סערת הכותל הגיעה לשיקאגו
יהודי ארה”ב מתקשים להתאושש מהחלטת ממשלת ישראל לבטל את ההסכם שהבטיח מקום תפילה פלורליסטי, וגם בשיקאגו כועסים מאוד
החלטת ממשלת ישראל לבטל את ההסכמה ההיסטורית שהושגה לפני שנתיים להקצאת מתחם ליד הכותל לתפילות נשים ויהודים רפורמים, עוררה כידוע סערה גדולה בקרב יהדות ארה”ב. עכשיו הגיעה הסערה הזו גם לשיקאגו.
"מתווה הכותל הוא הסכם בין התנועות הקונסרבטיביות והרפורמיות עם נשות הכותל וממשלת ישראל”, מסביר מאוריציו בלטר מנכ"ל התנועה המסורתית העולמית. “לפי ההסכם, אמור היה להיות מוקצה אזור בגן הארכאולוגי, 'עזרת ישראל’, סמוך לקשת רובינסון המיועד לתפילות שוויוניות ללא מחיצה”.
לדברי בלטר, בעקבות משבר וצעדי אכיפה נגד נשים שהתעטפו בטלית או הניחו תפילין, פנתה הממשלה לגישור הסוכנות היהודית בראשות נתן שרנסקי לפתרון הקונפליקט. ההסכם היווה פשרה בין התנועה המסורתית לממשלת ישראל על כל רבדיה. הוסכם שאזור זה יזכה בשוויון מעמדי לכותל המסורתי משמע: שילוט הולם, בידוק ביטחוני, תקציבים לספרי תורה וסידורים ושיפוץ האזור.
"שתי התנועות הקונסרבטיביות והרפורמיות הצטרפו לתמיכה במאבקן של "נשות הכותל”, אומרת סופי פלמן רפלוביץ, יו"ר התנועה המסורתית בישראל, “מתוך אמונה סימבולית שצריך לאפשר לכל אדם הרוצה, להתפלל בכותל על פי מנהגיו. גם הקהילה היהודית בחו"ל השייכת רובה ליהדות הליברלית התגייסה לסיפור דרך המוסדות הלאומיים והקונגרס הציוני והחליטה לדרוש הכרה במעמדה. "עשינו טעות", מסביר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל, "האמנו לממשלה, האמנו לראש הממשלה. צריך סוף סוף להפסיק את המריבה הזו בינינו לבין עצמנו על הכותל, והסכמנו להסכם הפשרה בכותל", הוא טוען. "החלטת הממשלה לבטל את המתווה ('להקפיא' זו מילה מכובסת), החלטה צינית, מרושעת אפילו, נטלה את ההסדר ההיסטורי הזה והטיחה אותו בפניהם של מיליוני יהודים בכל העולם ומאות אלפים בישראל. רצינו להשיב את ירושלים לקונצנזוס, שסוף סוף נפסיק לריב בינינו היהודים, על משהו השייך לכולנו, אבל הולכנו שולל. הסדר הפשרה אילץ אותנו לוותר- במוצהר – על הזכות להתפלל בשוויוניות בכותל המוכר. עשרות שנים נאבקנו על כך, אך מתוך תחושה של אחריות היסטורית, וגם לחץ אדיר שהופעל עלינו, פעלנו בניגוד לאינסטינקט הטבעי והתפשרנו. כעת מדינת ישראל מלמדת אותנו שהרצון הטוב נענה ביריקה בפרצוף. עצוב."
לפני שבוע ראיתי את הפוסט שפרסמה סילבי פריידזון ברשת החברתית בו נראתה תמונת בנה במחנה הקיץ רמה של התנועה הקונסרבטיבית. "אדוני ראש הממשלה! הנני ישראלית המתגוררת בארצות הברית, בדרך כלל אני נמנעת מלהגיב על הנעשה בארץ היות ואני לא שם, ולא מרגישה שזכותי לעשות כך, אך הפעם אינני יכולה לעמוד בשתיקתי היות וכניעתך למפלגות החרדיות פגעה קרוב ללבי…".
בראיון עמה אמרה לי:"אני באה מנקודת מבט אחרת, כישראלית הגרה בארה"ב, שגילתה את יהדותה בארה"ב באמצעות הזרמים השונים. יש משפט האומר: "הגעתי ישראלי, יצאתי יהודי", זה בדיוק מה שעבר עלי".
