בחודשים האחרונים, כשמצוקת העיר מגיעה לשיאים כמעט בכל תחום, המועמדים לראשות ניו יורק סיטי עומלים במרץ לשכנע את התושבים המודאגים שהם אלו שיוכלו להחזיר עטרה ליושנה, לשקם את העיר, להעביר רפורמות חדשניות ולהחזיר את התקווה לג׳ונגל מבטון שפעם חלומות התגשמו בו. ב-22 ביוני יבחרו שתי המפלגות את המועמד שלהן וכבר ב-12 ביוני תחל הבחירה המוקדמת.
לפי התחזיות צפויים גירעונות של מיליארדי דולרים בשנים הבאות, הפילוג הגזעי הולך והעמיק, ממאבק השחורים, השנאה לאסייתים ועד לאנטישמיות החדשה. מערכת החינוך, שירותים בסיסיים ובטיחות הציבור כולם במצס רעוע ושוק הנדל״ן המסחרי והפרטי, זה שהיה היהלום הבטוח של העיר הפך לאיום כלכלי של ממש.
מאז פרצה הקורונה, הביקורת שספג ראש העיר דה בלאסיו הייתה קשה ומכל הכיוונים. עצומות נחתמו בכדי לסלק אותו מתפקידו ורבים מאשימים אותו בניהול כושל של העיר, בהעברת החלטות קטלניות בתחום הדיור, החינוך והשיטור שהובילו את העיר לכאוס.
לראשונה יתקיימו השנה הבחירות בניו יורק על בסיס הצבעה מדורגת (ranked choice voting), לפיה אם אף מועמד לא יזכה ברוב לאחר הסיבוב הראשון, המועמד שנבחר אחרון יודח והקולות שלו יתחלקו מחדש.
כפי שחשפנו כאן בעבר, המועמדים החדשים לראשות העיר ניו יורק, אשר רק השבוע נפגשו לעימות טלוויזיוני אחרון מבטיחים לעבוד כדי לשנות את כל אלו כשכל אחד מהם מציע פתרונות שונים ומרחיקי לכת. רגע לפני שתלכו לבחור את הראש הבא, חזרנו לבדוק מי הם המועמדים, מה הסיכויים שלהם להיבחר ולא פחות חשוב, רגע אחרי המבצע בעזה, לגלות מה באמת דעתם על ישראל:
אריק לירוי אדמס
אדמס, מהמפלגה הדמוקרטית, פעיל ומוכר בפוליטיקה המקומית מאז תחילת שנות ה-2000, כחבר בסנאט ובהמשך כנשיא הרובע ה-18 בברוקלין והיום נחשב לאחד משני המועמדים המובילים לראשות העיר.
אדמס שירת כקצין במשטרת ניו יורק למעלה שנים ארוכות ופרש בדרגת קפטן. כשהעיר כולה מתמודדת עם נסיקה מדאיגה בפשיעה ברחובות, העמדה הנוקשה שלו והעבר העטור עובדים, כך נראה, לטובתו. הוא שירת בסנאט של מדינת ניו יורק בין השנים 2006-2013.
בנובמבר 2013 נבחר אדמס לנשיא בורו ברוקלין, ובכך הפך לאפרו אמריקאי הראשון שמכהן בתפקיד. בפעם האחרונה נבחר שוב לתפקיד בנובמבר 2017. הוא נולד בברונסוויל, ברוקלין, גדל בבושוויק וג'מייקה, קווינס.
כשהיה בן 15 נעצרו אדמס ואחיו בגין הסגת גבול פלילית. בעת שהותו במעצר סיפר, הוכו הוא ואחיו על ידי קצין משטרה. אדמס סבל מהפרעה פוסט טראומטית וטוען שאותו מעצר עורר אצל אחיו מחלת נפש.
