״היום לעשות מעשה למען ההתקוממות הפלסטינית״, נכתב בכותרת המייל שנשלח בסוף השבוע למורי בית ספר ms36 בברוקלין. במכתב, דחקה אמנדה בואנו, מנהלת בית הספר בצוות המורים וההנהלה להצטרף אליה ולדרוש מהמדינה להפעיל סנקציות נגד ישראל. ״אם צפיתם בימים האחרונים בחדשות באימה מוחלטת״, כתבה, ״אתם לא לבד״. היא הדריכה את הצוות להצטרף למחאות שונות ברחבי ניו יורק, לחתום על עצומה למען שחרור העם הפלסטיני ולקרוא לנציגי הקונגרס כדי שיפעלו לאישור סנקציות על ישראל. ״זה הזמן לעשות מעשה עבור האנשים הפגיעים בעולם שניזוקו מאלימות ופשעים נגד האנושות״.
המכתב הזה נשלח כשמסביב התקריות האנטישמיות בנסיקה. רק בסוף השבוע האחרון הגיעו פורעים לשכונה הדתית בורו פארק בברוקלין, וקראו ל״שחרור פלסטין״ ו״מוות ליהודים״ מחוץ לבית כנסת. זמן קצר לאחר מכן, בשכונה אחרת בעיר כמה בני נוער הותקפו, הוכו, כשהתוקפים מאלצים אותם לדקלם אמירות אנטישמיות.
התקריות הללו מגיעות רק ימים ספורים לאחר ששניים עשר חשודים נעצרו בחשד לתקיפת יהודים וישראלים במרכז מנהטן וברחבי ארה״ב תקריות השנאה נגד יהודים שוברות שיאים. ״אנחנו עדים לגידול מסוכן ודרסטי בשנאה האנטי יהודית בארה״ב״, נמסר מהליגה נגד השמצה. ״אנחנו עוקבים אחרי מעשי הטרדה, ונדליזם ואלימות, כמו גם סיקור של התעללות מקוונת נרחבת״.
תקריות אנטישמיות ואנטי ציוניות בארה״ב אינן תופעה חדשה, אבל ריבוי המקרים ובעיקר הלגיטימיות שקיבלו בשבועות האחרונים הן סיבה אמיתית לדאגה. על פי כוח המשימה נגד פשעי שנאה של משטרת ניו־יורק, מדי יום ישנה לפחות תקרית אחת, אם לא יותר, של אנטישמיות נגד יהודים ברחבי הרובעים השונים. מהליגה נגד השמצה נמסר כי מאז יצא לדרך מבצע ׳שומר החומות׳ בישראל, חלה עלייה של 63% בתקריות אלימות, פיזיות ומילוליות, נגד יהודים ברחובות וברשתות ברחבי העולם. ונדליזם נגד בתי כנסת והתקפות ברחובות דווחו בשבועיים האחרונים ברחבי ארה"ב, מניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו, טוסון ופלורידה.
מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, הורה כבר בתחילת השבוע להגביר את האבטחה סביב מוסדות יהודיים במדינה לאחר כמה תקריות. עד כה נעצר אחד המעורבים הפרו-פלסטינים בתקרית האלימה במנהטן, שבה הותקפו גם כמה צעירים ישראלים.
"אנו עוקבים אחרי מקרים של הטרדה, ונדליזם ואלימות וגם אחרי זרם קבוע של הטרדות ברשתות. זה קורה בכל העולם - מלונדון עד לוס אנג'לס, מצרפת עד פלורידה, בערים גדולות כמו ניו יורק ובערים קטנות, ובכל רשת חברתית", אמר מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלט.
