בסיבוב הנוכחי יהיה לו מעט מאוד זמן לעצור ולהריח את הסטארבקס, אבל אחרי שרק לאחרונה הפך לאב בפעם החמישית, הוא כנראה יוכל להתמודד בקלות עם הקצב. "אין לי שניה זמן. אני מגיע, מופיע ומיד לתחנה הבאה. סיבוב ההופעות מתחיל בבוסטון, משם אטלנטה, ניו יורק, שיקאגו ולוס אנג'לס, אז אין לי רגע אחד, אני אשמח אם לפחות בלילה ישארו מקומות פתוחים אחרי הופעה".

בראיון מיוחד ל'ידיעות אמריקה', מספר קליינשטיין על ההתרגשות. "אני מרגיש סוג של שגריר שמגיע לא סתם לתת הופעה. מול הקהל באמריקה יש רצון לתת ערך מוסף מיוחד. יש ריגוש”.

את אמריקה הוא מכיר היטב. למעשה הוא נולד כאן, בניו יורק, וחי בלונג איילנד עד שהיה בן 8. "אני זוכר ופחות או יותר את החיים באמריקה. זוכר שהמשפחה עברה ללונג איילנד, לנסאו קאונטי, שם גדלתי עד גיל 6. אחר כך עברנו לשנה בארץ ואז חזרנו שוב ללונג איילנד, ואז שוב לישראל. בהמשך", מוסיף, "עברנו לפורסט הילס ואז שוב לארץ ואז לווירג'יניה, שם היינו עוד שנה. אבא שלי הוא פיזיקאי והיינו מצטרפים אליו לשבתונים, למחקרים. בווירג'ניה הוא נסע לעבוד בנאס”א".

בתור ילד איפה העדפת להיות?

"הייתי ילד שהחוויה מבחינה מוזיקלית הייתה נהדרת עבורו. זה היה באמצע שנות השבעים, נחשפתי למוזיקת קאנטרי ומוזיקת נשמה ורוק וכל מיני שילובים שבארץ פחות נחשפו אליהם. עוד לא היתה רשת ג' ובגל"צ לא הייתה מוזיקה כל היום. אבל מצד שני, בסיבוב האחרון לווירג'יניה כבר ספרתי את הימים לחזור הביתה לישראל. הפכתי להיות מאוד ציוני וישראלי ואמרתי שלעולם לא אעבור מישראל".

"לעולם לא אעבור מישראל". קליינשטיין

המעבר בין המדינות זכור לקליינשטיין כחלק למדי, כששתי השפות והתרבויות מוכרות לו היטב. "יש בזה הישג לא מבוטל שדווקא ילד שמכיר את החוויה של עולה חדש, משתלב בתרבות הישראלית מהר כל כך ומתמחה בשפה. ההורים שלי עבדו בשיטה הזו, שמדברים עברית ואנגלית וכל אחד עם המבטא שלו. ההורים לא דיברו אנגלית בארץ". גם במופעים שיעלה כאן בארה"ב ינצל את השליטה המלאה בשפות כדי לדבר לקהל הישראלי והאמריקאי. "היתרון לאמריקאים זה שאני מדבר גם באנגלית, מאוד חשוב לסוכן שלי שאני אדבר אנגלית. ישראלים מדברים אנגלית יותר ממה שאמריקאים שולטים בעברית".

מלבד השפה, המופע יהיה שונה מזה שאתה מעלה בישראל?

"מבחינתי ההופעה בארה"ב לא שונה מזו שאני עושה בישראל, אבל הקהל שונה. הוא מחולק בין ישראלים ויהודים אמריקאים, ולכל סוג יש לו את הגוון שלו. בארץ, לאנשים יש את כל התרבות הישראלית בכל מקום ובארה"ב, באופן טבעי, זה הרבה פחות נגיש, אז אדם שמגיע להופעה בארה"ב זו חגיגה אחרת מאשר כשהוא יוצא מהבית בחיפה. זה ערב שיש בו איזו מן התכנסות, יש בו גם געגוע, נוסטלגיה ורגש שמחזיר אותו למקום שחסר, אחרת לא היה מגיע להופעה. לקהל האמריקאי מצד שני, זו חוויה תרבותית, הזדמנות לחוות אספקט ישראלי באור חיובי".

איך בוחרים את השירים למופע כזה?

"המיקום לאו דווקא משפיע על בחירות השירים, מבחינתי התהליך זהה בין אם זה קורה במנהטן או בזאפה.אני כן מתייחס לסיפורים מאחורי השירים וגם לקשר עם ארה"ב. אני מספר על חוויות שלי כעולה חדש, על החוויות שלי ככותב ועוד סיפורים”.

עוד בתיכון הקים קלינשטיין להקה עם ירמי קפלן. בצבא כבר הפך במהרה למנהל המוזיקלי של הלהקה הצבאית, ומהר מאוד הלחין, עיבד, הפיק ולקח חלק בכמה מהלהיטים המוכרים ביותר, לצד אמנים ידועים ו-ותיקים. הוא פרסם גם שירים ואלבומים משלו והתברג מהר מאוד בראש רשימת האמנים בישראל. הוא, מסתבר, זוכר את זה קצת אחרת. "הוצאתי אלבום ראשון ב-86 וההצלחה לא הגיעה מהר. עשר שנים של עבודה מאוד מאומצת. זה לא היה מהר כמו שאולי חושבים, לפחות לא בשבילי".

