בעוד זמן קצר יגיעו אלינו לסיבוב הופעות מיוחד אבי גרייניק ועידן אלתרמן, שניים מהקומיקאים המצחיקים בישראל, שכבר שנים ארוכות עסוקים כל אחד מהם בפרויקטים אישיים שונים ועדיין, רובנו רגילים כל כך לחשוב עליהם כשניים שהם אחד.

לכבוד סיבוב ההופעות הראשון שלהם באמריקה, שיתחיל ב-9 בנובמבר בלוס אנג'לס, ומשם ימשיך לאטלנטה, בוסטון, טורונטו, ניו יורק ופילדלפיה , אספנו כמה עובדות מסקרנות שכדאי לדעת על הצמד רגע לפני שהם מעלים על בימות ארה"ב את המופע המשותף החדש שלהם.

ההיכרות

“1987,בית רוטשילד, מרכז הכרמל בחיפה. חוג דרמה. ישר היה קליק”, סיפר אלתרמן. "איך יודעים? כשאתה סוף סוף פוגש מישהו שצוחק מההומור האידיוטי שלך, כשאתה חושב שההומור שלו זה מה שהיה לך חסר בחיים. ואז גם מתקדמים לשיחות נפש אל תוך הלילה, ושנינו יודעים שהנה, מצאנו את אחינו התאום, זה שגם מאזין בלי סוף לראשון של נטאשה, זה שגם חושב שבחורות לא מתאהבות בבחורים הנכונים, זה שגם רואה את העולם מאותה זווית עקומה”.

הצעד הראשון

"הומור פאבים", תיאר אלתרמן את הקטעים הראשונים שהשניים העלו ביחד. "למה הומור פאבים? כי שם זה התחיל, בפאבים החיפאיים, כשישבנו עם חברים וחיפשנו מה הדברים הכי אידיוטיים שאפשר לחקות. כך הגענו, בין היתר לביסלי גריל ושאר ירקות. ראינו בזה סוג של התרסה כלפי ההומור שאליו הורגלנו, המיושן. חשבנו שנמאס כבר לראות חיקויים של אריק שרון ושמיר, אבל מה אם נעשה חיקוי של שמיר- הירק?? היום על סוג הומור כזה ללא ספק חל חוק ההתיישנות, לא ייאמן כמה זה פאסה היום, אבל בתחילת שנות התשעים זה היה חלק ממהפכה. לא פחות".

ילדים סורגים

השניים הפכו מהר מאוד להצלחה והצליחו להכניס לפנתיאון הישראלי כמה מהמונחים המוכרים ביותר כמו 'אדבר איתך אחורי זה' ואחרים. "ארבע שנים הופענו במועדונים כמו דומינו גרוס והקאמל קומדי קלאב, ללא שום גיבוי טלוויזיוני, הכל מפה לאוזן, ותוך מספר שנים לאחר שהיו לנו כשעתיים של חומר עברנו לשלב הבא והנחשק – לפתוח קופות", תיארו. "הופענו בכל אולם אפשרי בארץ, ממתנ"ס חדרה עד היכל הסינרמה. עשינו מעל 1200 הופעות ואשכרה, נהנינו כמו משוגעים. היינו במצב שהוא בעצם הכרחי לכל מי שרוצה לעמוד על במה- אנחנו לא מאמינים שאנחנו עוד מרוויחים כסף מזה".