רגע לפני שהסתיים המבצע בעזה הכריזה תנועת Black Lives Matter, שמזוהה בימים אלו יותר מכל עם צדק חברתי וגזעי באמריקה כי ״התנועה עומדת בסולידריות לצד הפלסטינים. אנחנו תנועה אשר מחויבת לסיום הקולוניאליזם בכל צורה, ונמשיך לעבוד למען שחרור העם הפלסטיני״. התנועה שמתפארת במאבק לשוויון זכויות הצטרפה לנרטיב לפיו כל מי שתומך בישראל, תומך בדיכוי ובאפרטהייד. בעיקר נראה היום שמי שרוצה להיות מזוהה עם צדק חברתי, חייב להצהיר שהוא אנטי ציוני, הגדרה שרבים משווים לאנטישמיות דה-פקטו.
איב בארלו היא עיתונאית בריטית שעברה לפני כמה שנים ללוס אנג׳לס. עשרות אלפי העוקבים שלה בטוויטר ובאינסטגרם עוקבים אחרי כתבות המוזיקה שלה במגזינים הידועים ביותר ותיעוד המפגשים שלה עם מוזיקאים ברחבי העולם. כמי שחזתה בשנים האחרון בטרנד המתעצם לפיו כל מי שתומך בצדק חברתי, בעקרונות פרוגרסיבים וליברלים חייב לגנות את ישראל ואת הציונות, לא רצתה לעמוד מנגד. ״הבנתי שרוב העוקבים שלי הם מהמחנה הליברלי, פרוגרסיבי וחשבתי שזו הזדמנות מצוינת לחשוף אותם למה שאני רואה כאנטישמיות. להסביר להם שאנטי ציונות היא אנטישמיות במסווה. הפסדתי לא מעט עוקבים בגלל זה אבל גם הרווחתי הרבה יותר״, היא מספרת. כשמבצע שומר החומות יצא לדרך, בארלו מגדירה את מה שקרה ברשת כ״פוגרום סושיאל מדיה״. ״פתאום ראיתי חשבונות כמו diet prada, הפופולארי לאופנה וכל מיני משפיענים שביחד יש להם יותר עוקבים ממספר היהודים בעולם מפרסמים אינפוגרפיקה אנטישמית ושקרית ומפיצים דיסאינפורמציה מסוכנת. זה זכה לשיתופים וחשיפה שקשה היה לבלום״, היא מודה. בארלו מתארת גם ניסיון להשתיק קולות של משפיענים כמוה ברשת, ״היה ניסיון לחסום אותנו עד שהוגשה תלונה והורשנו לפרסם מחדש״.
על רקע כל העליהום על ישראל ברשת רבים חושבים שזה מעט מדי, מאוחר מדי: ״בסוף הגענו למצב שבלה חדיד מפרסמת פוסטים אנטי ישראלים לא רק כי אבא שלה פלסטיני, אלא כי נוצרה אווירה שמגניב להיות אנטי ישראלי ובעד חמאס. האחיות חדיד ועוד רבים שקולם ברשת חזק לא מבטאים דעות בפלג מתון אלא מביעים תמיכה בחמאס שקורא להשמדתנו. אנחנו הזנחנו את הזירה הזו״.
הנתונים ברשת גם הם אינם לטובתנו. על פי התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, בשבוע האחרון מפורסמים מדי שעה בטוויטר כ-50 אלף ציוצים נגד ישראל לעומת 2,000 ציוצים פרו-ישראליים בלבד. ציוצים ותיוגים עם תוכן פרו-פלסטיני ואנטי ישראלי זוכים לממוצע של 70 מיליון צפיות בשעה, לעומת 2.5 מיליון צפיות שלהם זוכים ציוצים פרו-ישראליים.
בלייק פלייטון מברוקלין הפך למשפיען ברשת אחרי שפרסם מאמר מיוחד בניו יורק טיימס על החוויה האנטישמית שלו באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון היוקרתית. ״בקמפוס חוויתי לראשונה אנטישמיות שמתחפשת לאנטי ציונות״, הוא מספר. ״הרבה סטודנטים יהודים מתמודדים עם שנאה בקמפוסים, זה לא רק BDS. היום כל מי שרוצה להגיד שהוא פרוגרסיבי ותומך בצדק חברתי, צריך לצאת נגד ציונות. הרבה ארגונים ומועדונים בקמפוסים מצהירים שהם לא רוצים להיות שותפים עם ארגונים יהודיים בטענה שהם נגד קולוניאליזם״.
