בניו יורק פועלות כיום כ-40 חברות סטארטאפ ישראליות שהוקמו על ידי נשים ובקרוב צפויות להגיע עוד לא מעט חברות שבראשן נשים היישר לארה״ב בחודשים הקרובים. השבוע נערך כנס וירטואלי מרתק אודות הפעילות המתרחבת של נשים ישראליות שמובילות חברות סטארטאפ בניו יורק בשנה האחרונה.
הכנס, בהובלת פלטפורמת הסטארטאפים הישראליים בניו יורק בשיתוף סופרסונס ארה"ב, נועד לדון בצמיחה של סטארטאפים ישראליים שהוקמו על ידי נשים בארצות הברית ובו לקחו חלק גם הקונוסליה הישראלית בניו יורק, המשלחת הכלכלית לצפון אמריקה, בנק לאומי ארצות הברית, משרד עו"ד מיתר, ארגון המיטאפיסטיות וסייבר ליידיז.
ממלא מקום הקונסול ישראלי בניו יורק, מר ישראל ניצן פתח את הכנס.״לכנס שערכנו השבוע לא היה יכול להיות טיימינג יותר טוב״, טוען גיא פרנקלין, מייסד Israeli Mapped in NY. ״בחודש האחרון אנו עדים לצעדים גדולים שנעשים בניו יורק ומעידים על יציאה מהקורונה בעולם העסקי. בהמשך ישיר אנחנו נחשפים לחזרתם של ישראלים רבים מעולם הטק ובכלל לניו יורק לאחר שחוסנו בישראל, ובוטלה חובת הבידוד בניו יורק. למדד האופטימיות הזה״, מוסיף פרנקלין, ״מתווספים גיוסי ענק והנפקות אשר משפיעות על שווין של חברות ישראליות רבות שעלה משמעותית בתקופה האחרונה וביניהם חברות סטראטאפ ישראליות רבות אשר הוקמו על ידי נשים״.
בין החברות מובילות ׳פאפאיה גלובל׳ שהוקמה על ידי עינת גז. החברה גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר בשווי של מעל מיליארד דולר. חברה נוספת שבלטה בניו יורק היא חברת ׳סנאפי׳ שבראשה המנכ״לית חני גולדשטיין. החברה דורגה על האינדקס של Inc.com כחברה הצומחת ביותר בניו יורק בשנת 2020 עם גידול של 2,400 אחוז בהכנסות.במהלך הכנס, תיארו נשות הסטארטאפ את האתגרים ואת היתרונות של נשים בטק: ״אני רואה שיש בעיות חברתיות וכלכליות שיכולות להיפתר בהובלת נשים בצורה יותר טובה וזאת בזכות שילוב של חשיבה יצירתית, חברתית וכלכלית שלהן״, טוענת מאיה קומרוב, מייסדת ומנכלית ShopIn.NYC.
״ישנם תחומים רבים שבהם הובלה נשית תוכל להוביל לפתרונות ארוכי טווח טובים יותר בשימוש בטכנולוגיה. הטכנולוגיה צריכה להיות האמצעי ולא המטרה ולכן הבעיה של נשים לא נמצאת רק בחוסר בחינוך לטכנולוגיה, אלא בחינוך לפתרון בעיות ומנהיגות. ההחלטה להיות יזמית״, היא מסבירה, ״דורשת קודם כל החלטה אישית ללכת אחרי החלום, לפתור בעיות, ולתפוס את תפקיד המנהיגה. יצירת סביבה תומכת ומעצימה בבית ובעבודה היא מפתח להצלחה שבלעדיו מאוד קשה להצליח״.
אורי קאופמן גפטר, מנהלת בנקאות בינלאומית וטק בלאומי ארה"ב מתארת תמונה שונה בישראל ובארה״ב: ״גדלתי בעולם הבנקאות הישראלית ובקבוצת לאומי בפרט, וזכיתי לראות נשים רבות בעמדות מפתח והובלה. נחשפתי לתמונה שונה ב - Corporate America בו שיעור הנשים בעמדות בכירות עומד על כ- 25% בלבד. התמונה דומה בעולם הטק, כפי שמעיד היקף ההשקעות החד ספרתי בחברות בהובלת יזמיות העומד על כ- 2% בלבד מתוך כלל השקעות ההון סיכון בארה׳ב ב-2020. הדבר עולה אף ממיעוט חברות ה- Unicorn אשר יוסדו ע׳י נשים, 10 חברות בלבד מתוך 120 חברות ה- Unicorns החדשות ב-2020. משבר הקורונה״, היא מוסיפה, ״חשף את עומק הבעיה והשפיע באופן מובהק על התפתחותן המקצועית של נשים ועל יציבותן הכלכלית. יחד עם זאת, המשבר יצר גם הזדמנות- מחקרים מצביעים על כך שחברות מאוזנות יותר מבחינת מגדר בעמדות בכירות, מציגות רווחים העולים ב50% על אילו שאינן מאפיינות באיזון מגדרי. חברות אלו מציגות לא אחת תרבות ארגונית חזקה, יציבות וחוסן. הפנמת התועלות שבאיזון מגדרי, על רקע הקשיים שיצר משבר הקורונה, הוביל לא אחת לקידום נהלים פנימיים המעודדים פריורטיזציה, גמישות ויעילות. השנה החולפת גרמה לי להרחיב את הפרספקטיבה ולהבין את עומק הבעיה וכתוצאה מכך - להגביר את מחויבותי לפעול לקידום שוויון ברבדים שונים, עבורי ועבור בנותיי״.
