ישראל ממשיכה גם בימי הקורונה והיציאה ממנה, לייצא חדשנות ופתרונות בתחומים שונים לארה״ב, אבל נראה שהשבוע נרשם שיא חדש כשהסייבר הישראלי שבר שיא של כל הזמנים וסיכם רבעון שבמהלכו גייסו מיזמי סייבר ישראליים סכום כולל של 1.5 מיליארד דולר. ההשקעות הגבוהות מציבות את הענף הישראלי במקום השני בעולם בחלוקת השקעות הסייבר אחרי ארה"ב. מדובר בהמשך מגמה לאחר שכבר נרשמה שנת שיא ב-2020 עם השקעות שהסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר. כבר עכשיו מבינים שהשנה הנוכחית עולה על קודמותיה ועולה השאלה, האם מדובר בבועה?
רק לפני כחמש שנים יצוא מערכות הסייבר מישראל לארה"ב הסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר, כשכלל היצוא של מערכות ושירותים בתחום הסייבר מישראל לעולם הסתכם בכ-3 מיליארד דולר. נראה שבעשור האחרון מרבית החברות הישראליות שעוסקות בתחום הסייבר מכוונות לשוק האמריקאי שמהווה מאז וגם היום את השוק הפעיל והמזמין ביותר של מערכות הסייבר.
"מה שראינו בעשור האחרון אלו חברות שבסופו של יום מבצעות אקזיט ונרכשות על ידי חברות טכנולוגיות גדולות״, מסביר קובי סמבורסקי, מייסד ושותף בקרן גלילות קפיטל, המשקיעה בסייבר הישראלי במשך עשור. ״בשנה האחרונה ראינו היפוך מגמה ויותר חברות סייבר רואות עצמן כחברות שנשארות לטווח ארוך ויהיו גדולות באמת״.
נראה כי מה שהניע את המגמה המובהקת הזו היה שילוב של מספר סיבות והבשלה של תנאים שהתהוו בתקופה האחרונה: ״תעשיית ההייטק בישראל התבגרה מאוד, אנחנו מעל עשור של שוק חיובי, כתוצאה מכך פועלים בשוק יזמים סדרתיים שמכרו חברות מצליחות בעשור הזה ומקימים את החברה השניה והשלישית שלהם. הם יותר מנוסים, מבצעים פחות טעויות ויודעים מה לעשות, זה מייצר חברות חזקות כבר מההתחלה שיודעות לרוץ מהר. זה תקף גם לאנשים שעבדו בחברות מוצלחות בתחום אבטחת המידע, צברו ידע איך לבנות חברה ועכשיו מקימים חברות בתור יזמים או בתור עובדים ראשונים בסטארטאפים טובים״.
שורשיה של תעשיית הסייבר בישראל בסוף שנות ה-80, עם הקמתן של חברות אחדות שעסקו בפיתוח תוכנת אנטי וירוס ובאבטחת מידע וב–2016 כבר היווה כ–10% ממכירות כלל תעשיית הסייבר בעולם.
על פי הנתונים האחרונים, ישנן היום כ- 657 חברות סייבר ישראליות, ועוד כמה עשרות ככל הנראה מתחת לרדאר. מאז שנות השמונים, גדלה התעשייה בקצב מסחרר ובהתאם לשיא ההשקעות האחרון, נרשמו גם לא פחות מחמש חברות יוניקורן ישראליות חדשות ברבעון הנוכחי.
סמבורסקי טוען שהניסיון של הישראלים פוגש בשוק אפשרויות מימון רחבות מבעבר. ״יש בשוק יותר כסף שמחפש השקעות בתחומי הטכנולוגיה ובסייבר בפרט. האפשרות לגייס יותר כסף מעודדת חברות להמשיך להתפתח למרות שהן לא רווחיות בתהליך הצמיחה והגיוסים מאפשרים להן לא להימכר מהר״.
לטענתו, סיבה נוספת לנסיקה המתמדת של הסייבר הישראלי היא שיפור יכולת המכירה של חברות סייבר ישראליות. ״בשונה מבעבר שראינו חברות שמפתחות פתרון אבל חייבות להיבלע בחברה גדולה זרה כדי לשווק את הפתרון דרכה. נכנסנו לעידן חדש בסייבר של אבטחת ענן, המכירות בטכנולוגיית ענן פועלות בשיטות מכירה יותר דיגיטליות, לכן קל יותר למכור בהשוואה לפתרונות ישנים הדורשים התקנה פיזית של חומרה״.
