אחד הדיונים המרתקים והרלוונטיים כמעט בכל רגע נתון הוא היחס בין אנטישמיות ואנטי-ציונות. ברור שניתן לבקר את מדינת ישראל מכל זווית שהיא מבלי להיות אנטישמי, והראיה הביקורתיות העצומה כלפיה לה אנו חשופים על בסיס יומיומי, לעיתים מאוהביה הגדולים ביותר. באותה מידה, רבים האנטישמים שמבקרים את מדינת ישראל על פעולה כזו או אחרת, אולם בעצם מדברים על ״יהודים״.
כך, למשל, כשנשאתי דברים בפני מרצים מובילים באוניברסיטה יוקרתית לפני מעל עשור: הנושא היה עימות צבאי מוגבל של מדינת ישראל עם אחת הישויות בסביבתה והמטרה הייתה לספק תובנות של הלך רוח קובעי המדיניות והציבור בישראל. לקראת סוף ההרצאה, שנמשכה כשעה, הרים יד אחד המרצים. ״האמת שאינני רוצה לשאול שאלה״, הוא אמר בכנות משביעת רצון, ״אלא רק להעיר הערה: ברצוני להחמיא למדינת ישראל על יכולתה לנווט את מדיניות החוץ של ארה״ב כרצונה, וכמובן להחמיא על שליטתכם הכמעט מלאה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים״. הציניות שבדבריו העבירה בי צמרמורת (ואם הוא התכוון לאמירה שלו ברצינות, לא ברור מה הוא עושה באקדמיה). אם רק תחליפו את המילים ״מדינת ישראל״ במילה ״יהודים״, הרי לכם האשמות אנטישמיות לעילא ולעילא, מהוותיקות שיש בתחום, שעניינן שליטתם של ״היהודים״ במדיניות הגלובאלית ובשווקי ההון. הדברים הזכירו לי את ״הפרוטוקולים של זקני ציון״, אותו מניפסט מזויף, מנוול ואנטישמי שהופץ ברוסיה בראשית המאה ה-20 והפך לרב מכר, שעותקיו נמכרים עד ליום זה בשווקים שונים גם בעולם הערבי.
לצערנו הרב, וכפי שראינו לכל אורך השנה האחרונה בחסות מגפת הקורונה, וירוס האנטישמיות לא רק שלא פס מן העולם, אלא הוא אף מתעצם ומוצא דרכים חדשות להתנחל בלבבות רבים ברחבי העולם. היקום הווירטואלי גם הוא מהווה קרקע פורייה לגידולים מן הסוג הזה, פראיים אף יותר בחסות האנונימיות היחסית וקלות העברת המסר הוויראלי, תרתי משמע. בשבוע שעבר העלה משתמש מדטרויט, מישיגן, וידאו בן דקה לחשבונות האינסטגרם והטיקטוק שלו.
בטרם אכנס לעובי הקורה, אעיר בשולי הדברים כי אין בכוונתי לספר מי המשתמש או לחלוק את הקישור לוידאו שלו. לא כי מדובר במידע סודי – תוכלו למצוא את זה בקלות בעצמכם בשיטוט קל באינטרנט – ולא כי אני רוצה להגן על זהותו. פשוט מפני שאין לי שום כוונה להעצים את הקישור ולתת לו תהודה, וגם זו נקודה חשובה. כמה פעמים ראיתי מצב בו מופיע משהו מקומם – מאמר דעה מלא שקרים או וידאו מזעזע – ומיד אנשים שמתנגדים לתוכן חולקים אותו במרחב המקוון, וכך, למרות התנגדותם, הם נמצאים נשאים ממש של זרע הפורענות, מעניקים לו נפח באון ליין ודואגים שרבים אחרים ייחשפו אליו, לטוב או לרע. המלצתי במקרים שכאלו – הימנעו מלתמוך, גם בעקיפין, במסרים שליליים לדעתכם. מספיק במקרים כאלו להעיר בגוף הוידאו או הכתבה, לדווח לרשתות החברתיות על תוכן פוגעני או לרשויות הממשל והאכיפה. בבקשה אל תעצימו את התוכן השלילי.
