בעטיה של מגפת הקורונה נוצרו בקרב הציבור: פחד משמעותי מהנגיף עד כדי היסטריה, ניתוק חברתי, בדידות, פגיעה כלכלית, חרדה מפאת אי וודאות וייאוש. אלו עוד אלו השפיעו על הבריאות הנפשית של אוכלוסיית העולם ובמיוחד על אנשים הסובלים מהפרעה פסיכיאטרית כלשהיא. עלייה ניכרת נצפתה בתחלואה נפשית על רקע חרדות גבוהות, מצוקה כלכלית או חברתית. איך ניתן להתמודד עם בעיות פסיכיאטריות שהחמירו כתוצאה מהמשבר ואיך ניתן לסייע לאנשים במצוקה נפשית בעקבות המשבר? מהו עתיד רפואת הנפש לאחר הקורונה?
ביום חמישי התקיים סמינר בינלאומי ביוזמה משותפת של דניאל אשהיים, הקונסול לדיפלומטיה ציבורית בקונסוליה הכללית של ישראל במדינות מערב התיכון ולירון דוד, סמנכ"לית מדיניות ופעילות בינלאומית באנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש. בכנס השתתפה הסנטורית לורה פיין, יו"ר הוועדה לבריאות הנפש במדינת אילינוי, ד"ר הילה הדס מנכל"ית אנוש, פול גינופרידו מנכ"ל Mental Health Amerika )בריאות הנפש באמריקה( היוצא לגמלאות, מארק אישאג מנכ"ל ארגון Thresholds בשיקגו ומומחים נוספים בתחום בריאות הנפש.
אירוע זה התקיים כשלוש שנים לאחר ביקורם בישראל של ראשי ארגוני סעד אמריקאים עם עמיתיהם בישראל ביוזמת איחוד הפדרציות היהודיות בארה"ב בין היתר, לאחר מפגשם של פול ג'ינופרידו , נשיא בריאות הנפש האמריקאי עם מקבילתו ד"ר הילה הדס נחתם הסכם שיתוף פעולה בין שני הארגונים והוחלפו ביניהם דעות.
"עתה כשהעולם החל להיפתח בבטחה, אנו נזכרים בהשלכות הרבות של מגפת הקוביד בעולמנו ובחיינו" פתח אשהיים את האירוע. "השיח היום מתמקד ברצון ובמשאלה לצאת ממגפה זו חזקים יותר תוך השמת דגש על בריאות הנפש. כנס זה דן בשחיקה ובהשפעת הקורונה על כלל האוכלוסייה ועל חשיבות התייחסות של מעסיקים לסוגיה זו ביחס לשלומם ומצבם הרגשי של העובדים שלהם ואף בני משפחותיהם. מטרת הכנס הייתה להציג מומחים בבריאות הנפש שיציגו זוויות וגישות שונות".
ד"ר הילה הדס מנכ"לית אנוש בעלת אנרגיות בלתי נדלות הייתה מסמר האירוע, היא הרשימה להפליא. בחרתי להתמקד בדבריה ולהתגאות בארגון אנוש, הארגון המרכזי והמשפיע ביותר בתחום בריאות הנפש בישראל המפעיל במימון ממשלת ישראל 70 מרכזים בכל רחבי ישראל. הארגון עובד עם 7000 איש ואישה בכל רחבי הארץ מכל הדתות והגזעים הזקוקים לליווי בשל מחלה פסיכיאטרית ומאפשר להם לחיות חיים מלאים משמעותיים בקהילה. בכל יום נתון מתווספות לארגון כ-10 משפחות חדשות המבקשות עזרה בנושא. "הפעילות המרכזית הינה מתן שירותים לאלפי אנשים ובני משפחותיהם באמצעות שיקום ויעוץ בתחום בריאות הנפש. בין השאר, הארגון פעיל בנושאי הגברת מודעות, מיגור הסטיגמה וחקיקה מטיבה בתחום. הארגון פועל עם כ-אלף עובדים ומספר דומה של מתנדבים.