אחרי לימודי משפט פלילי במכללת ג׳ון ג׳יי, ולאחר שסיים את לימודיו באקדמיה למשטרת ניו יורק בשנת 1984 עם הציונים הגבוהים בכיתתו, עבד למעלה מעשרים שנה במשטרה בתפקידים שונים וכבר אז, בשנת 95׳, הקים את ארגון 100 Blacks in Law Enforcement Who Care, קבוצה של שוטרים שחורים אשר נלחמה נגד אלימות משטרתית ואי צדק גזעי בקרב רשויות אכיפת החוק. ״שקר הוא שורש ההכשרה שלנו״, הצהיר אדמס בשנת 99׳. ״באקדמיה אומרים למגויסים שהם לא צריכים לראות אנשים שחורים או חומים כשונים, אבל כולנו כן. כולנו יודעים שרוב העצורים בגין פשעים הם אפרו-אמריקאים. לא יצרנו את התרחיש הזה, אבל עלינו להיות כנים ולדבר על זה״. שנת 94׳ כשהתמודד על מקום בפריימריס, קיבל את תמיכת
Nation of Islam והפסיד. אחרי שהובס טען שהזוכה בבחירות עשה טעות כשגינה את לואיס פאראחן מנהיג התנועה האסלאמית שתמכה בו, ומי שנודע באמירות האנטישמיות שלו. אדמס היה רפובליקני מוצהר בין השנים 1997-2001. ב- 2006, חזר למפלגה הדמוקרטית, כאשר התמודד לסנאט המקומי.
מאז, אדמס נבחר וכיהן בארבע קדנציות עד שנת 2013, אז נבחר לנשיא בורו בברוקלין. הוא ייצג את מחוז 20, שכולל חלקים משכונות ברוקלין: בברונסוויל, קראון הייטס, מזרח פלאטבוש, פארק סלופ, פרוספקט הייטס וסאנסט פארק. לאורך השנים הציע עם חבריו חוק להעלאת שכר המחוקקים, למרות שדורגו במקום השלישי בגובה השכר של מחוקקים בארה״ב, הוא הצסיע בעד שוויון נישואין והתנגד למדיניות בלומברג בנוגע למעצר
"stop and frisk" אך מאוחר יותר תמך בה.
מאז מבצע ״שומר החומות״ כשרחובות ניו יורק התמלאו בקריאות אנטי ישראליות ומספר התקריות האנטישמיות עלה בעשרות אחוזים, אדמס דווקא מיהר להביע תמיכה ואהבה מפתיעה לארץ, "אני רוצה לקנות בית לאחר הפרישה ולגור במדינה היהודית", אמר. כשנשאל אם יהיה תומך נלהב של ישראל כמו שהיו ראשי ערים אחרים, הסביר: "ביקרתי בישראל פעמיים, אני אחזור לשם שוב ואנסה למצוא מגרש לבנות שם בית, כדי שזה יהיה מקום הפרישה שלי מהתפקיד, אני אוהב את עם ישראל, את האוכל, את התרבות, את הריקוד, את כל מה שקשור לישראל". כשנשאל באיזה חלק בישראל הוא יבחר לגור, אמר אדמס בצחוק: "ברמת הגולן", על פי ה׳ניו יורק פוסט'. אדמס נחשב גם תומך נלהב וקרוב של הקהילה היהודית בניו יורק.
באוקטובר האחרון פרסם אדמס את ספרו, Healthy At Last, שמתאר את חייו מאז אובחן כחולה סוכרת. הוא מספר בספרו שהחליט להימנע מהטיפול המסורתי ובמקומו עבר לתזונה טבעונית והחל לשמור על אורח חיים בריא. כתוצאה, ירד תוך חצי שנה לא פחות משלושים קילוגרמים ומצב הסוכרת שלו השתנה.
אנדרו יאנג
ביחד עם אדמס, רגע לפני מועד הבחירוץ נחשב גם יאנג למועמד המוביל.
יזם, ועורך דין שמוכר לכולנו בעיקר כמי שהיה מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ב -2020.
אחרי שהביע תמיכה בישראל עם היציאה למבצע לפני כמה שבועות, ספג ביקורת קשה ומיהר לחזור בו ולהסתייג, מה שציער רבים. בכל זאת, יאנג זוכה לאהדה גדולה בקרב יהודי ניו יורק. חבר בית הנבחרים אייכנשטיין נחשב לאחד מתומכיו ועורך בשבועות האחרונים אירועים לכבודו בקרב הקהילות החרדיות בעיר.
