ניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו. השבוע נשמע קולם של הוגים וסופרים מזרחיים באירוע הראשון בסדרת חמשת האירועים המרתקת שיזמה מעיין הלל, פוסט דוקטורנטית נמרצת במרכז קראון ללימודי יהדות וישראל. סדרת אירועים זו בוחנת את קטגוריות הזהות והתרבות יהודית-ערבית מנקודות מבט מרובות: היסטוריות, עכשוויות, פוליטיות ומשפטיות. בין השאר, דנה בכינויי זהותם: יהודים-ערבים, בני עדות המזרח, ספרדים, וכיוצא בזה. בנוסף, הסדרה תבחן את ההשפעות והקשרים התרבותיים, לשוניים, חברתיים ואינטלקטואליים בין קהילות יהודיות בארצות ערב ובישראל בעבר ובהווה. בכדי להכיל את עושרו של פסיפס תרבותי זה תשולבנה בסדרה לצד ההרצאות האקדמיות, הופעות מוזיקליות של זמרים ממוצא מזרחי שישוררו בעברית, ובערבית בניבים שונים.
"בשלושת העשורים האחרונים התפתח בהדרגתיות שיח אקדמי נמרץ בנוגע לזהות ותרבות ערבית-יהודית בתוך ישראל ומחוצה לה" פתחה הלל, את סדרת ההרצאות "תרבות, שפה וזהות יהודית-ערבית: בעבר ובהווה" ל-100 האנשים שצפו באירוע. "נושאים אלו עוררו מחלוקות ופולמוסים עזים והם עדיין נתפסים בעיני רבים כ"בלתי שייכים" או כאוקסימורון. במקביל, אינטלקטואלים וחוקרים רבים בחרו להגדיר את עצמם כיהודים ערבים תוך הדגשת זיקתם לשפה, למורשת ולתרבות הערבית. בשנים האחרונות, מגמה זו מתרחבת מעבר לגבולות האקדמיים וגולשת לתחומי האומנות: מוסיקה, ספרות, שירה, זמרה, תיאטרון ועוד. רנסנס מזרחי זה שואב השראה וצופן בתוכו מגוון רחב של השפעות תרבותיות וקשר עמוק אל אזור המזרח התיכון על כל מרכיביו הערביים והמוסלמים".
היהודים האשכנזים מהווים את רוב היהודים החיים בעולם וחלק ניכר מהם עבר את השואה, נושא שנחקר לפני ולפנים. לעומתם, סבלה יהדות עדות המזרח מתת ייצוג בתוכנית הלימודים בבתי הספר ובאקדמיה. "נושאי מורשת יהדות המזרח נדחקו החוצה ונפלו בין הכיסאות ברוב הדיסציפלינות: לימודי יהדות, לימודי המזרח התיכון ולימודי היסטוריה יהודית". אמרה הלל. "כשמדובר בקורותיהם של מעל למחצית העם היושב בציון, ראוי ללמד את ההיסטוריה של בני עדות המזרח על מעמדם, תרומתם והשפעתם על התרבות במדינות בהם חיו. בשנים האחרונות, כתיקון על עוול היסטורי, הגיע המחקר בנושא לכותלי האקדמיה ואנו רואים בישראל זמרים, בדרנים, סופרים החוזרים לשורשיהם, חוקרים את הקשרים והזיקות של הסבים שלהם ושרים בערבית, פרסית או טורקית". סדרת אירועים זו פותחת פתח למגמות החדשות באקדמיה ובעולם האומנות. הלל ביקשה להנגיש את המגמות הללו המתרחשות בהשכלה הגבוהה לקהל הרחב בד בבד עם רצון האקדמיה לנצל את משאביה לטובת הקהילה.
הפאנל האקדמי הראשון עסק בהיבט ההיסטורי של הישוב היהודי שגר בארץ עוד מתקופת התנ"ך, ימי הביניים, או לאחר גירוש ספרד והתערה עם עמי הארץ.
באירוע השתתפו שלושה מרצים ומנחה. ד"ר אביגיל ג'יקובסון מהאוניברסיטה העברית חזרה לראשית המאה העשרים ולממשל האוטונומיה הטורקית בו מיעוטים זכו בחופש דתי. "באותה תקופה חיו בארץ קהילות יהודים ספרדיות אשר חלקו שפה, תרבות ומורשת עם האוכלוסייה המקומית". הסבירה ג'יקובסון "ערבית הייתה שפת אימם ומנהגיהם הושפעו מתושבי הארץ. עם הולדת התנועה הציונית, והגעת המהגרים הציונים מאירופה התעורר מתח הסכסוך והלאומיות. קהילה יהודית מזרחית זו לא הייתה אנטי ציונית. חבריה צדדו במדינה יהודית, תמכו בשילוב ידים עם המנהיגים הערבים וקיוו לשמש לגשר בין אחיהם היהודים הערביים. בנקודת זמן זו נוצר פוטנציאל אדיר לגישור בין שתי הקבוצות היריבות". ציינה ג'יקובסון והעלתה סוגייה - אולי לא היינו צריכים לחיות על חרבנו לו קבלו חברי הקהילה המזרחית מקום בין מקבלי ההחלטות."