בועה ישראלית?
בשלב זה, הוא מתעקש, קשה לדעת אם מדובר בטרנד או בבועה: ״האמת היא שאנחנו לא יכולים לדעת, יש תופעות שנראות בועתיות בהסתכלות מהצד. רק בדיעבד נוכל לדעת אם החברות הוכיחו את השווי שניתן להן. אני מאמין שמרבית החברות אמיתיות ויצדיקו את השווי. גם אם הם קיבלו הערכת שווי גבוהה כרגע הם יצמצמו את הפער ולא מופרך שהן יקבלו את השווי בעוד שנתיים״. הוא מזכיר שמרבית החברות שהביצועים שלהן הובילו לשיאי השקעות, הן חברות שמפתחות מוצרים לשוק חדש, המשמעות שאין להן תחרות מול תאגידי סייבר ותיקים והשווי שניתן להן משקף גם את הזדמנות האמיתית לבנות חברות גדולות״.
נראה כי סבבים של 100 ו-200 מיליון דולר והערכות שווי של מיליארד דולר הפכו ברבעון שחלף לדבר שבשגרה. הגיוסים הגדולים ביותר ברבעון הראשון של שנת 2021 הם של Snyk שגייסו לא פחות מ- 300 מיליון דולר לפי שווי של 4.7 מיליארד דולר, Orca Security גייסו 210 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, Aqua security גייסו 135 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, Fireblocks גייסו 133 מיליון דולר.
השקעות אלו מהוות המשך מגמה לאחר ששנת 2020 נחתמה כשנת שיא בגיוסי סייבר ישראליים, במהלכה חלה עלייה של כ-70% בסכומי הגיוסים של תעשיית הסייבר הישראלית, שהגיעו להיקף של 31% מכלל השקעות הסייבר בעולם.
חשוב לציין שמאחורי סיכומי ההשקעות הגדולים עומדות חברות סייבר המגייסות השקעות בשני סבבי גיוס הון שונים בשנה אחת, כאשר לצורך השוואה, בעבר היינו רואים סבב גיוס הון אחד בכל שנתיים-שלוש.
חברת Salt Security גייסה בשנה שחלפה שני סבבי גיוס הון ומעל ל-60 מיליון דולר במצטבר. רועי אליהו, מנכ"ל וממייסדי החברה, מסביר את הסיבות לקצב גיוס הכספים המהיר: "לא גייסנו את הסבב השני כי היינו צריכים את הכסף״, הוא מודה. ״כל כספי הסיבוב הראשון שעשינו ב-2020 היו בבנק בזמן הגיוס השני. אנחנו מוכרים בהיקפים גדולים וקצב שריפת המזומנים שלנו קטן מאוד בגלל ההכנסות שאנחנו מייצרים. הקמנו את החברה במטרה שתהפוך להיות חברה גדולה ומשמעותית בתחומה. המשמעות של השקעה שניה היא כניסה לחברה של שותף אסטרטגי, במקרה שלנו זו קרן אמריקאית המשקיעה בחברות כדי לבנות חברות נאסד"ק גדולות ולא מחפשת אקזיט מהיר. הם המשקיעים של Zoom, Google, WhatsApp, PayPal, YouTube בתחום הסייבר הם השקיעו בחברת Palo Alto Networks. הקרן (סקויה) הבינו את הקטגוריה העצומה שנפתחה סביב המוצר שפיתחנו וזיהו אותנו כמובילים מרכזיים בשוק״.
חברת Salt Security עוסקת בהגנה על ממשקי API. ממשקים אלו הם העורקים והורידים של העולם הדיגיטלי. כיום כ- 83% מהיקף כל תעבורת האינטרנט עוברת דרך APIs, והמידע הפרטי של כל אדם עובר דרך אלפי APIs כל יום. מאפליקציית הבנק האישית שלנו, רשתות חברתיות, חשבונות דוא"ל נפוצים כמו Gmail. "אנחנו פועלים בקטגוריה שכבר היום שווה מיליארדים, חברות ותיקות מתקשות להיכנס לתחום בצורה מקיפה. הפתרון לקטגוריה החדשה בתחום אבטחת המידע חייב להיבנות מותאם אליה עוד מהיסוד. העובדה שהתחלנו את פיתוח הפתרון לפני מספר שנים, מעניקה לנו כיום הובלה משמעותית בפיתוח טכנולוגיה עמוקה בתחום ולהגן עליה בפטנטים. אלו גם חלק מהסיבות המשקפות ביטחון למשקיעים המעוניינים לתפוס חברה שמביאה המון ערך לשוק עוד בשלב מוקדם יחסית לעתיד שלה", מסכם אליהו.
