תרצה אתר, בתם של המשורר נתן אלתרמן ושחקנית התיאטרון רחל מרכוס, בחייה ובמותה, הייתה לאגדה ישראלית. היא התפרסמה בזכות עצמה לראשונה כחברה בלהקת גייסות השריון ואף ביצעה כסולנית את השיר "אליפלט", שכתב אביה. אתר גם הגיעה עד ניו יורק כדי ללמוד משחק. לאחר שנה הוחזרה על ידי אביה בטרם סיימה את לימודיה, בעקבות משבר אישי שנקלעה אליו. היא פרשה מהתיאטרון והתרכזה בכתיבת שירה, סיפורים ומחזה ובתרגום מחזות. מנישואיה לבנימין סלור נולדו שני ילדים: יעל ונתן. בספטמבר 1977, בהיותהּ בת 36 בלבד, נהרגה תרצה אתר בנופלה מחלון ביתה שבקומה השישית.

נתן בנה, היה אז רק בן חמש וחצי. הוא גדל בבית אביו עם אשתו, כשסבתא, הוא מספר, הייתה בבית ממול. שנים אחרי, סלור משמר את האגדה הישראלית המשפחתית בערבי שירה מיוחדים אשר מנציחים את נכסי צאן הברזל של אמו וסבו, ומאפשרים לו, על הבמה, להתחבר לשושלת המשפחתית שהייתה נוכחת, נעדרת בחייו. "מעולם לא שרתי עם אמא שלי, היא נפטרה כשהייתי בן חמש וחצי. עם השנים הרצון לשמר את המורשת המשפחתית שלתוכה גדלתי מגיע. תקופה ארוכה לא ממש ידעתי איך לחיות לצד זה", הוא מספר. "כשבספרות המורה מספרת על אלתרמן או בלימודים ברימון, כפסנתרן ללוות שירים שאמא שלי כתבה או סבא שלי יצר, זה מאוד מוזר. אז שמחתי ששם המשפחה שלי לא מוכר".

במופע שיעלה כאן אצלנו בארה"ב בשבועות הקרובים סלור יזכה לראשונה, לשיר בדואט מיוחד עם אמו. "בשיר אליפלט אני עושה סוג של דואט עם אמא שלי. זו הקלטה שלה ואני מצטרף ומספר איך נולד השיר." סלור לא זכה לשמוע את אימחו שרה. הוא מספר שקשה לאתר הקלטות שלה מלהקה צבאית לכן, יום אחד כשישב במכונית, ושמע הקלטה של השיר 'אליפלט' מימי הלהקה מיאן לצאת מהאוטו. "האזנתי והתרגשתי". את הגרסא הזו ישיר כאן, עבורנו, לצידה.

על הרכב הקוורטט סיפרנו כאן בעבר. מי שמוביל אותו כבר לא מעט שנים הוא מיקי רהב, קיבוצניק גאה מ"יגור", שחי כאן כבר קרוב ל-50 שנה. מיקי אהב מוזיקה מאז ומתמיד ועוד בילדותו טיפח את לימודי הנגינה בקרן יער. עוד בטרם הגיע לאמריקה ניגן בתיאטראות שונים בישראל. "ניגנתי איפה שרק יכולתי, ועדיין, תמיד הייתה לי תחושה שלא אהיה מוזיקאי, הרגשתי שזה עוסק רק בתחום אחד במוח ורציתי יותר מזה".

לכן, במקביל לקריירה המוזיקלית, מיהר להצטרף לחוג לכלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ומשם הגיע לניו יורק להמשך לימודיו. “באתי במקור כדי לעשות דוקטורט באפידמיולגיה, שאני מגדיר אותה כסוג של סטטיסטיקה יישומית. אני התמקדתי באפידמיולוגיה של מחלות נפש. הייתי אז נשוי לאמריקאית. למשפחתה היה כאן בניין בבעלותם ואחרי שאמה חלתה מישהו צריך היה לנהל אותו. המעבר מאקדמיה לעסקים לא בא לי באופן טבעי. בשנים הראשונות עוד שילבתי את העבודה עם משרה של חוקר ראשי במחקר למחלות נפש וסמים, ואני חושב שלקח לי כמה שנים טובות אחרי שחבשתי את שני הכובעים עד שקצו כוחותי והתמקדתי בעסקים".

מאז ועד היום עוסק רהב בנדל"ן, אבל מסרב להתרחק מהמוזיקה. מה שכן חסר לו לאורך השנים זו המוזיקה. "הקמנו את ה’קוורטט’, 4 חברים, שני נגנים ושני זמרים. אני מנגן בקרן יער, ואיילת כוגן, שאחראית גם על העיבודים, מנגנת בפסנתר ואיתנו שני זמרים".

