מיאמי, פלורידה, ארה״ב והעולם כולו כאב בשבוע האחרון את האסון הנורא שהתרחש על קו החוף היפייפה של סרפסייד. כמעט מאה וחמישים בני אדם עדיין נעדרים תחת הריסות בניין השמפליין שקרס אל תוך עצמו בליל הבלהות בסוף השבוע ולצד הצער הבלתי נגמר, עולות שאלות קשות.
הכתובת, חושבים רבים, הייתה על הקיר. על פי פרסומים של "וול סטריט ג'ורנל" ו"USA Today" נשיא האיגוד שמנהל את הבניין התריע בפני הדיירים רק בחודש אפריל האחרון שהנזקים במבנה החמירו באופן משמעותי, ובמכתב ששלח אף דחק בהם לשלם את חלקם למימון השיפוץ אשר סך עלותו כ- 15 מיליון דולר.
בסוף השבוע נחשף דו"ח משנת 2018, שבו התריע מומחה על נזק מבני משמעותי בבניין. המהנדס פרנק מורביטו הגיע לבחון את הבניין, שעל פי התקן, נדרש בתחזוק כל ארבעים שנה. מורביטו בחן את המבנה לבקשת איגוד הדיירים במתחם וגילה סדקים גדולים בבסיסו של הבניין, מתחת לבריכה שממוקמת בקומת הקרקע. גם הוא לא יכול היה כנראה לדמיין קריסה קטלנית כמו זו, אך התריע מפני אפשרות של "הידרדרות אקספוננציאלית" של הנזקים שאותם חובה לתקן באופן מיידי, טען.
"בניינים באמריקה לא נופלים ככה", קרא בכאב ראש עיריית סרפסייד צ'ארלס בורקט שטען שידע לזהות בעייה במבנה וטען שהעובדה שאותם תיקונים לא יצאו לדרך באופן מיידי הייתה ״טעות קטלנית״.
בינתיים בעיירה סרפסייד שליד מיאמי נמשכים ללא הרף מאמצי החיפוש וההצלה הקדחתניים בחורבות אך ברור כבר לכולם, גם למשפחות הכואבות, שככל שנוקפות השעות סיכויים למצוא ניצולים חיים בתוך כיסי אוויר שקיוו כי ימצאו בין ההריסות כבר אינם ריאלים ומשפחות רבות הביעו תרעומת על אובדן של שעות קריטיות בשל עבודה איטית. "מאז נחתנו, נראה שהמקומיים החלו לעבוד ביתר מרץ ויעילות, מה שלא היה לפני כן לצערנו, הם מרגישים עכשיו מחויבות גדולה יותר״, מספר לנו יוסי לנדאו, ראש משלחת זק״א למיאמי. ״יכול להיות שאנשים שילמו בחיים בגלל פוליטיקה. המושל המקומי הוא רפובליקני לעומת הממשל בוושינגטון. הלוואי שיכולתי להיות עם בשורות טובות, אבל הסיכויים קלושים למצוא ניצולים".
המשפחות טוענות כי למושל לקח זמן רב מדי לפנות לנשיא ביידן למען הכרזת מצב חירום ושליחת נציגי פימה לסיוע מקצועי בפינוי. לטענתן, מאמצי החיפוש נעשים באיטיות רבה. בימים הראשונים של המבצע שריפות שפרצו מפעם לפעם מבין הריסות וגשם עז הקשו גם הם על המחלצים. כעת ישנם עשרות כבאים ואנשי צוות חילוץ שפועלים בזירה, בסיוע של משלחות מיוחדות מישראל ומקסיקו. למרות הביקורת, הצוותים השונים מסבירים שהקצב מחויב המציאות וחוששים שערימת ההריסות שנוצרה אינה יציבה ועלולה לקרוס על המחלצים.
ראש המחוז דניאלה לוין-קאווה, שהפכה לדוברת הבלתי רשמית, תיארה ניסיון אמיתי ומתמשך של הרשויות למשפחות הכואבות והכעוסות. בנוסף לסיורי שטח מיוחדים שארגנו במחוז למשפחות, המשפחות זוכות כעת ציינה לליווי צמוד ועדכונים שוטפים. "לחלק יש יותר תקווה, לחלק פחות, בגלל שגם לנו אין תשובות חד-משמעיות", אמרה בצער. בינתיים הודיעה הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום שחיילים מחיל ההנדסה של צבא ארה"ב יגיעו גם הם לסייע במאמצי החיפושים. הסוכנות הדגישה גם שהממשל ידאג לכל המשאבים שיידרשו כדי לטפל באסון, והבטיחה לסייע גם למשפחות.
