עם ישראל שוב אמר את דברו, אבל מה הוא אמר? ובכן, שבסופו של יום התיקו הפוליטי כאן כדי להישאר. גוש הימין חרדים ללא סער (ימין ממלכתי), ליברמן (ימין חילוני) ובנט (ימין אולי לא ביבי) קיבל על פי התוצאות החלקיות שהתפרסמו בזמן כתיבת הטור 52 מנדטים. הגוש הנגדי, שמשום מה זכה לכינוי גוש השינוי, למרות שהדבק המאחד את רוב חבריו הוא רק האיבה לראש הממשלה נתניהו, זוכה כרגע ל-56 מנדטים בניכוי מפלגותיהם של בנט ועבאס מנצור שלפי המדגמים מצא עצמו מחוץ לבית הנבחרים, אולם בזמן ספירת הקולות התברר שוב שהמדגמים, ובכן הם רק מדגמים.
הימין הישראלי אמנם זוכה בכנסת ישראל לייצוג יתר עם 65 מנדטים לכלל מפלגות הימין-חרדים, אך היה זה גדעון סער אשר הצהיר כי בכל מקרה לא ייתן יד להקמת ממשלה בראשות בנימין נתניהו ובכך מצטרף לאביגדור ליברמן שרוצה בהחלפת נתניהו ובדחיקת החרדים לאופוזיציה. גם עם בנט, אשר זכה כבר בליל הבחירות לשיחת טלפון מראש הממשלה נתניהו, לראש הממשלה יהיו רק 59 מנדטים. בכדי להשיג רוב, הוא יזדקק לגייס את תמיכת רע"ם ו/או לגייס עריקים לקואליציה שלו. מה הסבירות שדבר כזה יכול לקרות שוב? ובכן, נמוך מאוד.
למרות כלל ההתבטאויות נגד ערבים, הן נתניהו והן חבריו החדשים במפלגת עוצמה יהודית ונעם לא יתקשו לנצל תמיכה של מפלגת רע"ם כל זמן שהיא משרתת את מטרותיהם. למען האמת, לעמותות שונות להתיישבות יהודית יש יחסי גומלין מצוינים עם ערבים, כל זמן שאלו מרשתים את מטרותיהן (קרי, קניית נכסים וקרקעות). אבל, וזהו אבל גדול, לנתניהו אין רצון להישען על תמיכתו על עבאס מנצור בלבד, שכן, למרות הלגיטימציה אותה כבר העניק לחבר הכנסת הערבי, תמיכה מבחוץ יכולה להשתנות, הגם שהוא יודע שחלק מחבריו החדשים עשויים להיות שחקנים חופשיים. אם נתניהו לא יישם מדיניות ימין קשיחה ויעניק לשותפיו הפוטנציאליים את ליטרת הבשר שלהם, חברי כנסת כמו איתמר בן-גביר עשויים לגלות אופוזיציה פנימית קשה אשר עשויה לערער את שלטונו של נתניהו. גם למחנה השינוי אין רוב ויותר מזה, אין הסכמה על מועמד. יאיר לפיד זוכה לתמיכה של מרצ והעבודה שניצלו בעור שיניהן (כמה קמפיינים של געוואלד עוד אפשר לעשות, מרצ?), כאשר שאר השחקנים טרם הודיעו במי יתמכו.
ללא עבאס מנצור ונפתלי בנט, ליאיר לפיד יהיו לכל היותר 56 מנדטים. הבעיה של לפיד גדולה יותר מאחר ו"שותפיו" הלא טבעיים נמצאים בקטבים שונים. סער הוא ימין קשה ויסרב לבנות ממשלה המתבססת על קולות הערבים, כך שממשלה ללא רוב יהודי של 61 מנדטים היא טאבו מבחינתו. האם הוא יתרצה לטובת החלפת נתניהו? המפתח למניעת הליכה לבחירות חמישיות יהיה ככל הנראה בידי נפתלי בנט (כפי שכבר ציינו כאן בעבר). בנט כמו בנט, לא פספס הזדמנות לפספס הזדמנות במהלך הקמפיין הזה, אותו החל עם 25 מנדטים בסקרים ועם התחזקות מעמדו בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.
ניכר שהוא התרסק בגלל כמה סיבות, כאשר העיקרית מביניהן היא שרוב "תומכיו" בעת ההיא היו בעיקר מאוכזבי
כחול-לבן ובנט שימש עבורם כמקום חניה זמני. ברגע שהצטרפו שחקנים חדשים (ע"ע גדעון סער) והגענו לרגע האמת (ע"ע גנץ ומרב מיכאלי שקמו כעוף החול), התאיידו מרבית התומכים האלו. הסיבה השנייה הייתה שבנט לא הציב עמדה עקבית לגבי החלפת נתניהו – מצד אחד הוא הודיע כי הוא מתמודד לראשות ממשלה, מצד שני, הוא סירב באופן עקבי לתקוף ישירות את ראש הממשלה. מדוע? מאחר ובנט חושב על היום שאחרי נתניהו. בסופו של יום, עם שבעה מנדטים, בנט יחד עם סער, יכול להיות האיש שישבור את השוויון. אין ספק שהשאלה כן ביבי או לא ביבי תפסה ותופסת נפח רב מימדי בשיח הישראלי, אולם כל זמן שנתניהו הוא שחקן, המצב יישאר כך. כשרונו הגדול של נתניהו הוא בפיצול וריסוק חלופות שלטוניות. כך הוא עשה בתוך הליכוד, עד שלא נמצא אף אחד המאיים על מקומו כיושב ראש המפלגה וכך הוא עושה גם בכנסת ישראל ובמאבקיו להחלשת הרשות השופטת ומערכת התקשורת. בנט צריך לקבל החלטה, האם הוא נותן יד לממשלה שאינה ממשלת ימין, אלא יצור כלאיים שלא ברור כיצד הוא מתפקד, על-מנת להוציא את נתניהו מבית ראש הממשלה, או שמא ממשיך ללכת בין הטיפות בניסיון שלא להרגיז את ה"אב" של מחנה הימין. ימים יגידו. בכל מקרה, בנט הקפיד להשאיר את כל האפשרויות פתוחות כאשר המשיך את הקמפיין המעומעם שלו עם נאום פוסט-בחירות ממלכתי ולא מחייב ("אעשה רק מה שטוב לעם ישראל"). איך פותרים את הפלונטר הפוליטי הזה בטווח הארוך? הפלונטר ייפתר רק כאשר במדינת ישראל האופוזיציה תתחיל לתפקד ולעבוד בצורה רצינית. כל זמן שהאופוזיציה מבוזרת מהימין ועד לערבים וחבריה לא משתפים פעולה ביניהם ואפילו לא מציגים חלופה רעיונית ושלטונית, לא ישתנה דבר.
הציבור הישראלי, בסופו של יום, לא נוהה אחר הפוליטיקאים כי הוא רווי אכזבות. העבודה ומרצ נכשלו להציב חלופה – האחת בגלל תאוות שלטון, או יש היאמרו פירורי שלטון, של מנהיגיה והשנייה בגלל צדקנות וטהרנות. האם בשתי המפלגות הללו שהיו על סף היכחדות פוליטית יפיקו לקחים? ימים יגידו. מה שכן, כדאי להם להתחיל להפיק לקחים כי הסבירות הגבוהה ביותר היא שנלך לסבב בחירות נוסף בקרוב.
Kobi.cohen@gmail.com