יאנג הביע התנגדות פומבית לתנועת ה- BDS והדגיש כי "מושרשת בתוכו מחשבה אנטישמית ושחזור ההיסטוריה בחרמות של עסקים יהודיים". הוא אף כינה תמיכה בארגון כ"ירייה ישירה בכלכלת ניו יורק", שכן הקשרים הכלכליים עם ישראל "חיוניים" לעיר. למרות משבר התמיכה שהביע, יאנג העיד שהוא ישמח לבקר בישראל: ״הייתי נוסע בשמחה לישראל אם אוזמן. עדיין לא הייתה לי הזדמנות לבקר בישראל, אבל מצפה לעשות זאת כדי ללמוד עוד על ההיסטוריה והתרבות הישראלית ולחזק את הקשרים בין ניו יורק לישראל״.
יאנג האנרגטי מגיח לזירה בניו יורק בדיוק כשהעלייה במקרי האלימות והגזענות נגד אסייתים בשיאה והוא מקפיד להוביל את הצורך לטפל בבעיה לקדמת הבמה.
יאנג ייסד לאורך השנים חברות סטארטאפ שונות וב-2011 נבחר על ידי ממשל אובמה
כ"אלוף של שינוי ובשנת 2015 כ"שגריר הנשיאות ליזמות גלובלית״. יאנג הוא יליד ניו יורק. הוריו היגרו מטאיוואן לארצות הברית כשני אקדמאים. הוא גדל במחוז וסטצ'סטר, כשהוא אחד מהילדים האסיאתיים הבודדים בעירו.הוא למד כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת בראון ולאחר מכן למד בבית הספר למשפטים בקולומביה, שם גם קיבל את התואר, דוקטור למשפטים. לאחר שסיים את לימודיו למשפטים, החל יאנג את דרכו כעורך דין במשרד מוביל. חמישה חודשים לאחר מכן עזב את המשרד בפברואר 2000 כדי להצטרף לחברו להשקת "Stargiving" אתר פילנתרופי לגיוס תרומות ומשם עבר לחברות טק שונות.
לאורך השנים הקים תכנית מלגות מיוחדת במסגרתה הכשיר 40 ילדים במטרה, להגדרתו, ליצור הזדמנות כלכלית בערים אמריקאיות על ידי גיוס הדור הבא. של יזמים והצטיידות בכישורים ובמשאבים הדרושים להם כדי ליצור מקומות עבודה".
עם למעלה מ-160 פוליסות שונות. ההצעה מרכזית בקמפיין שלו היא ההצעה של "דיבידנד חופש" חודשי של אלף דולר לכל אזרחי ארצות הברית מעל גיל 18. הוא טען כי היתרונות של דיבידנד החופש כוללים "אנשים בריאים יותר, אנשים לחוצים פחות, אנשים משכילים יותר, קהילות חזקות יותר, התנדבות רבה יותר, והשתתפות אזרחית יותר. יש לדיבידנד אפס בירוקרטיה הקשורה אליו מכיוון שאין צורך לאמת אם הנסיבות של אנשים משתנות.
במסגרת הקמפיין הנשיאותי שלו עודד יאנג ביטוח בריאות לכולם וקפיטליזם מרוכז אנושי, להגדרתו.
בנוגע לישראל אגב, טען ש"היא בעלת ברית חשובה מאוד".ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, יאנג שואף ל"פתרון של שתי מדינות המאפשר לעם הישראלי והפלסטיני לקבל אדמות ריבוניות והגדרה עצמית". הוא כינה את איראן "כוח מערער יציב באזור", אך תמך בעסקת הגרעין האיראנית של אובמה. רק לאחר שבסקר שערך הצהירו 20% מתושבי העיר כי יצביעו לו לראשות העיר ניו יורק, הכריז בדצמבר האחרון על מועמדותו לראשות העיר ותקוותו להחליף את ביל דה בלאסיו. יאנג זוכה לתמיכה רחבה, בין השאר של חבר הקונגרס ריצ'י טורס, מנהל התקשורת לשעבר בבית הלבן אנתוני סקרמוצ'י, חבר המועצה במדינת ניו יורק, רון קים, הקומיקאית וופי גולדברג, השחקן ג'ון לגיזאמו, מנהיג זכויות האזרח מרטין לותר קינג השלישי, וחברת מועצת העיר ניו יורק מרגרט צ'ין.