סרפסייד היא אחת מארבע עיירות קטנות המרכיבות יחדיו את נורת' ביץ', הקצה הצפוני של מיאמי ביץ', מזרחית לעיר מיאמי. העיירה משתרעת על רצועת אדמה צרה, בין ביסקיין ביי לאוקיאנוס האטלנטי. הטרגדיה פגעה בלב הקהילה היהודית. למעלה מ-35% מתושבי האזור הם יהודים, מרביתם אורתודוכסים, ובניין השמפליין איכלס עשרות משפחות יהודיות, כמה עשרות מהם בין הנעדרים. בין ההרוגים שכבר זוהו היו גם זוג יהודים מוונצואלה, לאון אוליווקוויץ בן ה-80 ורעייתו כריסטינה ביאטריס אלבירה בת ה-74. לפי הפרסומים, השניים עברו להתגורר בסרפסייד רק לאחרונה, והיו במשך שנים פעילים בקהילה היהודית בשיקגו.
בשנה האחרונה עברו לא מעט ישראלים ויהודים לאזור. עד היום נהוג היה לחשוב על האוכלוסייה היהודית במיאמי כאוכלוסיה מבוגרת יותר, ואכן, על פי בדיקה נראה ש30% מיהודי נורת' ביץ' הם בני 65 ומעלה. אבל על פי מכון המחקר "פיו" (PEW), הקהילה היהודית באזור הופכת צעירה יחסית בגיל ממוצע של 43 כאשר רבע מיהודי נורת' ביץ' בני 18 ומטה. הקהילה המתרחבת מיהרה להרתם ולסייע בכל דרך. ארגונים ובתי כנסת יהודיים מיהרו לגייס כספים ולאסוף מצרכים חיוניים למשפחות שנותרו בעל כורכן וברגע אחד חסרות בית.
התקשורת מרבה לציין את הביטחון שהעניקה משלחת החילוץ הישראלית שהגיע במיוחד מישראל בכדי לסייע לצוות החילוץ. צוות של פיקוד העורף, לבוש במדי צה"ל התקבל החיילים במחיאות כפיים. "זו זוועה בלתי נתפסת", אמר אחד מחברי המשלחת, "אני אדם אופטימי מטבעי, אבל אני לא רואה איך אנחנו מוצאים כאן מישהו חי. בכל מקרה, הגענו לכאן לעשות את כל מה שאפשר ונעשה זאת".
שר התפוצות, נחמן שי, שהצטרף למשלחת, טען: "מדובר באחד האסונות הגדולים בשנים האחרונות, שקרוב לוודאי רבע מהנספים בו הם חברי הקהילה היהודית". בישראל היו שביקרו את המהלך וטענו שמדובר בזבוז כספי ציבור אבל מכאן קשה שלא לראות את ההערכה להומניות ולמקצוענות של הישראלים, שזכו למחמאות מצד המושל ומצד משפחות הנספים. ״אנחנו רואים חשיבות גדולה בכך שהציבור האמריקני והקהילה היהודית ידעו שישראל איתם ברגעים האלה, בימים האלה״ קרא השר שי. ״אני חושב שיש לזה מסר גם ברמה הלאומית וגם ברמה היהודית בינינו לבין אחת הקהילות החשובות בעולם, אולי החשובה ביותר. כשיש קשר כל כך הדוק גם בין שתי מדינות, גם בין שני עמים וגם בין שתי קהילות - אז הקשר הזה צריך להיבחן גם ברגעים קשים, ולא רק ברגעים שמחים ויפים ובחגיגות". מושל מדינת פלורידה, רון דה- סנטיס, הודה על הסיוע ואמר: "נקבל בברכה עזרה ישראלית בהתמודדות עם מלאכת החילוץ בבניין שקרס במיאמי״, והוסיף: ״קיבלנו צוות קטן מישראל. הרבה משפחות שיקיריהן נעדרים רצו בכך".