זה סיבוב שני אבל הרבה מאוד משמעותי. קליינשטיין עם אשתו אלכס

ההצלחה הגדולה שלו כסולן ופרפורמר בקדמת הבמה הגיעה בשנות התשעים, עם להיטים כמו 'תפוחים ותמרים', 'צעיר לנצח', 'כל מה שתרצי’, ‘תפוחים ותמרים’, ‘אש’ ועוד.  לפני כמה שנים, אחרי שהפך גם למנטור בריאליטי מצליח, הוציא את אחד השירים הכי מצליחים שלו אי פעם,"מתנות קטנות". במופע הוא מבטיח לספר את הסיפור שמאחורי השיר, ורק רומז לנו בינתיים שהוא ממש לא חשב שדווקא השיר הזהיהפוך ללהיט הגדול שהוא עד היום.

חשבת פעם לנסות לעשות את זה באמריקה?

"מעולם לא. קודם כל בארה"ב הרבה יותר קשה להצליח, ודבר שני, אני תמיד איש משפחה. אני אוהב את זה שבארץ, מה שלא יהיה, אני תמיד חוזר הביתה, מקסימום מופע באילת. בארה"ב אפשר גם שנה לא לראות את הבית וזה תמיד היה שיקול. פעם פעמיים בשנה סיבוב קצר להרגיש את הטעם של כל העולם, אבל לחיות בתוך מזוודה זה לא בשבילי".

כבר מתחילת דרכו המקצועית עבד עם אמנים מוכרים ומצליחים, כמובן שעם אשתו שלעבר ריטה, ועד אריק איינשטיין ז"ל, גידי גוב, יהודית רביץ, שלומי שבת, החברים של נטאשה, ועוד רבים. לאחרונה, חתם סדרת מופעים ואלבומים עם היוצרת קרן פלס, בשיתוף פעולה שזכה להצלחה גדולה. בדצמבר 2015 יצא הסינגל הראשון מהאלבום המשותף של השניים שנקרא "רמי קלינשטיין קרן פלס". בהמשך הוציאו אלבום הופעה משותף אשר הוקלט בהופעות בהיכל התרבות ובקיסריה.

"מצטער שלא עשינו את זה גם בארה"ב".קליינשטיין וקרן פלס

איך נולד החיבור ביניכם?

"היו לי הרבה שיתופי פעולה לאורך השנים והפעם הרעיון היה דווקא של אשתי, אלכס. היא ידעה שאני מאוד אוהב ומעריך את קרן והציעה שארים טלפון ואציע שנעשה משהו ביחד. אלכס יודעת להתעקש ועובדה שהתקשרתי, נפגשנו, כתבנו שיר ביחד, ראינו שיצא יפה, וכך עוד אחד ועוד אחד ואז החלטנו ליצור אלבום, סיבוב משותף והיה מוצלח מאוד. אני מצטער שלא עשינו את זה גם בארה”ב, אבל עדיין לא מאוחר".

קלינשטיין בן ה-54 מבוגר מאשתו, אלכס, ב-25 שנה. הוא מספר בגאווה, רגע אחרי שנולד בנם השלישי, על היתרונות בהפרש הגילאים. "זה סיבוב שני, אבל מאוד משמעותי. המון עבודה, אבל אני אוהב להיות בעבודה, אוהב להיות אבא ואנחנו מקבלים עזרה מהסבא וסבתא שהם פחות או יותר בגילי, אז רכשתי חברים טובים וזה מאוד כיף".

בעבר סיפר על החיים החדשים ותיאר את אשתו כ"אמא נהדרת עם המון תובנות של אדם מבוגר. כל הדבר הזה הביא אותי למקום אחר, שאני פחות מכיר", אמר."נהיה לי שקט ולכן אני נורא גאה במה שיצא. אני באמת חושב שאני אבא טוב, כי אני מת על ילדים. אני פשוט מת על ילדים, נקודה. אני באמת יכולתי להיות גננת. יש לי המון סבלנות לילדים, אני מסתכל עליהם ואני נפעם".

גם בתו הבכורה של קליינשטיין, משי, מככבת עכשיו במופע חדש בישראל, והוא מאוד גאה בה”:"אני נהנה מאוד. היא במחזמר השלישי שלה שלה כבר וגילינו שהיא לא רק זמרת יוצאת מהכלל, היא גם שחקנית מדהימה ומצחיקה מאוד".

בקיץ האחרון פרסם שיר חדש: "בסוף כולם חוזרים הביתה”, ורגע לפני שיחזור הוא הביתה, הוא יציג גם אותו כנראה לקהל שמחכה לראות אותו מעבר לים.

לפרטים על סיבוב ההופעות:www.teev.com