צילום: טל שחר

הריב הראשון

אלתרמן תיאר בכנות את הריב הראשון של הצמד, שסופו הוא כנראה חלום של כל זוג מאוהב. "עיר הנוער, 1988. היה דבר כזה פעם, אוסף של כשרונות צעירים שמקבלים במה להשפריץ את הכשרון שלהם מול חמש מאות איש, חלקם פנסיונרים, שהטריחו עצמם לצאת מהבית לגן-האם. זאת הייתה הופעת הבכורה שלנו כצמד, לא שידענו אז שבאמת נהיה צמד. כבר לא זוכר מה קרה שם בדיוק, חמש דקות לפני שעלינו לבמה, אבל אבי היה מתוח, התעצבן ופלט איזה משהו, שוב, לא זוכר מה זה היה, גם הוא לא, אבל הוא הצליח להעליב אותי אחולשלוקי. זה היה הריב הראשון שלנו (בהמשך עוד יהיו ריבים חריפים הרבה יותר) ולמרות שאני לא זוכר את סיבת הריב, את הפיוס לא אשכח: תוך כדי מערכון בו שנינו יושבים על כסאות אבי פתאום נשען בצורה שהפתיעה אותי, עם היד על הברך תוך כדי שהוא פותח את כף היד ומצמיד אותה לפנים. עברו כמה שניות עד שקלטתי שכתוב שם משהו, על כף היד שלו:

-סליחה. אני אוהב אות-זה אבי”, תיאר אלתרמן, "תשעים אחוז לב. עשרה אחוז מים".

זוגיות במשבר

"כל קומיקאי שהיה בצמד כל-כך הרבה שנים יסכים עם הקביעה-זה זוג נשוי. חוץ מהקטע של הסקס. כמו בנישואים, השאלה אם התשוקה עדיין קיימת מרחפת מעל וכמו בנישואים לפעמים המאמץ המחודש לאתר את אותה תשוקה שוחק יותר מאפשרות הפרידה. גרייניק ואני", סיפר אלתרמן, "הגענו לשלב שלא הצלחנו להפרות יותר אחד את השני. בדיעבד, השנה האחרונה שלנו ביחד, כשעבדנו על העונה השנייה של התכנית "כוכבי השכונה”, הייתה ראשיתו של מוות ארוך. וכשבהופעות התחלנו להצחיק על טייס-אוטומטי היו אלה פרפורי הגסיסה האחרונים".

הרהורי חרטה

גרייניק ואלתרמן מככבים שנים ארוכות כבדרנים ישראלים והקריירה שלהם לאורך שנים ארוכות הייתה למושא הקנאה לבדרני ישראל. ועדיין, נראה שבדרך היה לשניים פספוס אחד מר במיוחד. "היינו יקירי קשת, בזמנו", סיפר גרייניק, "והם עבדו על תוכנית חדשה. מולי שגב, עורך התכנית הסביר לי שזה קצת כמו 'סאטרדיי נייט לייב', אבל אמרנו: היינו כבר מספיק זמן חלק מקבוצה, בפלטפוס, ואנחנו רוצים לעשות את הדברים שלנו. ואז נפרדנו, ו'ארץ נהדרת' המשיכו להיות בטלוויזיה. אז כל אחד מאיתנו קצת חשב לעצמו שיכול להיות שעשינו טעות כשסירבנו לתוכנית שתיזכר לדורות, שהיא הצלחה שלא היתה אי פעם. בסוף אתה נבחן גם במה שאתה אומר לו לא", אמרו. "לפעמים אתה עושה טעויות. 'ארץ נהדרת', ללא ספק, יצרה אצלנו מין תחושה של טעות. זו התוכנית היחידה שאני מקליט קבוע. היום כבר לא ניכנס לשם, מולי מכניס צעירים".

"שותפים לפשרה אחת גדולה". גרייניק ואלתרמן

מי גמר עם מי

השניים לא ממש מצליחים לזכור מה הייתה הסיבה הרשמית לפרידה שלהם. "התחלנו לזרוק לאוויר משפטים כמו: "הגיע הזמן שנדבר"או "אני התפשרתי כל הזמן, אולי גם אתה תתפשר פעם?" . לאט מחלחל הרעיון שאנחנו שותפים לפשרה אחת גדולה”, אמר אלתרמן. "אמנם פשרה מצליחה, אפילו איכותית, אבל היי, כמה אפשר? מה עם קצת חיפוש עצמי? יכול להיות שלבד יהיה לי יותר טוב? היה לנו דחף ליצור לבד. היו מתקשרים אלי ואומרים: 'אתה חושב שאבי ירצה?'. יאללה תעזבו אותי, אתם רוצים את אבי? תשאלו אותו. תפסיקו לשאול אותי עליו כל הזמן. אז מגיע השלב שבו אתה רוצה רגע להבין מי אתה לבד. זה כמו לרצות לשכב עם אחרות, באיזשהו מקום".