בשנה שעברה, עם עליית תנועת Black Lives Matter פלייטון ראה את האנטישמיות שלטענתו מסתתרת מאחורי אנטי ציונות מתפשטת ברשת. ״היה שצף של אינפורמציה מטעה שמשווה את תנועת העליונות הלבנה לציונות והפייק ניוז הזה זכה למיליוני צפיות. כשניסיתי לפרסם פוסטים שמדגישים את העובדות קראו לי רוצח תינוקות, מעודד אפרטהייד ונאצי״, הוא מספר בכאב. מאז קמו עמודים מיוחדים ברשת כמו jewish on campus והקונגרס היהודי החדש (שהקים פלייטון) בהם יכולים סטודנטים יהודים לשתף בחוויות האנטישמיות שחוו בגלל תמיכתם בישראל. ״יש מניפולציה ליהודים צעירים שמלמדים אותם שישראל זה רע ומנוגדת לכל ערכי הצדק ואי אפשר להיות פרוגרסיבי ולתמוך בישראל. מי שלא נחשף לזה לא מבין כמה יהודים משתכנעים כך לוותר על הדבר היחיד שיש להם כדי להגן על עצמם, על ישראל. אני חושב״, הוא מוסיף, ״שישראלים לא מבינים עד כמה השנאה בארה״ב גדולה וכמה זה הופך מסוכן״.
״הטרנד לא חדש״, מוסיפה איב. ״אנחנו רואים אנשים שקיבלו אישור להיות אנטישמים באור יום. אני מנסה כבר שנים להראות שזה קיים. כל הקבוצות שהוקמו בשנים האחרונות באיצטלה של צדק חברתי, הצליחו לשכנע שאנטי ציונות זה אלמנט בלתי נפרד, אבל האמת היא שזו שנאת יהודים. אני חושבת שיש אובססיה על ישראל ועל יהודים וזו אנטישמיות ועכשיו כבר אין בושה על זה. יש קבלה פומבית של אנטישמיות שקוראים לה אנטי ציונות. יהודים בארה״ב חייבים להבין שלהתכחש לישראל וליהדות שלהם לא יציל אותם. זה לא יציל אותם ליד חבריהם הליברלים. אנטישמיות תהיה שם בכל מקרה והיא תגיע אליהם״.
בעבר, יהודי ארה״ב תמכו באופן כמעט בלתי מסויג בישראל. הדורות הקודמים נחשפו לשואה הקשה שעברו יהודי אירופה, הם השקיפו בתדהמה על המדינה הקטנה שניצחה במלחמות הקשות, שהתפתחה במהרה והרגישו חיבור תרבותי ועמוק לבני עמם מעבר לים. הדור הצעיר של יהודי ארה״ב לא חשוף להיסטוריה במקרים רבים ומכיר את ישראל בעיקר מהחדשות או מהשיח ברשת ובקמפוסים והתגובות, בהתאם.
בשנים האחרונות הקשר בין ישראל ויהדות ארה״ב הגיע לשפל שמורגש היטב בשטח. ביקורת מצד ראשי קהילות, צעירים יהודים שמכנים עצמם אנטי ציוניים וקריאות חסרות תקדים נגד המדיניות הישראלית. מי שמזהה עצמו היום כאנטי ציוני, לא מוצא עצמו חסין מהאנטישמיות שהובילה המגמה הזו. דו״ח של AJC על מצב האנטישמיות באמריקה בשנת 2020 גילה כי תשעה מכל עשרה יהודים חשים שאנטישמיות היא בעיה בארה"ב.