קתרין גרסיה
במקום השלישי על פי הסקרים האחרונים ניצבת גרסיה, המוכרת בעיר כמי שכיהנה בהצלחה כנציבה לשעבר של מחלקת התברואה בעיר ובעבר שימשה כיו"ר זמני ומנכ"ל רשות השיכון של ניו יורק. בשנה שעברה, עם פרוץ הקורונה, מונתה לאחראית לתכנית המזון לשעת חירום בניו יורק במהלך הימים הקשים של התפרצות הפנדמיה. היא נולדה בברוקלין ואומצה על ידי משפחה מפארק סלופ, שם גדלה.
היא החלה את דרכה כמתמחה במחלקת התברואה בעיר ניו יורק, ולאחר מכן עבדה כמנתחת מדיניות במחלקת הכספים וכסגנית נשיא ב- Appleseed, שם התמקדה בתכנון אסטרטגי ובמחקרי השפעה כלכלית.
בהמשך שימשה בכמה תפקידים במחלקה להגנת הסביבה בניו יורק בימי ממשל בלומברג, כולל כמפקדת הפעלה ראשית. במסגרת תפקידה, הייתה אחראית על הפעלת אספקת המים של העירייה, מערכת המים והביוב כמו גם מתקני הטיפול בשפכים. היא יישמה אמצעי התייעלות שהובילו להפחתת הוצאות הסוכנות בכ- 30 מיליון דולר, וסייעו בהשבת 42 תחנות שאיבה ומתקן לטיפול בשפכים שהושפעו מההוריקן סנדי.
היא מונתה כנציבת התברואה ה -43 של מחלקת התברואה של ניו יורק ב- 2014, על ידי ראש העיר ביל דה בלאזיו, והייתה האישה השנייה שכיהנה בתפקיד זה. במסגרת תפקידה הייתה אחראית על איסוף האשפה, איסוף המיחזור, ניקיון הרחובות ופינוי השלג. בין השאר פעלה להטמעת תכנית של ״אפס אשפה״,כמו גם תוכנית איסוף שאריות המזון מהגדולות בארצות הברית. בימי כהונתה נודעה כמי שהובילה יוזמות מיוחדות לצמיכה בעסקים בבעלות שחורים ובבעלות נשים, כמו כן הקימה את יריד פסולת המזון של ניו יורק.
היא הקימה תכנית מיוחדת למיגור חשיפת ילדים בניו יורק לעופרת LeadFreeNYC, במסגרת תפקידה כויו"ר זמני של רשות השיכון בניו יורק.
כשנשאלה על חיבתה לישראל, גרסיה שיבחה את המדינה והביעה עניין לבקר בארץ בתקופת כהונתה: ״אם אעזוב את ניו יורק בתקופתי במשרד, ביקור בישראל בהחלט יהיה ברשימה הקצרה שלי״, אמרה.
כשנשאלה על תמיכה בארגון ה- BDS הודיעה נחרצות כי לא רק שהיא מתנגדת לתנועה, אלא כראש העיר היא מצפה, בניגוד לקריאת החרם של הארגון האנטישמי, לאתר דרכים להרחבת הזדמנויות לשותפויות כלכליות ושיתוף ידע בין ניו יורק לבין מדינת ישראל. ״אחת המטרות של הממשל שלי תהיה בחינת שותפות עם עמיתינו בישראל על ניהול מים. למרות משאבי המים המוגבלים ביותר, ישראל הצליחה לשמור על עודף מים. כמעט 80% ממי השתייה של המדינה נגזרים רק במפעלי התפלה של מים, וכמעט 90% מהשפכים המטופלים בישראל משמש לחקלאות. זוהי רק דוגמה אחת לצורך בחיזוק קשרים עם עם ישראל שחכם ומועיל לעתידה של העיר שלנו״.
במרץ של השנה שעברה מונתה גרסיה למובילת תכנית תזונת החירום של ניו יורק, ומטרתה הייתה להבטיח כי לכל תושב ניו יורק הזקוק לכך, תהיה גישה למזון ובכך להבטיח את אספקת המזון בעיר. בחודש הראשון שלאחר מינויה, תיאמה גרסיה מאמץ עצום להפצת ארוחות בחינם ביותר מ -400 בתי ספר, ותוכנית משלוחים לבית ששכרה 11,000 נהגי מוניות שיספקו 120,000 עד 140,000 ארוחות ביום לקשישים, פגועים ותושבים עם בעיות מיוחדות עד לבית. בסופו של דבר התוכנית עלתה לעיר 170 מיליון דולר וחילקה 130 מיליון ארוחות.