סילבי נולדה בארגנטינה ועלתה ארצה ב-1971. היא גדלה כילדה חילונית וגרה בכפר סבא. בשנת 2003 עברה לארה"ב בעקבות בן זוג. היא בעלת תואר שני במנהל עסקים ועובדת בבוקר עם מספרים ובערב עם יהדות שיקאגו בלימוד עברית בשיטה שונה, דרך הספרים של עמוז עוז, סביון ליברכט וא' ב יהושוע, ודיון בנושאים שעולים מתוכם. "בישראל, בתור חילוני, אתה מאוד אנטגוניסטי לערכי היהדות הנובעים מכפייה ומפוליטיזציה של הדת. פה בשיקאגו המצב שונה לחלוטין”, אומרת פריידזון , “אתה מגלה את יופיה של היהדות המושתתת על השתלבות בתוך קהילה, אחדות, קבלת האחר ופתיחת הדלתות בפניהם של אנשים שאינם יהודים על פי ההגדרה, השואפים להיות חלק מהקהילה מהיהודית. גילינו שאם אגדל את הבן שלי בארה"ב רק על בסיס ישראלי, הוא מהר מאוד יאבד את הזהות היהודית שלו. החלטנו לגדל אותו בתוך הזרם הקונסרבטיבי. בקיץ הוא משתתף שמונה שבועות במחנה רמה אשר כמותו יש מאות ואליהם נוהרים אלפי נערים יהודים. מחנות אלו מקנים את הערכים עליהם מושתתת היהדות "ואהבת לרעך כמוך", תיקון עולם, תורה, ציונות וחיזוק הזיקה למדינת ישראל. זה ממש נהדר! ילדי פורח ומפתח זהות יהודית חזקה. אני יודעת שדבקותו זו במסורת תנחה אותו הלאה כשהוא יקים את המשפחה שלו ויעצב את המורשת שלנו בזכות התנועה הקונסרבטיבית". לדעתה, אותם תהליכים קורים גם בתנועה הרפורמית הפתוחה יותר ומציגה וריאציות שונות של יהדות.
"נעלבתי בשם הקהילה היהודית הציונית התומכת בישראל ומספקת את הבסיס החילוני בארץ. הנוער ממחנה רמה הם מלח הארץ. הם הילדים שבעתיד יגיעו ארצה בתכניות תגלית, מסע ושורשים. הם יהיו הצעירים אשר יגנו על ישראל בקמפוסים וילחמו בתכנית ה-BDS וחלקם אף יתגייסו לצה"ל. מה הופך את הילדים האלו ליהודים סוג ב'? האם זו העובדה שהם יכולים לשבת ליד אמא ואבא בבית הכנסת? או העובדה שיכולתי לזרוק לבני סוכריות ממרחק קצר...האם הם יהודים פחות טובים מבני גילם במנסי ופלאטבוש ובכל המעוזים האולטרה חרדים בארה"ב? אם נוציא את הזרמים האלה מהיהדות נכניס לעצמנו גול עצמי".
"ליהדות זרמים שונים ולכולם יש מקום ואין להעדיף זרם אחד על משנהו. אל לנתניהו למכור את ערכי זרמי היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית בעבור חופן הסכמים קואליציוניים”.
האם ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית?
הס:"ממשלת ישראל עשתה מעשה שאין פחות ציוני ממנו. כואב לי לומר זאת, אך היא הוכיחה לעמה שלה שאין היא יכולה להתקרא 'מדינת הלאום של העם היהודי'. אני מקווה, אני מתפלל, שהממשלה תתעשת וליהודי אמריקה יש תפקיד חשוב במהלך הזה. אני מאמין שליהודים החיים באמריקה, בתפוצות בכלל, יש מניה במדינה היהודית. הם אמנם לא מצביעים בבחירות, אבל בכל הנוגע לאופייה של מדינת ישראל מהבחינה היהודית – ודאי שקולם צריך להישמע. אני מקווה שעוד פדרציות ילכו בדרכה של פדרציית שיקאגו ויאמרו בנחישות, בישירות, ב"בישראליות"את מה שצריך להיאמר. ממשלת ישראל חייבת להבין שהמהלך האחרון עבר כל גבול”.