לצד השנאה, היו גם כמה קולות יהודים מוכרים שיצאו נגד האנטישמיות הגוברת ברשת. השחקן והקומיקאי סשה ברון כהן תקף את מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי על כך שהוא מאפשר להפיץ ברשת החברתית תכנים אנטי-יהודיים. "העלייה באנטישמיות ברחובות מונעת על ידי אנטישמיות ברשתות חברתיות", כתב השחקן. "מדוע אתה מרשה שימוש בתגית #HitlerWasRight", שאל בתדהמה. "מי שחוגגים את זה שהייתה שואה רוצים לעשות עוד אחת". כהן סיים את הציוץ שלו בהאשטאג: #StopHateForProfit. השחקן צירף קישור לדוח של הליגה נגד השמצה (ADL), שמצא יותר מ-17 אלף ציוצים בטוויטר עם וריאציות של המשפט "היטלר צדק" בין 7 ל-14 במאי, ימים שבהם דווח בהרחבה בתקשורת הבינלאומית על האירועים באחרונים בישראל.
ביום שני האחרון התייחס נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לאירועים בציוץ משלו, שגינה את ההתקפות נגד יהודים אמריקאים בשבועות האחרונים. "ההתקפות האחרונות על הקהילה היהודית הן בזויות, והן חייבות להיפסק. אני מגנה את התנהגות השנאה הזו בבית ומחוץ לארה"ב - זו האחריות של כולנו לא לתת לשנאה שום נמל לעגון בו", כתב הנשיא. גם סגנית הנשיא, קמלה האריס, הנשואה ליהודי התייחסה לריבוי המקרים האנטישמים: "הזינוק בהתקפות אנטישמיות נגד הקהילה היהודית בארה"ב ובעולם הוא נתעב", כתבה, "צריך לומר את זה בקול רם ולגנות ולעצור את זה. כמדינה עלינו לעמוד מאוחדים נגד שנאה מכל סוג שהוא".
בעקבות האירועים נפגש הנשיא עם ארגונים יהודיים בכדי לדון במצב, ביניהם חברי ארגון הדסה, הוועד היהודי-אמריקאי (AJC) והליגה נגד השמצה. "אנו אסירי תודה על כך שהנשיא משתמש בכוחו להעביר מסר לאומה ואנו מקווים שימשיך לעשות זאת", אמרה ג'ניס ווינמן, מנכ"לית הדסה, ארגון הנשים הציוניות של אמריקה. במפגש, הציעו הארגונים כמה דרכים בהן יכול הממשל להיאבק באנטישמיות.״יש פעולות קונקרטיות שהוא יכול לנקוט כעת, והן יהוו צעד חזק למאבק נגד האנטישמיות". הארגונים הציעו בין השאר למנות מעין שגריר אמריקאי שתפקידו ניטור ותגובה לאנטישמיות, נציג הזרם היהודי בבית הלבן, שיהיה בקשר עם קהילות יהודיות שונות ומנהיגים שונים; קיום מפגשים בין קבוצות מהקהילה היהודית לבין משרדי המשפטים וה-FBI, על מנת להתמודד עם האלימות והגדלת המימון לאבטחת הקהילות השונות, בתי כנסת ומוסדות דת אחרים, כמו גם הקמפוסים ברחבי ארה״ב בהם סטודנטים יהודים מותקפים.
האם אמריקה היא אמריקה כשיהודים מותקפים ברחובות?
העיתונאי דיוויד פרנץ׳ פרסם השבוע מאמר שעורר הדים ובו כתב: ״אל לנו לשכוח את גל האנטישמיות שהיה בקרבנו ברחבי ארה״ב לפני שפרצה המגיפה. ״בסוף שנת 2019 ותחילת שנת 2020 היו עוד ועוד מקרי תקיפה נגד יהודים אמריקאים. מי כבר שכח את הירי ההמוני בדלי הכשר של ניו ג׳רזי, מתקפת המאצ׳טה במסיבת החנוכה במונסי? בפעם הראשונה בחייהם,״ כתב פרנץ׳, ״חברי חששו להיות ״יהודים בפומבי״, לצאת החוצה וללבוש פרטי לבוש שיסגירו את אמונתם״.
