"מייקל, תוכעס יפה".
הוא אמנם משחק בסרטו החדש של הבמאי יוסף סידר, אבל השחקן מייקל שין מודה שלפני כן מעולם לא נפגש עם התרבות הישראלית. בראיון הוא מספר על העבודה בסרט לצדו של ריצ'רד גיר ועל הצער להיפרד מהסדרה "הסקס של מאסטרס" בכיכובו.
השבוע, כשריצ'רד גיר הגיע לארץ לפרמיירה של "נורמן", הסרט החדש של יוסף סידר בו הוא מככב, ישב מייקל שין - שגם הוא משחק בסרט - בביתו בלוס אנג'לס והחלים לאיטו מניתוח בברך.
בראיון הוא מספר שדווקא התכוון להגיע לכאן, אלא שהברך שלו אמרה את דברה. "אבל ההשתתפות בסרט הייתה הזדמנות מצוינת בשבילי ללמוד קצת על התרבות הישראלית ועל תעשיית הבידור והקולנוע שלכם", הוא ממהר לציין.
ומה בקשר לחומוס?
"סליחה?"
זאת השאלה הקבועה למרואיינים זרים. אם הם מתכוונים להגיע לארץ ואם הם אוהבים חומוס. אני מצטערת, לא יפרסמו את הראיון הזה אם לא אשאל אותך על החומוס.
"אה, אז במקרה כזה (צוחק) אפשר להגיד שהתפתחתי מאוד מאוחר ככל שזה נוגע לחומוס. אני לא חושב שאפילו טעמתי חומוס עד שהייתי בשנות ה-30 שלי. אני מגיע מעיר קטנה בווילס ולא היה לנו הרבה חומוס שם כשגדלתי. היו הרבה דברים שלא חוויתי או טעמתי עד שהגעתי ללונדון והלכתי ללמוד משחק. שלא לדבר על דברים שקרו לי רק כשהגעתי לאמריקה. חומוס היה אחד מהם".
גילית משהו מפתיע על ישראל במהלך העבודה על הסרט?
"אני מתבייש להודות שאני בור לחלוטין ככל שזה נוגע לישראל, אז כל פרט לגבי ישראל יהיה מפתיע מבחינתי".
זוהי ללא ספק הצהרה אופטימית בהתחשב בעובדה שההיכרות הראשונית של שין עם מדינת היהודים הייתה כרוכה דווקא בפוליטיקה הישראלית. "נורמן: עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאעכר ניו יורקי" מגולל את סיפורו של נורמן אופנהיימר (גיר), עסקן יהודי-אמריקני, תמים ועקשן מהדור הישן.
נורמן משקיע את כל מרצו בהלחמת קשרים בתקווה שיום אחד אלו ישתלמו לו, והסרט סוקר את יחסיו עם פוליטיקאי ישראלי צעיר שהופך באופן בלתי צפוי לראש ממשלה (ליאור אשכנזי). הסרט נכתב, כפי הנראה, בהשראת היחסים של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, עם משה טלנסקי, שהיה נשוי בעבר לדודתו של סידר.
שין בן ה-48 מגלם את עורך הדין פיליפ, אחיינו של נורמן שתומך בו במהלך עלייתו המתונה ובעיקר במהלך נפילתו התלולה. "קראתי את התסריט וחשבתי שזה סיפור פנטסטי", הוא מספר. "מאוד אהבתי את היחסים בין פיליפ לנורמן, זה היה קשר חזק. דיברתי הרבה עם יוסף (סידר) על הרקע של הדמות. היו לנו הרבה שיחות בסקייפ, דיברנו שעות על הדמויות ועל הרעיון שכשפיליפ היה ילד, נורמן היה סוג של גיבור עבורו, מישהו שהוא העריץ.