גם גרייניק מוסיף: "אני יכול להגיד שהיה ריב גדול, ואני אפילו לא זוכר בדיוק על מה ולמה נפרדנו. זה היה ניקוי מתחים. בסוף 'כוכבי השכונה' רצו שנאריך את העונה השנייה בעוד שמונה תוכניות ולא רצינו כי היינו חנוקים, והמחנק גרם למתיחויות. מגיל 21 היינו צריכים כל הזמן to deliver 12 שנה, שבהן במקביל גם התמודדנו עם עניינים של בחורים צעירים, כל מיני בעיות אישיות. למשל, לי היו חצ'קונים עד גיל 24. התחלנו את הקריירה מהמקום שבו גדלנו כילדים, והתפתחנו, נעשינו גברים, והיינו צריכים לעצור רגע ולחדש את השק של הרעיונות".

פרק ב'

לפני כמה שנים חזרו השניים 'זה לזרועותיו של זה' ומפוצצים אולמות ברחבי הארץ עם המופע החדש, זה שיעלו גם כאן אצלנו. היום הקאמבק מרגיש להם טבעי ונכון. "היום אני כבר יודע מי אני לבד”, אמר גרייניק. "אני יודע שאני בוחר להיות עם עידן כמה שאני יכול". גם אלתרמן שותף לתחושה: "אם היו אומרים לי היום קח אך ורק את אבי, מין עיסקה כזאת, הצלחה היסטרית עד גיל 70, אבל אסור לך לעשות דברים אחרים, אז אני לא הייתי לוקח. ואני חושב שגם אבי לא. היה לי חבל, אבל אנחנו חייבים להיות בעוד דברים. אבי ואני חברים יותר טובים היום מאשר פעם. אנחנו בפרק ב' של הזוגיות שלנו".

שוב על הבמה

במופע חדש עם מערכונים חדשים ודמויות חדשות לצד הדמויות המוכרות והאהובות מנווה חמציצים ופלטפוס. צוחקים השניים על עצמם כהורים ועל ההורים שלהם שעדיין מביכים אותם בגיל 40. הם מדברים על התלות שלהם בסמארטפונים, על ילדים (וכלבים) שזקוקים לריטלין, חרמנות של נשואים ובעיקר, צוחקים על עצמם כצמד."לא ישבנו ליד מחשב או כתבנו בנפרד, אלא נפגשנו ועשינו אימפרוביזציה"סיפרו. "זה היה מאז ומתמיד סגנון העבודה שלנו. רק מה שמצחיק אותנו נכנס, ולא מה שאנחנו חושבים שיעבוד".

על סיבוב ההופעות באמריקה

“הופעות בארה”ב גורמות להרגיש ולהתרגש מהמקצוע קצת כמו בשנות ה-20 שלנו. בגלל שאנחנו קומיקאים מנוסים אנחנו יכולים לאפיין פחות או יותר קהל ירושלמי וחיפאי, או תל אביבים שהם יותר קשים לפיצוח. גם לפעמים מספיקה לנו הצצה מחור במסך שמאחורי הקלעים או להקשיב לרחש של הקהל לפני ההופעה כדי לדעת אם יש אנרגיה צעירה או יותר מיושבת בדעתה. אבל להופיע בארה”ב לקהל של ישראלים זה מרגש ועושה פיק ברכיים מגניב במיוחד כי בשבילנו זה קצת בליינד דייט עם מישהי חדשה.

עוד עניין שקשור ספציפית אלינו כצמד קומי וכחברים זה שאחרי כל מה שעברנו יחד ב-25 השנים האחרונות, נעשה משהו שעוד לא עשינו וזה להיות קרקס נודד שבו אחרי הופעה לא חוזרים הביתה למשפחה אלא נשארים ביחד לאותה המסעדה, אותו בית מלון ואותו מטוס. זה אשכרה טור רונקרול, רק של קומיקאים”.

917.627.0554