פרנץ׳ מתעקש במאמרו שהפגיעות האנטישמיות הללו הן הרבה יותר איומות ומסוכנות ממה שנראה לנו. ״התקיפות הללו מהוות סכנה לאופי הבסיסי של המדינה, של כולנו״, כתב. יש בינינו כעם מחלוקת חדה על שתי שאלות. ראשית, האם ארצות הברית של אמריקה ביסודה אומה או רעיון? ושנית, מחלוקת אודות האופי האמיתי של עמנו, האם הוא זה שהוכתב על ידי האירועים של 1619 - כאשר העבדים הראשונים הגיעו לחופים אמריקאים - או 1776, כאשר האבות המייסדים חתמו על הצהרה שאמרה "כל בני האדם נוצרו שווים"?
פרנץ׳ טוען שארצות הברית היא אכן אומה, אבל מה שהופך אותה לכזו, הוא הרעיון. הסיפור שלה הוא הקרב בין המציאות שהוגדרה ב-1669 לבין השאיפות המוסריות של 1776. העובדה שהמתיישבים הראשונים שהגיעו מאירופה היו נרדפים והפכו מהר מאוד לרודפים הוכיחה שהעולם החדש דומה למדי לעולם הישן.
עם זאת, במובנים רבים, הכרזת העצמאות והחוקה ייצגו מאמץ להילחם בנטייה של האדם השולט על ידי יצירת כללים שנועדו להגן על כבוד האדם. כמובן, ציין, אנחנו לא שוכחים שהאיש שכתב את החוקה החזיק בעבדים, הנשיא הראשון החזיק בעבדים וכנראה שבמבט ציני האידיאלים שנכתבו בחוקה היו שקר מהרגע שהדיו נגע בדף, אבל זו לא הייתה פארסה, הייתה זו תקווה, ויותר מזה, הייתה זו התחלה. פרנץ׳ מחבר את אותם יסודות ליהדות אמריקה.
באוגוסט, 1790 כתב ראש הקהילה היהודית לנשיא וושינגטון מכתב שבו הוא מהלל את הערכים עליהם מושתת הממשלה והמדינה. בני המיעוט היהודי, שגם אז היה רדוף, חיפשו מקום בטוח. ההודיה שהונצחה באותו מכתב הוקרה, הייתה תקווה והערכה לחירות ושוויון מתמשך. וושינגטון השיב לראש הקהילה וחיזק אותו בטענה שכל הדתות שוות זכויות בארצות הברית של אמריקה.
אין זה מקרה שארצות הברית היא ביתם של הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, טוען פרנץ׳. ״נוכחותה של קהילה יהודית משגשגת היא עדות לכך ששאיפות אמריקאיות יכולות להפוך למציאות. בטיחות וביטחון היהודים מושרשים היטב מאז הקמתה של האומה. זה חלק מהסיפור שלנו. אבל אין סתירה גדולה לכך מההתקפות שאנחנו רואים היום נגד יהודים״ הצהיר. ״אם התחייבות קיומם של בטיחות וחופש לאזרחים היתה אינדיקטור מוביל שההבטחה האמריקאית תישמר, צריכה להיות סיבה לדאגה עמוקה״.
הנשיא הראשון סיפר למאמינים היהודים לפני מאות שנים שיש להם בית בארץ הזאת. ההבטחה הבסיסית הזאת סייעה להגדיר את האומה האמריקאית. ״שבירת ההבטחה תגדיר אותנו שוב, אבל בדרך אחרת לגמרי. אמריקה לא יכולה להיות אמריקה כאשר יהודים מוכים ברחובות״.