"מול השפעת הקורונה נאלצנו לשנות את דרכי פעולותינו": לעבוד מרחוק, להשתמש בכלים טכנולוגיים, להקפיד על ריחוק חברתי כדי להבטיח הן את בריאות מקבלי השירות שהינם בקבוצת הסיכון בשל המחלות הנלוות שלהם והן כדי להבטיח את שלומם של עובדנו (חלקם בעלי ילדים או נכדים)". אמרה הדס וצטטה את דברי ג'ון פיצג'רלד קנדי " העיתוי הטוב ביותר לתקן את הגג, הוא כאשר השמש זורחת".
"למעשה מאפייני גישת עבודתנו המבוססת על רציפות בקהילה זהה למאפיינים של ארגונים הנדרשים לעבוד שוטפת גם בחירום, אנוש הוא ארגון שאינו יכול להפסיק לעבוד" . הסבירה הדס, "לכן כשהבנו שהספינה החונה בווהאן מכילה וירוס שמתפשט, נקטנו את גישת ההפעלה שלנו למצבי חירום כגון: מתקפת טילים או מלחמות. היינו פרו אקטיביים בהערכותינו למציאות שהשתנתה, צפינו את הבידוד אך לא ציפינו לסגר. יצרנו התאמות טכנולוגיות כגון: שיחות טיפוליות נערכו באמצעות זום. דרך הזום אותרו אנשים במצב רגשי מורכב שדרש מפגש אישי, ואז כמובן שהגענו אליהם הבייתה. נקטנו בפעילות הגנה תוך שמירה על רציפות הטיפול. כמו כן בכל פעם הקדמנו תרופה למכה, חייבנו את המתמודדים ומטפליהם לעטות מסכות בטרם יצא צו ממשלתי בנדון. בתקופת הסגרים ערכנו שינויים בתחום השיקום התעסוקתי. לדוגמא: הרכבת תכשיטים לצורפים יוקרתיים הועברה לביצוע בבתים ולוותה בהדרכה מקוונת וכך נעשה לגבי כל עבודה שניתן היה לבצעה בבית.
" עתה אנו מתבוננים בכל פעולה טכנולוגית, בוחנים את השפעתה, יעילותה ואיכותה ולא נפרדים ממנה כשהכול מתחיל להיפתח. העשייה נבדקת בהתאם למציאות תוך הבנה שניתן לפעול במספר דרכים. למעשה אנו פעילים בגישה היברידית – בה משולבות פעילויות חברתיות שונות הן בכלים פרונטליים והן בכלים וירטואליים. במקביל, מטעימים ומשפרים את יכולתם הטכנולוגית של מקבלי השירות ועובדינו המקצועיים. לדוגמא: פתיחת המרכז החברתי הווירטואלי "קצר" מרחקים ואיפשר לאנשים מכל הארץ להשתתף בו.
בישראל עדיין קיימים בתי חולים פסיכיאטריים לצד המרכזים הקהילתיים. גם בארץ כמו בארה"ב הוצאו רוב חולי הנפש מבתי החולים הפסיכיאטריים. בארה"ב רבים מהם נקלעים לרחוב או לבתי הכלא, ואילו בישראל קיים מערך של שירותי הנפש בקהילה בו מופעלים שירותי דיור בקהילה בם לצד קורת גג ומזון ניתן ליווי רגשי ושיקומי. הארגון הצליח להפעיל חוק המקנה לכל אזרח שיקום נפשי בקהילה. מתמודדים בשירותים אלה, מקבלים ליווי ותיאום טיפול המשקלל את הטיפול הפסיכיאטרי, תהליך ההחלמה, השיקום ומיצוי זכויות. מטרת הארגון לאפשר למקבלי השירות, לקדם את יכולתם לחיים עצמאים בקהילה היכולים להשתמש בכל שירותי הקהילה.
חלומה של הדס הוא הרחבת שירותי המרכז לסיוע רגשי לצעירים מגיל 12. (עתה ההתבוננות מגיל 18ומעלה). הדס מאמינה שעבודה הוליסטית עם צעירים בשלבים ראשוניים של עומס רגשי בתחילת ההתהוות תמנע החרפה במצב שתביא להידרדרות של מצבים רגשיים. אמן!