מאיה וויילי
ווילי הפרוגרסיבית מובילה לצד גרסיה את המקום השלישי כרגע בתוצאות הבחירות לראשות העיר.
היא מוכרת לרבים מערוץ MSNBC, בו היא מופיעה באופן קבוע כמרואיינת ומומחית בתחום המשפט אבל למי שגר בניו יורק, היא מוכרת בעיקר בתור היועצת של דה בלאסיו, ראש העיר היוצא. בחודש אוקטובר האחרון הכריזה ווילי, אחרי חודשים של שמועות, שתתמודד על ראשות עיריית ניו יורק.
ווילי היא עורכת דין אמריקאית, פרופסור ופעילה לזכויות אזרח שהובילה את ועדת ביקורת התלונות האזרחית בניו יורק משנת 2016. עד אז, כיהנה כאמור כיועצת לראש עיריית ניו יורק. כבר שנים שווילי מכהנת כסגנית הנשיא הבכיר לצדק חברתי ב- The New School.
סיפור חייה של ווילי סוער למדי. היא גדלה בוושינגטון די.סי לאם לבנה ואב שחור, מנהיג זכויות האזרח והאקדמאי ג׳ורג׳ ווילי. כשהייתה בת 10 בלבד בעת שייט עם אחיה ואביה, נפל האב למים ושלושה ימים מאוחר יותר אותרה גופתו. ווילי המשיכה בהשראתו לקריירה אקדמאית עם תואר ראשון בפסיכולוגיה ממכללת דרטמות ודקטורט מבית הספר למשפטים קולומביה.
לאורך שנים עבדה בפרקליטות במחוז הדרומי של ניו יורק. לפני שמונתה כיועצת ראש העיר בשנת 2014, עבדה עבור קרן ההגנה והחינוך המשפטית של, NAACP, האיחוד האמריקאי לחירויות אזרחיות ומכון החברה הפתוחה. ברבות השנים, הקימה וכיהנה כנשיאת המרכז לשילוב חברתי, ארגון אסטרטגיה מדיניות לאומי אשר פועל למען פירוק הגזענות המבנית.
ווילי טענה בראיון ל״פורוורד״, כי בעוד שאיננה תומכת בטקטיקה של חרם או סנקציות על ישראל, היא כן תומכת בתיקון הראשון של החוקה לפיו, היא הסבירה, לכל אחד יש זכות למחאה ולחרם, וזוהי גם זכותם של ארגון החרם נגד ישראל. כשנשאלה על ביקור פוטנציאלי בישראל אמרה: ״לא הייתי בישראל בעבר, אך לא אתנגד לביקור. כראש העיר, החובה הראשונה שלי היא לייצג את 8.5 מיליון בני אדם שחיים בתוך 5 רובאים של העיר ניו יורק לא משנה אזרחותם, דתם או גזעם. בעוד אני לא מתכוונת לנסוע לחו"ל לעתים קרובות, אני בהחלט חושבת שטיול לכל מדינה״, התחמקה באלגנטיות, ״כולל ישראל, יאפשר לי להבין את הערים השונות טוב יותר״.
ריימונד ג'יי מקגווייר
מי שהחל את המירוץ הזה עם מומנטום ואבק כוכבים ונחשב לפרוגרסיבי יחסית, נראה שעבר לרשימה התחתונה בסקרים.
איש עסקים שחור שידוע כמנהל בכיר בCitigroup. מקגווייר נולד בדייטון, אוהיו וגדל עם אמו וסביו. באמצעות מלגות למד בבית הספר "הוצ'קיס" בלייקוויל, קונטיקט. לאחר מכן סיים לימודי תואר בהרווארד ומשם, עבר לאוניברסיטת ניס בצרפת במלגת רוטרי. כמה שנים מאוחר יותר קיבל תואר M.B.A מבית הספר למנהל עסקים בהרווארד ודוקטור מבית הספר למשפטים בהרווארד.