וחזרה לענייננו: באותו וידאו נכנס המשתמש לסופרמרקט כשר, עוטה על עצמו סוודר עם איור של מסגד אלאקצא. הוא פונה ליהודים בעלי חזות דתית – נשים וגברים – ומראה להם את מסך מכשיר הטלפון הנייד שלו. על המסך, כפי שהוא מראה בראשית הוידאו בטרם הוא יוצא למשימת הגבורה, כתובות המילים free palestine. לאחר שהוא מציג בהתרסה את הכתוב הוא שואל את הקונים, במפגיע:
“Can you read it?”
“Yes”, נשמעת התשובה
“Say it”.
“No thank you”.
וכך חוזר הניגון, והוא מבקש מהקונים לקרוא בקול את הכתוב ונתקל בשלילה, עד שלקראת הסוף הוא פונה למצלמה ושואל את הצופים “You all hear that? You all hear that s..t?” כאילו הצליח להוכיח משהו. המשתמש, אגב, מזהה עצמו בחשבון כ-“Comedian. Just here to make you smile”. הא.
מה בעצם קרה בווידאו הזה? ראשית כל, מדובר בהטרדה ברורה וחד משמעית. האם התקיים שם שיח שבמדיניות? סקר דעת קהל לגבי ישראל והפלסטינים? לא ולא! מדובר היה בפרובוקציה זולה, במסגרתה הגיע הבחור למשימת אומץ ״בעורף האויב״, בסופרמרקט כשר מלא יהודים דתיים, ועימת אותם עם המילה ״פלסטין״. האם מדובר באנטישמיות? אנטי-ציונות? ברור לחלוטין שיש לו ביקורת על מדינת ישראל. עוד ברור שהוא בחר להפנות את הביקורת הזו כלפי יהודים, רק על שום היותם יהודים, בסביבה אשר סביר שתמשוך אליה יהודים. הוא לא בחר לצאת בהצהרות פוליטיות לרחוב ולבקש מעוברים ושבים אקראיים להקריא את המסר שלו. לא שזה בסדר לכפות את דעותיך הפוליטיות, בכל נושא שהוא, על מישהו אחר. הוא כיוון את הדברים דווקא ליהודים, מתוך מטרה – שלדעתו הוכחה – להראות ש״להם לא אכפת״. בבסיס הטיעון האנטישמי הוותיק תמיד עומדת אותה האשמה כלפי היהודים, בכל חברה בה הם נמצאים – להם לא אכפת. אכפת להם רק מעצמם. ואם למישהו לא הייתה ברורה הכוונה, או העמדות הזדוניות העומדות בבסיס הוידאו, לאחר שבוקר קשות על התנהגותו, הנ״ל טרח להוציא וידאו תגובה זועם ובו הוא מאשים: ״אתם כועסים עלי, אבל זה בסדר להרוג ילדים, נשים וגברים תמימים? זה בסדר לשבת ולשתות קפה, בזמן שילדים נהרגים?״ כאילו שארגון חמאס לא עושה בדיוק את זה מעל שני עשורים בפיגועי התאבדות מזוויעים ובשיגור טילים לעבר ישראל, וכאילו שאותו ארגון בדיוק לא מחזיק בגופות של חיילים כקלפי מיקוח ובאנשים תמימים במשך שנים ארוכות בתנאי שבי. עובדות? אל תיתנו להן לבלבל אותו בזעמו. הקשרים? מי צריך את זה. הנ״ל מסכם את האירוע בתגובה האלמותית ״אנטישמיות בת..ת שלי״.
דיון במציאות הקשה והמורכבת במזרח התיכון ראוי לקיים. לא זה מה שנעשה כאן. וידאו שכזה רק מזין את מדורת האנטישמיות והשנאה. הוא מציג מראה מעוותת של המציאות ומונע כל אפשרות של דיאלוג.
רבות נכתב ודובר על אנטישמיות ושנאה במרחב המקוון ובמדיה החברתית. סביר מאוד שכבר נתקלתם, וכנראה גם תיתקלו בהן בעתיד. זו אינה גזירת גורל. יש לנו יכולת להילחם בזה, לבנות גשרים ולא חומות. לכל אחת ואחד מאיתנו. אם רק נטרח לדווח, להגיב, להשמיע קול, נוכל לתרום את חלקנו לנרמול השיח ולהבנה שאין מקום לשנאה בינותינו.
מקווה לראות אתכם שם איתי.
שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בניו יורק, אוהב ישראל