ראש עיריית סרפסייד, בורקט, ציין כי משפחות הנעדרים ייחסו חשיבות גדולה להצטרפות הצוות הישראלי. "המשפחות רצו לדעת אם המשלחת הישראלית חושבת שהצוות של מחוז מיאמי-דייד עשה את הדבר הנכון", אמר. "המפקד מהצוות הישראלי לא היסס, הסתובב ואמר - הם עשו בדיוק את הדבר הנכון".
נציגי מדינת ישראל במיאמי, סייעו אף הם: ״הקהילה היהודית עדיין לא ממש מעכלת את האסון", תיאר מאור אלבז-סטרינסקי, הקונסול הכללי במיאמי שנפגש עם המשפחות, סייע בבתי הכנסת ותיאם את פעולות הנציגויות מישראל. "לצערנו אנחנו כבר לא שומעים קולות מתחת להריסות. זה לא רק אסון יהודי״, הוסיף, זאת טרגדיה אנושית. הקהילה המקומית שבורה, מוכת הלם ויגון. זו טרגדיה בלתי רגילה. הקהילה היהודית המקומית רואה במדינת ישראל מגדלור של חמלה ושל קרבה", מוסיף הקונסול, "הנוכחות שלנו פה מהווה גורם מקרב ומאוד משמעותי מבחינתם. משפחות פונות אלינו ומבקשות שנסייע כמה שיותר, וזה מה שאנחנו עושים״.
עמי גלעד, מהוליווד שבפלורידה, פעיל כבר שנים בקהילה המקומית ועם היוודע האסון, מיהר להצטרף ליוזמות של הישראלים המקומיים. ״מיד אחרי שקרס הבניין, ארגון ״ידידים״ ארגן קבוצת מתנדבים שתסכים להגיע לאתר האסון, להקים מטבח שדה בו מכינים בכל יום ארוחות לכבאים המשתתפים בפעולות ההצלה, אנשי הצבא האדום ומשפחות הנעדרים. הארגון גם מסייע בהלבשה, כלי בית בסיסיים ועוד. אנחנו שם כדי לעשות כל מה שצריך לעשות. אנחנו כמה מאות מתנדבים, רובנו ישראלים״, הוא מספר. ״התחושה היא קודרת ומדאיגה וכולנו בדאגה עמוקה, האם ימצאו אנשים חיים. אני התקדמתי לעבר הבניין כמה שאפשר ראיתי ערימות של שברי בטון. לפנות את זה יקח המון זמן כי צריך לנהוג בצורה מאוד קפדנית לא לפגוע במישהו שאולי עדיין חי. שמענו על מקרים שאנשים נמצאו גם שבועיים אחרי שזה קרה, אבל זה לא סביר. הכרתי אישה״ מספר גלעד, ״שאיבדה את ביתה. היא הגיעה מניו אורלינס והיא בוכה שם בלי הפסקה. הפרמדיקים לא עוזבים אותה לרגע עם תרופות וניסיונות להרגיע אותה. היא כל כמה דקות פורצת בבכי וזה קשה. היא מראה תמונות כל הזמן. הלב נקרע. תוך כדי עבודה אנחנו בעצמנו רואים וחוששים. ככל הנראה נמשיך בעבודה עד שבת ונראה מה יהיה אחרי, תלוי כיצד יתקדמו החיפושים״. גלעד מציין שאת היוזמה הובילו מנכ״ל עמותת ידידים במיאמי ערן חזן ולצידו הפעיל החברתי ג'ו זבולוני, ״שניהם המפקדים העליונים של כל מבצע ההתנדבות והם שם כל יום וכל לילה״.
הישראלי מייקל דזר, בעלי מלון טראמפ במיאמי, העמיד לרשות המשלחת הישראלית חדרים עד לתום המבצע, כמו גם משפחת בן יוסף, שמעמידה ללא תשלום עשרות חדרים בבית המלון שלה ללא תשלום עבור משפחות הנעדרים.