"זוהי הפרה של הסכם היסטורי לא רק בין הזרמים בישראל אלא גם בין כל העם היהודי וממשלת ישראל. יושרה של כיבוד הסכמים ממשלתיים אבדה”, אמרה סופי פלמן יו"ר התנועה המסורתית שהגיעה לשיקאגו, ”גם העיתוי, ראש חודש תמוז בו קוראים תגר ומכריזים שאנחנו לא רלוונטיים הוא מקומם. כשהכותל שוחרר הוא היה שייך לכל העם היהודי ואיפשר ביטויים שונים של תפילה, המחיצה הייתה סמלית. לאחרונה הכותל נהפך לבית כנסת חרדי, אפילו לא בית כנסת השייך לציונות הדתית".
סופי פלמן רפלוביץ עלתה לארץ בגיל 8 עם משפחתה מגוואטמלה שם השתייכו לבית כנסת ריפורמי. עם עלייתם גילו הוריה את הדיכוטומיה בהגדרה בארץ: דתי או חילוני והצטרפו לתנועה המסורתית קונסרבטיבית. פלמן רפלוביץ עסקה בשליחות. פעם כשליחת נוער ארבע שנים בלוס אנג'לס ולאחרונה סיימה את שליחותה כנציגה אזורית של הסוכנות בשיקאגו ושליחת עלייה. היא מרפאה בעיסוק במקצועה וחברה בקיבוץ חנתון – קבוץ פלורליסטי בגליל.
התקציב מוקפא כיום, וההקפאה נוגעת לפיתוח. מה שכרגע לא מאוים זו היכולת להתפלל באזור הזה. תקציבים מסוימים לא נפגעו: כמו למשל הרבנית סנדרה קוחמן עדיין מנהלת את הרחבה.
על פי מרכז מחקר פיו לשנת 2016 2% בקרב משקי הבית בישראל משתייכים לתנועה הקונסרבטיבית ו-3% רפורמים, 50% אורתודוקסים או בעלי נטייה אורתודוקסית, יחגגו את הבר-מצוה בבית כנסת אורתודוקסי ו-41% חילונים. לעומת ארה"ב בה 35% מהתושבים חברים בבתי כנסת רפורמים 18% חברים בתנועה הקונסרבטיבית -10% לתנועה האורתודוקסית והיתר אינם משתייכים.
אלו פעולות יצטרכו להיערך?
הס: ”אנחנו נערכים כיום לפעולות מחאה. קיימנו עצרת ליד בית ראש הממשלה, אליה הגיעו למעלה מאלפיים איש ואשה. אנחנו כעת בעיצומו של קמפיין שלטים ארצי "משחררים שוב את הכותל" . נמשיך ללחוץ. אבל אינני רוצה להשלות איש. הפתרון האמיתי טמון בהשקעה בתשתית. למעלה ממיליארד דולר בשנה משקיעה ממשלת ישראל, מתקציבה, באורתודוקסיה לגווניה. הזרמים הלא אורתודקסים מקבלים פירורים, אם בכלל. המשמעות היא שכל מי שעתידה של ישראל יקר לו, חייב לשקול שינוי של יעדי ההשקעה הפילנטרופיים שלו בישראל. לא כל דבר אפשר לשנות בכסף. את העדרו של פלורליזם יהודי בישראל- בהחלט ניתן. אני מקווה שהקהילה היהודית בצפון אמריקה תתגייס".
איזה מסר היית מעביר לקהילה היהודית בשיקאגו?
הס: "אני מבקש להביע הערכה רבה, מקרב לב, לפדרציה היהודית בשיקאגו על התמיכה ארוכת השנים בפלורליזם יהודי בישראל. הפדרציה בשיקאגו הבינה, כבר לפני שנים, שתחום הפלורליזם היהודי בישראל זקוק להשקעה אסטרטגית. אני אסיר תודה על כך. אני חש שבשיקאגו יש לנו חברים טובים, שותפים לדרך. ולא פחות חשוב, אני מודה לפדרציה על התגובה הנחושה לביטול מתווה הכותל וקידום חוק הגיור החדש. זה נגע לליבם של רבים בישראל. אני מצדיע להנהגת הפדרציה על התגובה החשובה שעוררה גלים".