בשנות השמונים החל לעבוד במריל לינץ׳, משם עבר למורגן סטנלי עד שהגיע לסיטיגרופ, שם הוביל את ההשקעות הבינלאומיות. מקגווייר היה אחד ממנהלי העסקים האפרו-אמריקאים בדרגה הגבוהה ביותר ומהוותיקים ביותר בוול סטריט. הוא היה מועמד לכהן כנשיא בנק הפדרל ריזרב של ניו יורק, אך התפקיד הופקד בסופו של דבר בידי ג'ון סי וויליאמס. במהלך כהונתו בסיטיגרופ שימש מקגווייר כיועץ עסקי לכמה מהעיסקאות הגדולות ביותר בארה״ב. מפיצול חברת הכבלים טיים וורנר, רכישת של ברלינגטון משאבים, רכישת תעשיות של ג'ורג'יה-פסיפיק, מכירת מערכות נתונים אלקטרוניות ליובלט-פקרד ועוד.
ריי הביע התנגדות מוחלטת לתנועת החרם נגד ישראל וכל תנועה שמבקשת להחרים, לבודד או לערער את הלגיטימציה של המדינה היהודית. הוא סיפר ל״פורוורד״ בחיוך על הטיול שלו לישראל בשנות השמונים. ״לקחתי מונית שירות (הוא ציין את המילה בעברית) מאל עריש לירושלים. בעוד שאני אשמח לחזור לישראל כראש העיר, העדיפות שלי תהיה להרחיב ולשפר את השותפויות הרבות בין ישראל לניו יורק. ישראל היא שותפה עסקית חשובה ואסטרטגית, והתקדמותה בטכנולוגיה יצרה מקומות עבודה והגדילה את הצמיחה העסקית. לחברות סטארט-אפ ישראליות רבות יש כאן נוכחות גדולה בניו יורק, וזה מסייע לשיתופי פעולה פרודקטיביים. השותפות שלנו עם הטכניון עוזרת לנו לפתח כישרון בתחום ה-STEM ואנחנו חייבים להמשיך לנצל ולבנות על הקישורים שפיתחנו עם "אומת הסטארטאפ".
כאספן אמנות נלהב, מכהן מקגוויר כיו״ר במוזיאון האמנות בהארלם.
עם ההכרזה על מועמדותו, קיבל תחיפה משמעותית וציבורית מהקהילה העסקית בעיר, כמו גם מוול סטריט, ובימים האחרונים אנחנו שומעים גם על הצהרתו של ג׳יי זי שיתמוך בו.
עם הכרזתו על מועמדותו הצהיר כי ילחם בתסיסה גזעית והתאוששות כלכלית ממשבר המגיפה הגדול.
שלושה חודשים בלבד מאז הכריז על מועמדותו, כבר גייס סכום גבוה של חמישה מיליון דולר בתרומות, כסף שהגיע על פי הדיווחים בעיקר מתומכים בקרב חבריו מוול סטריט, תעשיית הבידור ותעשיית הנדל״ן. פרט מעניין נוסף שכדאי לדעת על מקגווייר הוא שאחד משלושת הילדים החורגים שלו הוא לא אחר מגרג אנטוני, שחקן כדורסל באורלנדו מג׳יק.
שון לורנס דונובן
פקיד ממשלתי ומומחה בתחום הדיור אשר כיהן כשר השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית בין השנים 2009-2014, כמו גם כמנהל משרד הניהול והתקציב האמריקני בין השנים 2014-2017. בימי בלומברג, כיהן כנציב המחלקה לשימור ופיתוח דיור בניו יורק. הוא מחזיק בשלושה תארים מאוניברסיטת הרווארד: תואר ראשון במדעי ההנדסה, תואר שני במנהל ציבורי ותואר נוסף באדריכלות.
דונובן נולד וגדל בניו יורק, באפר איסט סייד ולמד בבית הספר דלתון במנהטן. הדונובנים אמנם היו נוצרים, אך השכונה ובית הספר היו יהודים למכביר, מה שהעניק לדונובן לטענתו, זיקה חזקה לתרבות ולמורשת היהודית.