טובה זוהר חיה כבר חמש עשרה שנים במיאמי אחרי שעברה מניו יורק. ״זהו בניין שאני מכירה היטב ויש לי חברה בבניין השני של הקומפלקס הזה, כך שמאוד דאגתי״, היא מספרת ומודה שגם היא מוטרדת מחשש שהאסון הטיל על תושבי העיר. ״מדברים כאן על למעלה מאלפיים בניינים עם בעיות דומות ועל המחסור בפיקוח. כל שיפוץ ותיקון כזה אמור לעלות עוד אלפים בחודש לכל דייר לאורך שנים״. היא מספרת על סיפורים ומראות שמזכירים את אסון התאומים ונרגשת להיחשף לסיוע של הקהילה היהודית. כחברה בארגון fidf לקחה גם היא חלק בסיוע ובתמיכה של הקהילה היהודית והישראלית.
עפר תמיר ידוע כאחד הישראלים הפעילים ביותר בקהילה המקומית והקים את ארגון הריביירה המפורסם. מאז 1984 הוא חי במיאמי וזוכר את בניין השמפליין עוד מאותה תקופה. ״כשעברתי למיאמי גרתי באזור תקופה, בדיוק כשהקומפלקס הזה נבנה. ״בתפקידי כיו״ר ארגון הרביירה, יש לנו 500 חברים בקבוצה ואנחנו מאוד פעילים בקהילה. יש לנו חטיבה ישראלית בפדרציה היהודית שעכשיו בשלבי בפיילוט, והחלטנו לקחת חלק. נסענו לראות מה קורה בשטח. הפדרציה הפעילה שירותים כמו טלפון חירום, עזרה לאנשים באיתור מקומות מגורים, לבוש, מורים, אוכל וסיוע לבתי כנסת מסביב. יש בקהילה זעזוע גדול״, הוא מוסיף ומפרגן לצוות הישראלי שהגיע במיוחד לפלורידה. ״מי שמבקר את שליחת הנציגות הישראלית כאן עושה טעות. זו ביקורת שאינה במקום. ישראל ידועה כמי שמסייעת במקרים הומניטריים שכאלו והחשיבות לסייע לידידתנו ארה״ב והקהילה היהודית גדולה במיוחד. אם לא נתחבר לקהילה היהודית כאן לדור השני והשלישי שלה, אנחנו נעלם״.
הרב אריאל ישורון תיאר עבורנו את התמיכה הרחבה: "מגיעים לפה כולם, יהודים, מוסלמים, בודהיסטים ונוצרים. כולם עם חמלה ענקית והמון רצון לסייע ולעזור וזה פשוט מרגש". ישורון נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בסיוע בקרב הקהילה היהודית וגם הוא מתאר את הכאב: "חלק מהנעדרים הם קרובי משפחה של חברי הקהילה ואנחנו מכירים אותם היטב. זה נורא".
הרב מנדי חרותי רב הקהילה הישראלית במיאמי משתף גם הוא את ״ידיעות אמריקה״ בתחושות הקשות: "הקהילה כולה מזועזעת, יש לנו רשימה של עשרות נעדרים יהודים. יש פה ביקורת על הרשויות שלא הביאו מספיק מנופים לפנות את ההריסות בזמן״.
בית הכנסת הסמוך לקומפלקס השמפליין, "השול של בל הרבור" אירח רבים מדייריו ובראיון סיפר רב בית הכנסת שולום ליפסקר על הטרגדיה שראה מקרוב: ״זה משהו שמתעלה על יכולת ההבנה, אך זו המציאות. אנחנו מקבלים אותה ואנחנו חייבים ללמוד. כמו שאנחנו עושים בתרבות היהודית המבוססת על נחישות – להמשיך הלאה. הדבר היחיד שעוזר לנו בזמנים כאלה הוא טוב לב, אמפתיה ואחדות, בגלל שאתה לא יכול לבטל את המציאות", אמר.
בין חשש לעצב, השאלות סביב הטרגדיה רק הולכות ונערמות. האם אלו שינויי האקלים שתרמו לאסון? ההצפות האחרונות? האם מדובר ברשלנות? הוועדה שבעבר הייתה אמונה על חקירת הקריסה של מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר היא שנבחרה לבדוק את המידע ואת הסיבות שהביאו לקריסת הבניין בסרפסייד, והיא שתחליט אם ישנה עילה לפתיחת חקירה פדרלית.