"יוסף דיבר על מישהו במשפחה שלו שעליו ביסס את הדמות של נורמן, דוד שהיה פוגש בלובי של מלונות גדולים ובתור ילד הניח שהוא שוהה בהם אבל למעשה רק היה פוגש אנשים בלובי כדי ליצור מראית עין. אז מצא חן בעיניי הרעיון שפיליפ גדל כשנורמן הוא אחד הגיבורים שלו, ורק כשהתבגר התחיל להבין את המציאות, לראות דרך האשליה של נורמן והעמדת הפנים שלו. וגם אז הוא עדיין מאוד מחבב אותו, בגלל הרגשות שלו כלפיו בעבר".
ראית את הסרט, מן הסתם.
"צפיתי בסרט ובאמת נהניתי ממנו. ריצ'רד גיר שיחק נהדר ואני מקווה שהוא ויוסף יקבלו את ההכרה שהם ראויים לה. אני חושב שריצ'רד נתן את הופעת חייו, וזה כל כך שונה מההופעות הקודמות שהוא נתן וממה שאנשים למדו לצפות ממנו. מהרגע הראשון שעשינו חזרות אפשר היה להבין שהוא בגרוב מעולה עם הדמות וזה היה תענוג לשחק איתו. לא תמיד הפרויקט הסופי הופך למה שקיווית שהוא יהיה, ולצפות בסרט ולראות שכל העבודה הזאת השתלמה, אפילו יותר ממה שציפיתי, היה עונג גדול".
שין מתמצא בפוליטיקה אולי קצת יותר מהשחקן ההוליוודי הממוצע. אף שעזב את ווילס לטובת לוס אנג'לס, כדי להיות קרוב יותר לאקסית שלו, קייט בקינסייל, ולבתם המשותפת בת ה-17 לילי מו, שין עדיין מעורב מאוד בהתפתחויות החברתיות-פוליטיות בבריטניה. לא פעם הוא מתבטא בלהט – בטוויטר או בנאומים באירועים שונים – בנושאים שעל סדר היום בממלכה, הוא פעיל מאוד בארגוני צדקה ולא מפספס אף הזדמנות לצדד באזרח הקטן ולנזוף בפוליטיקאים קטני אמונה.
את הקריירה האקטיביסטית הזאת הוא מתחזק לצד קריירה מרשימה במשחק. הוא גילם את טוני בלייר בסרט "המלכה" וב"טרילוגיית בלייר", שתיארה את יחסיו של בלייר עם פוליטיקאי סקוטי, בית המלוכה וביל קלינטון, וגם את העיתונאי הבריטי דיוויד פרוסט ב"פרוסט/ניקסון". בשנה שעברה יצאו שני סרטים בהשתתפותו – "הנוסעים" ו"יצורים ליליים".
מהמסך הקטן הוא מוכר בעיקר כביל מאסטרס, חוקר המין מהסדרה "הסקס של מאסטרס", שהעונה הרביעית שלה שודרה בסוף 2016 ורשת שואוטיים כבר הודיעה שהיא הייתה גם האחרונה, למגינת לבם של אנשים כמוני.
התשוקה שלו לאקטיביזם והעובדה ששין הוא איש שאוהב לשוחח בהרחבה, תכונה מצוינת אצל מרואיין, הביאה אותו לאחרונה להתבטא באחד הראיונות כמי שמתעתד לנטוש את קריירת המשחק ואת בת הזוג הנוכחית שלו זה שנתיים, הקומיקאית שרה סילברמן, לחזור לבריטניה ולהשתלב בפוליטיקה המקומית. שין יצא בהכחשה וטען שהובן לא נכון, מה שהופך אותו לזהיר יותר בראיונות הנוכחיים. "אני לא חושב שאכנס לפוליטיקה. אני חושב שזה עולם שמאוד קשה לתמרן בתוכו. אני כן רוצה להפוך ליותר מעורב בסוגיות חברתיות וקהילתיות, שזה תחום שמעניין אותי יותר ויותר, אבל אני לא מחפש להיכנס לפוליטיקה בצורה רשמית".
אני בטוחה שזה לא מושך ומרגש כמו משחק.