את כוגן הוא מכיר כבר שנים ארוכות. "יש בינינו היכרות רבת שנים. אני השתתפתי בהצגה עוץ לי גוץ לי עם אביה נתן כוגן עוד בשנת 66."

בשנים האחרונות הקוורטט מגיע לקהלים ישראלים ויהודים ברחבי ארה"ב. הם מופיעים עם אייקונים ישראלים כמו רבקה מיכאלי ואתגר קרת, ומצליחים לספק לקהל כאן באמריקה את מנת הנוסטלגיה המזוקקת, משולבת בסיפורים, שירים וחיבורים מסקרנים. "חזרנו עכשיו מחמישה קונצרטים בתל אביב ואנחנו מופיעים בשבועות הקרובים גם בניו יורק, טורונטו ובמיאמי ביץ'.

סלור. צילום: נתן אלון

לפני שנתיים הכירו חברי הקוורטט את סלור, בעת שהופיעו בהקרנה מיוחדת שנערכה לסרט דוקומנטרי אודות אימו בטורונטו. "הוא איש מקסים ומוכשר והעבודה איתו מרתקת", מספר מיקי על העבודה המשותפת שפרחה מאז עם סלור. אנחנו מפתחים ערב של אלתרמן ושלונסקי. איילת היא נכדתו של אברהם שלונסקי וביחד מדובר בערב עשיר בתרבות ישראלית שכל אחת ואחד יכירו היטב."

הוא מספר שמדובר באחד המופעים הכי מוצלחים של הקוורטט: "לפני 5 חודשים עשינו מופע ראשון עם סלור. זה היה מופע שאין מילה חזקה יותר ממשכר כדי לתאר את אותו. הקהל רצה עוד ועוד הדרן והבנו שחייבים לעשות עוד מופעים."

המופעים יתקיימו בגרין רום וביוטל בניו יורק, ומשם יעברו למיאמי. מיקי אמנם חי כאן בארה"ב אבל סלור, כוגן, ובתה הזמרת ענת כוגן, יגיעו במיוחד. "בניו יורק זו תהיה הפעם הרביעית שלי, מיאמי פעם שניה ואני מאוד נרגש ומצפה להתרגש עם הקהל והקוורטט", מספר סלור. "אני מופיע הרבה בארץ עם קלאסיקה עברית, על המשפחה אבל גם משוררים אחרים. לשיר מול קהל באמריקה שמתחבר למקום המאוד שורשי של היצירות האלו, מרגש אותי במיוחד."

את איילת, מכיר סלור דרך השושלת המשפחתית. "הקשר של אבא שלה שלי היה משמעותי. אביה שיחק עם סבתי בקאמרי וגם סבה שלונסקי למעשה היה גם הראשון שדחף את סבא לי לפרסם את השירים שלו. אלתרמן, סבא שלי בכלל למד אגרונומיה. הוא שלח לו לארץ שירים במעטפה ושלונסקי פרסם אותם ודחף אותו לפרסם עוד."

הקוורטט עם סלור.

בחירת השירים למופעים הקרובים הייתה לא פשוטה. אתר הייתה משוררת מחוננת שפרסמה בחייה שלושה ספרי שירה. בין המוכרים שבהם: "פתאום עכשיו, פתאום היום" , "אני חולם על נעמי", "אהבה יומיומית", או בשמו הפופולרי "שקרים קטנים", "מערבה מכאן", "בלדה לאישה", ועוד רבים. "גם שאלתרמן הוא מבחינתי המשורר הכי מרתק בשירה הישראלית"" מוסיף מיקי. "בגלל המנעד ונושאי השירה שלו, החל משירים על תימנים כמו אל תפחדי, יסכה או כלניות ועד לשירים שעוסקים בהוויה ישראלית, על מלחמת השחרור, שירי נוף וכמובן שירי מחזות זמר".

הלחנים במופע יהיו מעט שונים. "מעצם החיבור, כל שיר יקבל תרגום מיוחד. אני תמיד מופיע עם פסנתר אבל השילוב הזה עם קרן יער הוא אחר."

סלור ינחה ויוביל את הערב, הוא ישתף את הקהל בסיפורים האישיים שמאחורי השירים, בעבר המשפחתי ופיסות היסטוריה שטרם נחשפו. "השירים נבחרו בקושי רב", הוא מוסיף. "בחרנו יצירות שאנחנו אוהבים וכאלו שאנחנו יודעים שהקהל אוהב."

המופע ילווה בהקרנת המילים לכל שיר, כך שכל צופה יוכל לקחת חלק ולזמר לצלילי קלאסיקה ישראלית נוסטלגית.