיתוני, מ"מ יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז: "שנת 2023 ככל הנראה תסתיים כאחת השנים הקשות ביותר שידע ענף הנדל"ן. אנו רואים ירידה משמעותית בכמות התחלות הבנייה, תהיה ירידה כבירה בכמות גמר הבנייה, משרדי המכירות כמעט שאינם פעילים, והשוק ממש קפוא. תחילת 2024 ככל הנראה תציג מגמה דומה ולאחר מכן, וככל שלא תחל מלחמה בחזית נוספת, נתחיל לראות את השוק מתעורר, שכן עדיין יש צורך בדירות. יש ריבוי טבעי, אנשים מתחתנים, מתגרשים, עלייה מהתפוצות, ילדים עוזבים את הבית ועוד. במקביל על הממשלה לבצע פעולות מהותיות להוצאת שוק הדיור מהמשבר הנוכחי. לדוגמה: הורדת המיסוי על הענף, קידום מהלך משותף עם בנק ישראל להורדת הריבית, פתיחת מסלולים ייעודים להוצאה מזורזת של היתרי בנייה, הנפקת טופסי 4, הפחתת מס הרכישה למשקיעים מ־8% ל־5% - אז נתחיל לראות את השוק צומח".
"לתמרץ חיילים משוחררים לעבוד בבנייה"
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "בטווח הזמן המיידי חייבים להחזיר את כוח האדם לאתרי הבנייה. בין שמדובר בעובדים זרים, על ידי הגדלת ההקצאות וזירוז ההליכים להבאתם לישראל, ובין שמדובר בעובדים מקומיים, דוגמת חיילים משוחררים, שניתן להציע להם מראש משכורות גבוהות עם מענקי התמדה ותנאי העסקה ייחודיים. בשלב השני צריך לתמרץ את הרשויות המקומיות על כל היתר בנייה שניתן לדירה. המטרה להוביל לפיתוח ולקידום תשתיות נלוות הנצרכות לכל משפחה, כדוגמת גני ילדים, בתי ספר, פארקים, אזורי מסחר ועוד. כיום לרשויות פחות משתלם לבנות דירות למגורים, כי ההוצאה הנוספת עליהן גבוהה ורחוקה מלפגוש את תשלומי הארנונה. ברגע שהמדינה תספק תמריץ כספי, היא תוביל לעידוד הרשויות לקידום הבנייה למגורים בתוך שטחן. בנוסף יש צורך בהענקת הטבות משמעותיות לשוק השכירות ארוכת הטווח. יש להחריג את שוק השכירות ארוכת הטווח מההצמדה לריבית, שכן ראינו מה קרה ברגע שהריבית עלתה - הכדאיות של הפרויקטים הללו ליזמים ירדה, והנושא כמעט נזנח לחלוטין. במקביל יש להוביל להסרת חסמים לפרויקטים בהתחדשות עירונית".
"אחריות הממשלה לשחרר כל חסם"
יקי רייסנר, מנכ"ל ובעלים של חברת רייסדור: "הדבר שמשפיע על הענף הכי הרבה, הוא היקף העובדים שנמצאים במילואים. מדובר בכשליש מתוך מנהלי העבודה, שרובם בני 45-25. אחריות הממשלה לשחרר כל חסם שמשפיע על הענף. מדובר בפתרון למצוקת העובדים, סיוע במתן היתרים, סיוע במימון ועוד. בפועל יש מעט מאוד עשייה והרבה דיבורים. הממשלה צריכה להפנות משאבים לטובת יצירת ביקושים עתידיים, בין היתר לשיקום מבנים ותשתיות שנפגעו במלחמה, מה שעשוי להטיב עם ענף הנדל"ן כבר בעתיד הקרוב. במקביל יש לשים דגש על מיגון הדירות בישראל, מה שיספק עבודה לא מעטה לקבלנים המקומיים. כמו כן על הממשלה לעודד גל עלייה לישראל, שיוביל לחזרתם של המשקיעים הזרים לשוק".