תומר שני, שותף במשרד עו"ד מיתר ניו יורק, שחשוף לעבודת יזמים מול משקיעים מוסיף: ״חסם הכניסה העיקרי של נשים לעולם היזמות דומה לאתגר הגלובלי של נשים רבות בעולם התעסוקה והוא חוסר תמיכה משפחתית. בנוסף״, הוא טוען, ״נשים רבות אשר בוחרות בדרך יזמית נוטות לצניעות יתר, כזו שנובעת פעמים רבות מחוסר ביטחון, מה שמקשה עליהן להלהיב משקיעים״.
בכנס לקח חלק ארגון סופרסונס, ארגון חברתי, א-פוליטי, שבשנים האחרונות פועל בישראל וברחבי העולם ליצירת נוכחות נשית שוויונית ומאוזנת בצמתי השפעה והחלטה. ״אנו מאמינות שכשנשים יקחו חלק שווה בצמתי קבלת החלטות״, מסבירה שלי הראל, מנהלת קהילת סופרסונס ונציגת סופרסונס בארה״ב, ״העולם בו אנו חיות יהיה בריא, נכון, חכם וטוב יותר. הפעילות שלנו״, היא מוסיפה, ״מתמקדת בשלושה ערוצים - תכניות הכשרה מקצועיות לנשים, קהילת נשים המונה 3,000 חברות, קידום נוכחות נשית ומודעות לשוויון מגדרי. אנו מאמינות שכנשים אנחנו יכולות לספק אחת לשניה חיבורים, קשרים והזדמנויות שיצמיחו ויחזקו את הנוכחות שלנו בצמתי ההכרעה וההשפעה״.
נשים הן המיעוט הגדול ביותר בעולם. הן מהוות 51% מהאוכלוסיה והייצוג שלהן בנקודות ההכרעה וההשפעה מינורי. הראל טוענת שבעוד החברה שלנו מדברת על ליברליות, עדיין ניכרים הבדלים הקשורים בהקמת משפחה. ״מצופה מהאישה (לרוב) לטפל בילדים, להישאר איתם בבית כשהם חולים, חוגים, ביקורים אצל הרופא, זמן איכות ועוד. זו״, היא מסבירה, ״רק אחת מהבעיות העומדות כנגד נשים שרוצות להתקדם באופן שוויוני. בנוסף, גברים רבים פועלים מאגו ונמנעים מלקבל הנחיות והוראות מנשים. נשים נתפסות כהיסטריות ורגשניות, מה שמונע מהן להיבחר לתפקידים ציבוריים״. היא מוסיפה וטוענת ש״נשים חושבות לרוב שמגיע להן פחות, מבקשות פחות, דורשות פחות. ההרגלים האלו טבועים בנו ועוברים מדור לדור״.
ינון אלרועי, ציר כלכלי וראש נציגות של משרד הכלכלה והתעשייה בחוף המזרחי מתאר מדוע חשוב בישראל לקדם את הנשים בתחום: ״ישנה חשיבות לאומית רבה לעידוד נשים להשתלב בעולם ההייטק, ולהתפתחותם של עסקים בבעלות נשית״. לדבריו, ישראל היא אמנם המדינה המובילה במדד הגלובלי של חברת מאסטרקארד כמקום הטוב ביותר להיות יזמת אישה, אבל מסתמן שיש עדיין תחומים רבים בהם נדרש שיפור.
״על פי מקורות שונים רק 10.5% ממייסדי חברות טכנולוגיה הן נשים, רק מספר מועט של נשים מחזיקות במשרות בכירות בחברות טכנולוגיה, ורק בכ 20% מקרנות ההון סיכון בישראל יש שותפות נשים. יחד עם זאת, ישנם סימנים מעודדים לגידול השתתפות נשים בלימודים אקדמיים רלוונטיים. על פי המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטיות בלימודי מדעי המחשב עלה בעשור מ 2,600 ל 5,600, ועלה בלימודי הנדסה מ- 8,600 ל-10,400״, מספר אלרועי. ״עלינו לטפל בבעיה מהשורש״ מסכמת הראל, ״במקביל לדחוף ולעודד נשים להגיע לנקודות ההשפעה״.
פורסם לראשונה: 06:54, 23.04.21