דונובן אמנם לא דיבר יותר מדי על ישראל בימי המבצע, אך מיהר לגנות את תנועת החרם נגד ישראל והוסיף כי הוא תומך פתרון שתי המדינות. הוא עדיין לא ביקר בישראל אבל סיפר שישמח כראש עיר להגיע לארץ וללמוד על החדשנות. ״הם הובילו את העולם במתן חיסונים ואני מאמין שנוכל ללמוד הרבה מהם. ישראל מובילה גם בחדשנות אקלים וטכנולוגיה ואשמח ללמוד״. הוא הוסיף שלמרות שלא ביקר בישראל, הגיע לביקור גם באושוויץ וגם בדכאו.
אחרי שסיים את לימודיו בשנות התשעים עבד בארגונים ללא מטרות רווח למען דיור בר השגה בניו יורק. משם עבר דונובן לתפקיד ממשלתי בממשל קלינטון ואחריו בממשל בוש כמזכיר לדיור רב משפחתי במחלקת השיכון והפיתוח העירוני של ארה״ב וכמנהל מינהל השיכון הפדרלי.
אחרי שסיים את תפקידו ועד שגויס, כשלוש שנים מאוחר יותר לתפקידו הציבורי הבא, עבד כמנהל השקעות בקרן מיוחדת לדיור בר השגה. כשבלומברג, אז ראש עיריית ניו יורק, פנה אליו, התגייס כנציב המחלקה לשימור ופיתוח דיור בניו יורק והוביל את פרויקט תכנית הדיור הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה״ב. משם, הושבע דונובן כשר הפיתוח והשיכון בממשל אובמה ובימי הכהונה השניה של הנשיא הדמוקרטי, הפך דונובן למנהל משרד הניהול התקציבי , בו כיהן עד 2017. אחרי שפרש, מונה על ידי אוניברסיטת הארוורד כיועץ בכיר. כיום חי דונובן עם רעייתו ושני בניהם בברוקלין.
סקוט מ. סטרינגר
לשעבר חבר במועצת העיר ונשיא הרובע ה-26, סטרינגר היהודי מכהן כמבקר ה-44 של ניו יורק, כשבספטמבר האחרון הודיע סטרינגר הודיע רשמית על מועמדותו לראשות עיריית ניו יורק.
עוד בשנת 83 הצטרף לותיקי הפוליטיקאים בניו יורק, ג׳רי נדלר, גם הוא יהודי.
משם, עבר לכהן בעצמו כחבר מועצה של העיר למשך 4 כהונות ושלוש עשרה שנים בסך הכל לפני שנבחר לנשיא הרובע ה26 במנהטן. בתחילת הדרך נראה היה שסטרינגר יהיה מועמד מוביל עם עבודה יסודית בשטח, אבל אז התפרסם רומן ישן שלו עם מתנדבת שטענה ליחסי מרות והפרשה שהתפוצצה השאירה כתם כבד על הקמפיין המושקע של סטרינגר שסרב לצאת מהמירוץ.
סטרינגר היהודי נולד וגדל בוושינגטון הייטס למשפחה של עובדי ציבור. עוד כשהיה תלמיד בתיכון, מונה סטרינגר על ידי מי שכיהן אז כנשיא הרובע לראש המועצה לתכנון קהילתי.
בשנת 1992, התמודד על מושב במועצת מדינת ניו יורק וייצג את איזור האפר ווסט סייד, כאשר נדלר החליף את חבר הקונגרס המנוח טד וויס. סטרינגר כיהן במשך 13 שנים ושש קדנציות באסיפת מדינת ניו יורק, משנת 1992 עד 2005. במהלך אותן שנים כיהן כיו"ר ועדת הערים, יו"ר ועדת מיסוי מקרקעין ויו"ר פיקוח. הוא הוביל את המאבק לסיום ההצבעה במושבים ריקים ולתקן את כללי הפעולה של מועצת המדינה. הוא הפך לקול מוביל בנושאי אלימות במשפחה, ופעל למען דיור בר השגה.
כנשיא הבורו של מנהטן, סטרינגר פרסם מעל 40 דוחות שנועדו להגביר את המודעות לנושאים מקומיים ולשפר את העיר. הדוחות עסקו בין השאר בהגדלת ההשפעה של הקהילה על פרויקטים לפיתוח ותכנון ברחבי הרובע; החדרת רפורמות והעצמה למועצות הקהילתיות במנהטן; הובלת המאבק לתחזוקת ויצירת יחידות דיור בר-השגה חדשות ובתי ספר ברחבי הרובע. סטרינגר גם פעל למען העצמת הורים ושילובם במערכת בתי הספר הציבוריים, הוביל חקירות והמלצות למדיניות בסוגיות התחבורה הרבות בעיר ועזרה למשפחות עובדות ולעסקים קטנים.