"אני חושב שזה הרבה יותר מרגש, כי זה משפיע ישירות על חיי אנשים ואין תסריטאי שיחליט לאן הדברים ילכו. אתה לא יכול לדעת מה יקרה וההימורים הם גבוהים מאוד כי מדובר בחיים של אנשים. כשמדברים על משחק אנחנו תמיד מבררים איפה ההימור נמצא בסצנה, מה אפשר לאבד. בחיים אין צורך לחפש את הסיכונים, הם פשוט משמעותיים הרבה יותר, ובלתי צפויים. לזה אני נמשך. הרבה אנשים לא מרגישים מיוצגים, לא מרגישים שיש להם קול או פלטפורמה להביע את מה שהם צריכים ורוצים, ואני, כסלבריטאי ברמה מסוימת, רוצה לנצל את הפלטפורמה שלי כדי להשמיע קול של אנשים אחרים".
אז "הסקס של מאסטרס" הסתיימה (ספוילרים בהמשך) אבל עדכונים על חיי המין של שין וסילברמן לא מפסיקים לצוץ, בעיקר בזכות סילברמן שמצייצת מדי פעם על השמות שהוא נוהג להעניק לאיבר המין שלו או על המשפטים שהיא אוהבת להגיד לו אחרי הסקס ("אמריקה מספר אחת!.. בסוכרת ילדים"). הזוגיות שלהם גם משמשת חומר גלם למופע הסטנדאפ שלה, אבל לשין אין בעיה עם זה כי "ממילא אף אחד לא יאמין שזאת האמת".
המומחיות של שין, בין היתר, היא לשמור על יחסים מעולים עם נשים וגברים בחייו, בעבר ובעתיד. בקינסייל והוא בקשר מצוין בין היתר בזכות העובדה שבקינסייל וסילברמן הן BFF, והן מרבות להתרועע, להצטלם יחד ו"בעיקר הן אוהבות לעשות ממני צחוק יחד", כפי שהעיד בראיונות קודמים.
החיבור בין המשפחה היהודית של סילברמן לשין, שנושא בתואר קצין מסדר האימפריה הבריטית, עלה יפה. "בשיחת הטלפון האחרונה אבא של שרה אמר ש'מייקל הוא הבת האהובה עליי', סיפר שין בראיון אצל ג'ימי קימל. "לפני שהוא פגש אותי הוא ראה את כל העונות של 'הסקס של מאסטרס' והדבר הראשון שהוא אמר לי כשנפגשנו היה 'מייקל, תוכעס יפה'". המפגש ההפוך, אגב, בין המשפחה הוולשית לקומיקאית הבוטה, עבר גם הוא חלק. "הם פשוט לא הבינו שום דבר ממה שהיא אמרה, וזה בסדר", מעיד שין.
לתפקיד של הלן, החברה הלסבית של בטי - מזכירת העל של מאסטרס וג'ונסון בסדרה - סילברמן לוהקה עוד לפני שהיא ושין הפכו לזוג, אבל הצילומים עדיין לא החלו כשידיעות על הזיווג כבר התפרסמו בעיתונות האמריקנית. המפיקים כמעט לקחו צעד אחורה מהליהוק עד ששין הרגיע אותם שאין לו שום בעיה לחלוק עם סילברמן את הסט. למעשה, בעונה האחרונה הם שיחקו יחד בשתי סצנות בלבד וביקשו עוד, מה שסידר להלן בדיקה גינקולוגית אצל ד"ר מאסטרס, סצנה ששניהם הגדירו כ"חוויה מעניינת".
העונה הרביעית הייתה טובה מאוד בשביל ביל מאסטרס, הוא ממש פורח.
"אני אוהב את זה שבסדרת טלוויזיה אפשר לכסות סיפור שמשתרע על פני שנים. זה הרבה יותר מוגבל בסרטים, שם אתה חייב לעשות הרבה קיצורי דרך. בסדרות אפשר לספר סיפור עם הרבה פרטים, בעיקר בסדרה שאין בה ממש עלילה, כי 'הסקס של מאסטרס' מונעת על ידי האופי של הדמויות. בניגוד ל'שובר שורות' או 'משחקי הכס', פה יש לך את הזמן לחקור את המורכבות של הדמויות ואת המציאות שלהן.