"לייעל את גלגלי הבירוקרטיה בהתחדשות עירונית"
איתי סמדר, מנכ"ל חברת הבת רוטשטיין נדל"ן התחדשות עירונית: "זו תקופה קשה של חוסר ודאות במשק. היא החלה עוד לפני המלחמה והתבטאה בחוסר יציבות שלטונית ובגל של עליית ריבית, שגרמה להרבה אנשים לשבת על הגדר. ההתחדשות העירונית מקורה בפתרון לבעיית רעידות האדמה, אך המלחמה הנוכחית, וגם אלו שלפניה, חידדו את הצורך לחדש מבנים ישנים ולבנות ממ"ד בכל דירה. מאז 7 באוקטובר אנשים מצאו את עצמם יורדים מהדירה למקלט באמצע הלילה עם ילדים על הידיים, כשיש פתרונות ממשיים בפועל. כיום כל העוסקים במלאכה מבינים את החשיבות של התחדשות עירונית, על כן ברור כי תחום זה היה וימשיך להיות הכרחי ונדרש, שיישאר איתנו תמיד. ולכן, ויפה שעה אחת קודם, לקבוע מדיניות סדירה ויעילה על ידי המדינה והרשויות, לייצר ודאות וסנכרון בין הגורמים הרלוונטיים השונים כדי לייעל את גלגלי הבירוקרטיה"
"תכנון מהיר ופרסום מכרזים למיגון"
אוהד אסרף, מנכ"ל ובעלים של חברת ארי מגורים לשיווק נדל"ן: "המלחמה תפסה את ענף הנדל"ן בתקופה לא פשוטה של ירידה במכירות, לצד עלויות מימון גבוהות לחברות כתוצאה מעליית הריבית. ללא העובדים הפלסטינים וללא חלק מהעובדים הזרים שחוזרים לארצותיהם וכמובן, לאור המצב הביטחוני, קצב הבנייה יהיה איטי וקרוב לוודאי שהדירות לא תהיינה מוכנות בזמן. הפגיעה היא לא רק בקבלנים, אלא גם בכל הענפים הנושקים לענף הנדל"ן. צעדי החירום שיש לנקוט הם בראש ובראשונה גיוס של עשרות אלפי עובדים זרים מקצועיים, שיוכלו לתפוס את מקומם של העובדים הפלסטינים. בנוסף יש לפעול לתכנון מהיר ולפרסום מכרזים למיגון הבתים באזורי הסיכון בדרום ובצפון על מנת לספק עבודה לענף ולתעשיות הנלוות, וכן פרסום תקנות חירום והסרת חסמים בתחום ההתחדשות העירונית על מנת לקדם פרויקטים, שגם יספקו עבודה לענף וגם יספקו מיגון לתושבים בכל רחבי הארץ. סביר להניח שבתום המלחמה הביקושים לדירות יחזרו, אלא שהשילוב של הירידה בהתחלות הבנייה אותה ראינו עוד טרם המלחמה, עצירת הבנייה, אי פרסום המכרזים על ידי רמ"י בזמן המלחמה והמחסור בעובדים - כל אלה ייצרו מחסור בדירות חדשות".
"להתאחד ולהניע מהלכים יצירתיים ומהירים"
יאיר כהן, בעלים ומנכ"ל קבוצת אבני דרך: "שוק הנדל"ן למגורים התמודד ערב הכניסה למלחמה עם עליות ריבית מתמשכות, שהקטינו את היקף העסקאות של יזמים לרכישת קרקעות חדשות, מה שגרם לקיטון בהיקף התחלות הבנייה. מוקדם מדי להעריך את משך הזמן שהמלחמה תארך, אבל ככל שהימים נוקפים, היא פוגעת בביצוע, וזאת כתוצאה בין היתר ממחסור חמור בפועלים פלסטינים.
"ההתקפה הרצחנית האכזרית הטביעה את מדינת ישראל בשכול ובעצב גדול, אולם מאידך חשפה את עם ישראל בשיא לכידותו, כשהערבות ההדדית שהיא נר לרגליו. בעת הזו אנו מחויבים להניח מאחור את כל המחלוקות והקרע שאפיינו את העם בשנה האחרונה, כדי שמתוך נקודת השבר הזו נצמח לימים טובים יותר בעשייה משותפת. יש להתאחד לכדי נבחרת לאומית - ממשלת ישראל, הרשויות המקומיות והיזמים - ולהניע מהלכים יצירתיים ומהירים שיאפשרו לשוק הנדל"ן לחזור לקדמותו ויתרה מזו, להדביק את פערי הביקוש טרם המלחמה. ביניהם: להגדיל את מכסת הייבוא של עובדים זרים ממדינות נוספות, לשקול להוריד את הריבית, להעניק הטבות בנטילת משכנתאות ועוד. כל אלו יתרמו להשבתם של הרוכשים לזירת הנדל"ן ולרכישת דירות חדשות ודירות יד שנייה".
"הזדמנות ליצירת קשרי מסחר ועבודה עם מדינות חדשות"
יוסי פיירמרק, סמנכ"ל יזמות, סלע בינוי: "מקבלי ההחלטות והדרג המדיני צריכים, לדעתי, לראות במלחמה הארורה הזו הזדמנות ליצירת קשרי מסחר ועבודה עם מדינות שלאו דווקא היינו איתן בקשרים הדוקים. זו שעת רצון להתחיל ולהביא לישראל סחורות ופועלים זרים בהיקפים שעוד לא הכרנו עד היום.
"המלחמה מחדדת עד כמה אנחנו צריכים להגביר את קצב הבנייה במדינה. כל אזרחי ישראל רשאים למגורים עם ממ"ד בבית ומרחב מוגן במקום העבודה. המדינה צריכה להכין תוכנית עבודה לשיקום נזקי המלחמה ולהגברת קצב הביצוע – וזה יקרה רק אם יחשבו מחוץ לקופסה וינחתו פה רכבות אוויריות של פועלים זרים, לצד כניסה של כמויות של חומרי גלם לנמלים".
