אלבז לוקח את ברוקלין
הדרך היתה ארוכה אבל גד אלבז סוף סוף מגיע לבמות הגדולות של ניו יורק. בין האורחים שיצטרפו לזמר הדתי בעל ההצלחה העולמית תהיה להקת ניצולי שואה. הכינו את הממחטות
אלבז, בלי ששמתם לב, חי בשנה האחרונה בניו יורק. המעבר לא היה פשוט, אבל כל הסימנים הובילו לגרייט-נק. “ההחלטה הגיעה אחרי שנים על הקו", הוא מספר בראיון ל'ידיעות אמריקה’,"הבנתי שעיקר העשייה שלי היא כאן ועם כל הנסיעות, ראיתי את המשפחה שלי מעט מאוד. מצאתי את עצמי במקום להיות אבא ובעל, בעיקר על מזוודות וזה לא משתלב עם האמונה שלי”.
אלבז נשוי ואב לשלושה. בזכות התא המשפחתי, הוא טוען, הוא מצליח לעשות כל כך הרבה. ״בתור איש משפחה קשה לעשות באלאנס, אבל מה שמפקס אותי זו מי שהתחתנתי איתה, ורק בזכות האמונה שלה בשליחות שלי, זה עובד. אחרת לא הייתי מצליח לעשות את שני הדברים ואולי דרכינו מזמן היו נפרדות”.
בכל שנה נהג אלבז להגיע לארה"ב למופע חגיגי, אותו הגדיר בעבר כ״חסר תקדים בקרב הקהל הישראלי. בשנים האחרונות, בגלל ריבוי ההופעות”, סיפר, "השם שלי הופך מוכר יותר בארה"ב. בחו״ל אין הבדלים בין דתיים וחילוניים. כאן אני זמר מן המניין. אין פלגים, כאן יהודי זה יהודי, בארץ אני משתדל להילחם על המקום שלי בז'אנר רחב יותר״.
לפני כמה שנים זכה אלבז לפניה מהמפיק הבינלאומי זוכה הגראמי רודי פרז, שגילה, כפי שמספרים, אמנים כמו כריסטינה אגילרה. ״שנה שלמה נסעתי להיפגש איתו ועם עורכי דין כדי למצוא דרך לשתף פעולה. לאורך הזמן הוא הציע לי הופעות חימום לביונסה, אבל סירבתי כי זו שירת נשים. הייתי אמור להיות סולן מוביל בלהקת בנים והסכימו לתנאים שלי כמו שבת והגבלות אחרות, אבל הקליפים אמורים היו להיות משולבים עם סצינות חיבה בין גברים לנשים ונאלצתי לוותר״.
פרז לא ויתר, ואחרי כמה וכמה שנים, החיבור ניצת מחדש. "יום אחד אשתי אמרה לי ‘או שאנחנו באים איתך או שמשהו חייב להשתנות’. זו הקרבה גדולה מבחינתה. במקביל פרז שמע שאני עובד על שירים באנגלית ופנה אלי שוב. הכל התחבר והבנתי שהכל משמיים. לכן, עם העבודה על האלבום באנגלית עברנו לארה”ב".
המעבר לכאן, כפי שרובנו זוכרים, לא תמיד פשוט ואלבז מודה שרק היום, שנה מאוחר יותר, מצליחה המשפחה להרגיש בבית והוא, סוף סוף, אחרי דחייה ממושכת, לעלות על הבמה המפוארת של הקינגס בברוקלין. "המעבר היה כל כך קשה שזה הוציא אותי מפוקוס ולכן עשינו מופע מיד עם הוצאת האלבום לפני עשרה חודשים. החלטנו לערוך את המופע לפני פסח. הפקנו אותו במהירות ובהשקעה גדולה במיוחד”.מפיקי הערב מספרים לנו שמדובר במופע הכי מושקע בקרב המופעים לקהל היהודי, "עם 27 נגנים על הבמה, רקדנים, מסכי ענק”.
כבר שנים שאלבז מופיע על במות ענק. הוא הספיק לשתף פעולה עם אמנים מוכרים בישראל, על הבמות הגדולות ביותר ובכל זאת, ההצלחה הגדולה שלוניכרת בעיקר ברחבי העולם. הסיבה לדעתו, נובעת מכך שהקהל היהודי בעולם פתוח יותר לחיבורים המגוונים של סגנונו המוזיקלי. הוא שר שירים מהמקורות, ושירים מקוריים, הוא שר לדתיים וחילוניים, אהוב על אשכנזים וספרדים, וטוען שמסרב בתוקף לקריאות רבנים להתרחק ממוסדות וקהלים יותר פתוחים. ״הייתי החלוץ בז'אנר הזה״, סיפר. ״הראשון שהחליט כדתי לעשות דואטים עם חילוניים, גם כשהיו קריאות נגד. אני הראשון ששילב את השירים עם מוזיקת ראפ, הראשון שהעז לקחת דברים שנוים במחלוקת, ורק כי אני מאמין בקירוב לבבות עד הסוף״.