למרות הדם היהודי אל תצפו לחיבה מיוחדת למדינת ישראל. סטרינגר הביע התנגדות לתנועת החרם בעיקר, אמר, ״כי זהו מכשול בדרך למשא ומתן, אך הזכות להבעת דעות פוליטיות מנוגדות היא אבן היסוד של הדמוקרטיה שלנו ולא אתפתה להגביל אף אחד בהבעת השקפותיו בין אם אני מסכים או לא״. בנוגע לנסיעה לישראל סיפר סטרינגר כי ביקר שם לפני כחמש שנים והוא מחכה לטיול הבא.
דיאן מוראלס
כמי שהייתה כנראה הראשונה להודיע על מועדותה לבחירות לראשות העיר, עוד ב-2019, מוראלס ותיקה למדי במירוץ המתחמם. היא נולדה וגדלה בבד-סטיי שבברוקלין, בשדרת דיקאלב המפורסמת כילדה אפרו-לטינה.
גם היא, כמו מועמדים רבים במירוץ הזה, למדה בהארוורד. היא הגיע לאוניברסיטת העילית אחרי שלמדה בסטוני ברוק, והמשיכה משם לקולומביה לתואר שני בחינוך.
בזמן שעבדה במחלקת החינוך של ניו יורק, מוראלס פעלה לפתיחת המשרד לפיתוח שירותי בית ספר וסיוע לקהילה במסגרת בתי הספר. כמו כן, שימשה מוראלס כראש התפעול של התכנית בין השנים 2002-2004. משם עברה לתפקידה כמנהלת ועדת הוראה, צוות משימה לאומי המתמקד בשיפור איכות ההוראה בבתי הספר. מוראלס הייתה גם חברה מייסדת ב-Jumpstart, ארגון ללא מטרות רווח לגיל הרך וכיהנה כמנכ"ל ארגון "הדלת", ארגון לפיתוח נוער המשרת מעל 11,000 צעירים מדי שנה.
באחת עשרה השנים האחרונות מוראלס מכהנת כמנכ"ל hipps Neighborhoods שכונות בדרום ברונקס, שמקבלות מהארגון שירותים חברתיים בכדי להילחם בעוני. היא מכהנת בדירקטוריון המועצה לשירותי אנוש בניו יורק ובוועדה המייעצת לבתי ספר לקהילה.
למרות שהכריזה על מועמדותה לראשות העיר עוד ב-2019, רק בשנה שעברה עזבה את תפקידה בכדי לנהל את הקמפיין. במסגרת הבטחת הבחירות שלה, מתחייבת מוראלס על רפורמה ברשות הדיור בעיר ניו יורק, ביטול הפרדה של בתי ספר בעיר, קידום הובלה המונית שוויונית ומשתלמת, יצירת מקומות עבודה ירוקים, בניית דיור בר השגה, הכנסה מינימלית מובטחת, ביטול שכר דירה, קיצוץ תקציב משטרת ניו יורק, תקציב נבחר לגוף פיקוח משטרתי, ורפורמה במשטרה
מוראלס הכריזה שתפעל להקמת גוף של נותני שירות מתוך הקהילות השונות "שיהיו הראשונים להגיע לטיפול במקרים שאינם פליליים כמו מחסור בית ובריאות נפש אשר באופן מאוד מוגבל ובעייתי מטופלים כיום על ידי המשטרה. הניו יורק דיילי ניוז תיאר אותה כאחת המועמדות הפרוגרסיביות במירוץ.
למרות האג׳נדה לשוויון וזכויות לכל, הקמפיין של מוראלס נפגע בשבוע האחרון אחרי שעובדים בצוות שלה טענו לשכר לא הוגן. אחרי הסערה ניסו להגיע לפשרה וחתימה על זכויות איגוד ומוראלס הודיעה, על אף הקריאות נגדה, שתמשיך להילחם למען שוויון ושכר הוגן.
אם תיבחר, היא תהפוך לראש העירייה האפרו-לטינה הראשונה בעיר וכמובן האישה הראשונה בתפקיד.