"תמיד נהניתי מאוד לשחק את ביל. הסיפור שרציתי לספר הוא של אדם שמשתנה שינוי משמעותי. בנקודת ההתחלה שלו הוא נראה מאוד בשליטה על החיים שלו ומבחוץ זה נראה שיש לו הכל והוא מצליח מאוד, אבל למעשה מבפנים הוא היה כלוא באישיות שלו ובפגמים שלה. בהמשך הוא משתנה, פורץ את הכלא הזה ומוצא את החופש והשמחה שנמנעו ממנו בתחילת הסיפור. אפשר לראות איך הרס החיים שלו היה הכרחי כדי שהוא יוכל לבנות את עצמו מחדש".
הוא אפילו נעשה נאה יותר, אם יורשה לי.
"תודה. הוא נעשה יותר אותנטי, אז במובן הזה הוא נעשה יותר מושך. בתחילת הסדרה הוא כל כך בשליטה, בגלל הניצול הפיזי שהוא עבר על ידי אבא שלו כשהוא היה צעיר נוצר פחד מעולם שיצא משליטה. אם מישהו שאמור להגן עליך למעשה פוגע בך, הכללים הבסיסיים של העולם שלך לא מתמלאים. החיים שלו הוקדשו לניסיון להשיג שליטה, גם אם זאת תחושה מזויפת שמנעה ממנו להיות מי שהוא באמת".
התסריטאים היו פחות נחמדים לווירג'יניה, היא הפכה מאוד אגרסיבית ומניפולטיבית.
"כשהתחלנו לעבוד על הסדרה אהבנו את הרעיון שהיא מבוססת על אנשים אמיתיים ואירועים אמיתיים. אנשים שעבדו עם וירג'יניה וביל עד סוף הקריירה שלהם תמיד הזכירו שביל היה האיש הנחמד והחם מבין שניהם, ווירג'יניה הייתה טיפוס הרבה יותר קר וקשה. חשבנו שזה יהיה מאוד מעניין להתחיל את הסיפור עם המצב ההפוך, שביל הוא האדם הקשה ווירג'יניה היא החמה וטובה עם אנשים, ולאורך הזמן זה ישתנה בגלל הנסיבות שיגרמו להם להחליף צדדים. הקהל הרגיש חום כלפי וירג'יניה בתחילת הסדרה, אבל עד הסוף הוא התנכר אליה. וזה היה מכוון".
ההבעה על הפנים שלו בסצנה האחרונה, אחרי החתונה.
"כן, זה היה הרגע בו הוא התפכח. בדרך כלל בסצנות של חתונה רואים את שתי הדמויות יושבות במכונית. שניהם פשוט יושבים שם ואתה לא יודע מה קורה איתם. אנחנו אהבנו את הרעיון שהקהל קיבל את הסצנה שהוא חיכה לו – ביל ווירג'יניה סוף סוף יחד, אבל כשהם מתחתנים הם מבינים שזאת הייתה טעות.
"במציאות הם היו נשואים אבל הם לא סיימו את החיים שלהם נשואים. ביל התחתן עם דודי, הדמות שנכנסה בעונה האחרונה ושהייתה אהובת הנעורים שלו. ווירג'יניה סיימה את חייה לבד בדירה בניו יורק - לפחות הייתה לה דירה בניו יורק - ועד הסוף היא טענה שמעולם לא היו לה רגשות כלפי ביל ושהוא הכריח אותה לקיים איתו יחסי מין, אז מדובר בסוף די קודר לחיים שלה. זה היה מאוד עצוב לסיים את הסדרה, אבל הוחלט שזה שלב טוב לעצור. אולי נחזור לעשות עוד עונה כשנהיה בני 70, כאנשים מבוגרים".