בדרך לאחד עשר מיליארד
חברת Orca Security הכריזה במהלך חודש מרץ על גיוס של 210 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר כשנתיים בלבד לאחר שהוקמה. "נכון שבהסתכלות מהצד ההשקעה הממוקדת והמרובה בתעשיית הסייבר הישראלית נראית לא הגיונית בהשוואה לענפים אחרים בהייטק״, טוען גיל גרון, ממייסדי החברה. ״אנחנו רואים ריבוי חברות חד-קרן וסבבי גיוס של מאות מיליוני דולרים בשגרה, אבל ניתוח של השוק מראה ששווי של מעל מיליארד דולר לחברות סייבר הוא הערכת חסר במקרים רבים. יזמים ישראלים החלו לבנות חברות יותר גדולות לשווקים מתפתחים, שוק אבטחת הענן שאנו פועלים בו יגלגל תוך שלוש שנים כ-11 מיליארד דולר״, הוא מבטיח. ״השילוב בין הדברים מוליד יותר השקעות בסייבר הישראלי כי הפוטנציאל הוא אדיר. אנחנו רואים את ההתבגרות בענף דרך שחקנים ישראלים מנוסים מאוד שיודעים לבחור שוק נכון לפעול בו, להבין את הפוטנציאל בו ולייצר את חברות הענק הבאות בתחומים מגוונים בענף הסייבר. אפשר לראות זאת דרך הביצועים המרשימים של חברות כמו SentinelOne, Armis, Snyk. גם משקיעים זרים מבינים זאת ואפשר לראות שיש קרנות גדולות בינלאומיות שבשנתיים האחרונות החלו להשקיע בסייבר הישראלי או הגבירו את הפעילות, כמו GGV Capital או ICONIQ. יש לישראל מוניטין מעולה בתחום הסייבר בעולם וזה מעודד השקעות זרות, זה לא קיים בכל סקטור בתחום הטכנולוגיה״.
להערכתו, הסיבה שתעשיית הסייבר הישראלית ממוקמת היום במקום השני בעולם מבחינת היקף השקעות נובעת ממספר גורמים: "זה שילוב של מספר גורמים, יש לנו מאגר אנושי שמאוד מותאם לסוג הבעיה, ישראלים חושבים באופן יצירתי ומתמודדים היטב בסביבות מאתגרות. זה נובע מההכשרה שאנחנו מקבלים בצבא לנסות לחשוב אסטרטגית על שני צדי המתרס, לפתח יכולות תקיפה והגנה. החשיבה הזאת מייצרת קרקע פורייה להמון כישרונות צעירים. בתום ההכשרה הצבאית״, הוא ממשיך, ״אנשים מגיעים לתעשיית סייבר אזרחית בוגרת יותר. חברות סייבר מקומיות הן בית ספר לבניית עסקי סייבר, בגלל שהן מנוהלות מישראל ומאפשרות להיחשף לתהליכים שונים בבניית חברה גלובלית. גם אצלנו בחברה מרבית העובדים הם בעלי ותק של יותר מעשור בתעשיית הסייבר. אלו אנשים מנוסים שצברו המון ידע וניסיון, מה שמאפשר לייצר מהר מאוד מוצר מצליח מסחרית שנותן המון ערך לשוק. זו תוצאה ישירה של הניסיון שנצבר בתעשייה בארץ״.
זירת הסייבר הפורחת מאפשרת לעובדים להגיע רחוק יותר. ״טאלנטים עוברים לחברות חדשות שעומדות מאחורי הנתונים המרשימים של שבירת שיאים. קשה לעשות שינויים משמעותיים ולבנות מוצרים מהפכניים בתוך אותן חברות ותיקות. אלו ארגונים שמושקעים עמוק בטכנולוגיה אחרת שלא מותאמות לסביבת ענן. נתח הכנסותיהן מאבטחת ענן הוא קטן ביחס לכלל ההכנסות שלהן וקשה להן לעשות מעבר משמעותי לתעשייה החדשה. אבל הן יצקו את היסודות לדור חדש של חברות סייבר משמעותיות, לכן״, הוא מסכם, ״נמשיך לראות צמיחה של תעשיית הסייבר הישראלית והשקעות מאסיביות״.
