ירי המוני נוסף נרשם בסוף השבוע בארה״ב, הפעם בסן דייגו, כאשר טראוויס סרשטה בן ה-32 החל לירות בעוברי אורח מסיבה לא ברורה.
דקות ספורות קודם לכן יצאו אל אותו הרחוב דביר בנש, 26, לשעבר לוחם במגל״ן ושי ג׳ינו, 28, מ״פ לשעבר בצנחנים. השניים חיים בשנים האחרונות בעיר ועובדים בחברת הבניה for ever builders אשר בבעלותם. ״בזמני הפנוי אני עובד גם כדי ג׳יי״, מספר בנש בראיון ל׳ידיעות אמריקה׳. באותו הערב הגיע ביחד עם שי לתקלט במועדון הפול האוס, מועדון הבריכה של מלון pendry בעיר. לקראת השעה עשר וחצי סיים את עבודתו וביחד עם שי יצאו השניים מהמלון לרחוב בשדרה החמישית, השדרה הראשית באזור המועדונים בעיר, כשהם מתקדמים לכיוון המכונית. ״הצעתי לשי לאכול משולש פיצה לפני שחוזרים הביתה ועצרנו בפיצרייה, באיזור הסעדה חיצוני שנפתח בעקבות הקורונה. הרחוב היה עמוס ורועש אך לפתע שמענו רעש לא ברור״. בנש מתאר רעש של שתי יריות עמומות, כזה שלא ממש שומעים ברחובות סן דייגו והשניים לא היו בטוחים שמדובר בירי או זיקוקים. ״הבטנו לעבר מורד הרחוב, רצינו לראות מה קורה וראינו שילוב של אנשים שרצים ובורחים מהמלון שממנו יצאנו ואחרים פשוט צעדו, קשר היה להבין מה קרה. מתוך אינסטינקטים״, הוא ממשיך, ״התחלנו לבחון את המצב ולא עברה דקה כשמישהו צועק לידינו על המדרכה, שני מטר לידינו get the fuck out of my way.
זה היה בחור צעיר שנראה כמו הומלס צועד כפוף עם סווצ׳רט על הראש והחברה שם מסביב לא זזו, לא ממש הבינו מה הוא רוצה. הוא צעק ׳אתם צוחקים עליי? אף אחד לא צוחק עליי׳! זה היה צמוד אלינו ממש. ראינו אותו לפתע שולף אקדח כסוף״, מתאר דביר. ״גם הרעש וגם הסיטואציה היו מאוד לא סטנדרטיים ולקח כמה שניות להבין מה קורה, חשבנו שזה פייק. הוא ירה יריות אל עבר החבורה שלידו וגם באוויר והמשיך ללכת, לא רץ, לא ברח. לא הבנו מה זה. שי צעק ׳יורים עלינו, יורים עלינו׳. כל זה בכמה שניות ספורות. הבחור מאותה חבורה ניגש אלינו באותו הרגע, מחזיק את הבטן ואומר נוריתי, אני לא יכול לנשום ואני פתאום מזהה חור ביד. באותו רגע הבנו שהכל אמיתי״. דביר מספר שלמרות השנים שעברו מאז השירות של השניים בצוק איתן, השירות האכזרי בעזה, השניים ידעו מה עליהם לעשות. ״כל אחד מאיתנו עבר הדרכה על טיפול בפצועי ירי ובסצינות המוניות, לימדו אותנו מה זה 180. הבנו שזה אירוע והתחלנו לתפעל אותו״, הוא מסביר. ״הבנו שעלינו לטפל בפצוע. השכבנו אותו, הרגענו אותו שהכל יהיה בסדר, התקשרנו למשטרה ובזמן ששי חוסם לו את הכדור ביד, אני מדבר עם הפצוע, מרגיע אותו כי אלו הדקות הכי חשובות באירוע כזה, אסור שהגוף יכנס לטראומה. הורדנו לו את החולצה וראיתי ניקוב מתחת לחזה שמאל, זה היה אינץ׳ מהלב״, הוא מתאר. ״שמתי נקודת לחיצה על החזה, בדקנו אם יש חור יציאה בגב ואכן היה. חסמנו לו בטן ואחרי כמה דקות הגיע שוטר שהיה באזור. העברנו לו דיווח והמשכנו להרגיע את הפצוע. אחרי אולי חמש דקות הגיעו ניידות וחוליית שוטרים עם ערכת עזרה ראשונה. מסביב הייתה מהומה אבל אנשים עשו סרטונים או ברחו. אנחנו היחידים שתפעלנו את האירוע, בזמן שאנחנו דורשים מהאנשים מסביב שלא יתאגדו כדי שלא תהיה פניקה לפצוע״.
מאז, דביר ושי הופיעו בערוצי הטלוויזיה והתקשורת כגיבורי השבוע וגם השריף כבר הצהיר שבזכותם ניצלו חיים.
ככל הנראה היורה החל במסע ההרג שלו כמה בלוקים קודם לכן, ירה למוות במחנה המכוניות של בית המלון, ירה בגבר נוסף בן 68 שעבר ברחוב ואז הגיע לחבורת הצעירים שהגיעו מסתבר ממש באותו הבוקר מביתם בניו ג׳רזי. חברם שנורה כבר יצר קשר עם דביר ושי להודות להם והחבורה כבר קבעה להיפגש עם יציאתו מבית החולים.