יכול להיות ששזירת הזרמים כולם, גם בעולם הדתי והחילוני, וגם המוזיקלי, נולדה בעצם מתוך מסע חייו.אלבז גאה לספר על המופע שהעלה בקיסריה בשנת 2008. לא בגלל אבן הדרך הישראלית של אמן מקומי שהגיע לשיא, אלא בזכות העובדה שהעלה את המופע המדובר על אף הלחצים שהופעלו עליו להתרחק ממה שעלול להתפרש כחיבור לעולם החילוני. ״תמיד הייתי הראשון שסופג את כל האש ופתחתי דרך לאמנים חדשים״.
במופע הקרוב הוא יופיע לצד אמנים מיוחדים במינם, להקת ניצולי שואה. "פנו אלי מארגון לניצולי השואה שקיוו להגביר בארה"ב את המודעות לסיפורי הניצולים ולזיכרון השואה. הם יודעים כמה אני מוכר בעולם היהודי והציעו שיתוף פעולה”. בתחילה אלבז החליט לסרב. "אמרתי להם שלא נראה לי שזה יעבוד. אני 'אלבז' וחשבתי שהציניות הישראלית תפרוץ החוצה, יתהו מה הקשר ביני לבין ניצולי השואה, יראו בזה ניצול, חששתי שזה לא יעבור מסך”.
אחרי מפגש אחד עם הניצולים, היה לאלבז ברור שאנשים יכולים לדבר ולתהות, אבל המטרה גדולה מכל. "הבנתי כמה זה מדהים והמסע לצידם הפך לאחת החוויות המרגשות שהיו לי בחיים”.
אלבז אירח את להקת ניצולי השואה בקליפ מרגש לשיר 'שלא יכבה נרו'. הקליפ, שצולם בברלין, מנציח את העובדה שגם כמעט 80 שנים אחרי השואה, ישנם בינינו עדיין ניצולים שרוצים לספר את סיפורם ולהוות השראה לדורות הבאים. הקליפ צולם מול שער ברנדרבורג ובתחנת הרכבת ברלין-גרונוולד, אשר הייתה התחנה האחרונה עבור רבים בדרכם לאושוויץ וטרזינשטאט.
חברי להקת הניצולים הגיעו לראשונה לאותם מקומות והתחושות היו קשות."הניצולים סיפרו לי את הסיפורים שלהם והכל ביחד התערבב. הרגשתי שאני שליח, הבנתי כמה זה חשוב ומשמעותי", מתאר גד. "מסביבנו ילדים גרמנים, לרחבה הצטרפו יהודים ולא יהודים, כולם הגיעו לשמוע ולראות כשהשיר שלנו מתנגן בווליום גבוה. היום הזה צפוי היה להיות סוער וגשום, אבל כשהתחלנו לשיר, השמיים בן רגע התבהרו. מסביב כולנו היינו בשוק”.
ארבעת חברי להקת ניצולי השואה יגיעו למופע בברוקלין ביום ראשון וביחד עם אלבז ישירו את השיר שזכה לכל כך הרבה צפיות ותגובות. בהמשך, יצטרפו לאלבז כל האמנים האחרים, כל אחד מהם בשירה של שיר אחר מהאלבום החדש "לחיים", כשם המופע.
"עד עכשיו", מסכם אלבז, "ניסיתי לספק את הציבור בתקווה להגשים את חלומי לחבר בין אנשים, להלך בין הטיפות כדי לספק את כולם. האלבום האחרון - הוא נטו מה שהציבור היהודי כאן צריך. כשמסביב יש כל כך הרבה סגנונות מוזיקלים להתחבר אליהם, במוזיקה היהודית זה לא קורה ואז אתה מוצא דור שלם שלא מעניין אותו מוזיקה יהודית. כשאין להם אלטרנטיבות ולעומת זאת בעולם בחוץ יש כל כך הרבה, זו בעיה. אני מושפע משלל סגנונות מוזיקליים, לכן בעולם היהודי הצלחתי, כי אני מחבר את כולם. זו הייתה המטרה שלי. שכולם יתחברו דרך המוזיקה”.