ד"ר יובל עברי מאוניברסיטת קינגס קולג' לונדון באנגליה הרצה על הוגים, אנשי רוח, אינטלקטואלים ספרדים יהודים שחיו בארץ לפני קום המדינה שערבית הייתה שפת יצירתם. הם כתבו שירה ערבית אותן ניתן לקרא בספר "שירי ערב", תרגמו ספרי מופת וביניהם התנ"ך לערבית וחיו בשלום שכניהם הערבים. עבורם עולם הערבית והעברית היה אחד.
פרופ' ליטל לוי מאוניברסיטת פרינסטון הציגה דמות של אישה ייחודית, אסתר מויאל לבית אזהרי, אינטלקטואלית, יהודייה מלבנון, סופרת נודעת, עיתונאית ופעילה למען זכויות נשים. אשת רוח שהייתה בקיאה הן בקוראן והן בברית החדשה. מויאל הייתה חלק מתנועת התחייה והרנסנס שהתקיימה במזרח התיכון במאה התשע- עשרה ובמאה העשרים. ספריה התפרסמו בביירות, קהיר ואיסטנבול והשפיעו על שיפור מעמד האישה. היא ראתה את עצמה כחלק מהמרחב התרבותי המזרח תיכוני החיה בשלווה עם סביבתה.
לאחר התוכנית ישבתי עם ד"ר מעיין הלל, הקטליזטור מאחורי סדרת ההרצאות המרשימה. הלל נולדה בבאר שבע והשלימה את התואר הראשון בלימודי המזרח התיכון ומגדר באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר מכן בשל הצטיינותה, הוזמנה למסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב והשלימה את התואר השלישי כהיסטוריונית במחלקת לימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב. הלל עושה את הפוסט דוקטורט במרכז קראון ללימודי ישראל ויהדות באוניברסיטת נורת'ווסטרן. מלמדת מספר קורסים: פנאי ותרבות פופולארית במזרח התיכון, יחסים בין יהודים וערבים מנקודת מבט חברתית ותרבותית. בין השאר, היא עובדת על ספרה שיתפרסם בהוצאת קמברידג'.
מהו נושא הספר?
הספר עוסק בשאלת המחקר שהעסיקה אותי בלימודי הדוקטורט. מה היה תפקידם בהיסטוריה של אנשים רגילים כגון: נשים, פועלים וילדים. מה הייתה תרומתם לתהליכי עיור, תהליכי גיבוש תודעה לאומית ותהליכי מודרניזציה. בחרתי להתמקד בחיי הפנאי והתרבות של החברה הערבית בתקופת המנדט הבריטי ומצאתי שהעיר שהובילה את תרבות הפנאי המודרנית הייתה חיפה. הבריטים ראו בחיפה עיר מרכזית לצרכיהם האימפריאליסטים והשקיעו רבות בפיתוחה. הם ייסדו בה נמל חדש, בתי זיקוק ובית חרושת למלט שעודדו הגירה. וכך בפרק זמן קצר הגיעו אליה אלפי מהגרים יהודים וערבים מתוך הארץ ומחוצה לה שהפכוה לאחת הערים החשובות במזרח התיכון, לבריטים, לתנועה הציונית ולתנועה הפלסטינית. ממצא נוסף התגלה שבמקביל, באותה תקופה צמחה תרבות פנאי מודרנית וחדשה שלא היה לה אח ורע לפני כן. בעקבות הצמיחה הכלכלית נוסדו חופי ים מסודרים, בתי קולנוע חדשים, קברטים, מועדוני לילה, בתי קפה, מסעדות ופארקים בהם נפגשו כולם, בריטים, ערבים ויהודים על בסיס יום יומי כמקומות ניטרליים. נשים וילדים היו גם הם צרכני תרבות חשובים. אנשים מקהילות שונות התייחסו זה לזה בכבוד ובסובלנות וכתוצאה מהמפגש הבין-קהילתי הזה. הם אימצו או חיקו נורמות תרבותיות וחברתיות אלה של אלה. נוצרה החלפה תרבותית: לדוגמא, ערבים החלו לשתות אלכוהול, נשים ערביות ויהודיות הלכו לחוף ח'יאט וערכו מסיבות בחמש אחה"צ - למרות עננת הסכסוך היהודי -ערבי שריחפה באוויר. במהלך שנות הארבעים, תרבות הפנאי עברה תהליכי פוליטיזציה. שתי התנועות הלאומיות הציונית והפלסטינית השתמשו במרחבי הפנאי והבילוי להפצת מסריהם הלאומיים, לחיזוק הזהויות הלאומיות וליצירת הפרדה בין הקהילות.
האירוע הראשון היה נפלא - מה מצפה לנו בעתיד?
האירוע השני יעסוק בתרבות יהודית -ערבית בישראל כיום כפי שבאה לידי ביטוי בספרות, בשירה ובאקטיביזם. ד"ר אלמוג בהר משורר, סופר ומרצה באוניברסיטת תל אביב יספר על מחקרו. ד"ר יגאל נזרי ידבר על תרבות מרוקאית בישראל ועו"ד נטע עמר-שיף תציג את העתירה המזרחית נגד חוק הלאום ובעיקר את הסעיף המבטל את מעמדה הרשמי של השפה הערבית שיגרום להשלכות שליליות על דוברי השפה בגלל מורשתם. אירוע זה יתקיים ב-2 למאי בשעה 11:00.
האירוע השלישי יהיה מוסיקלי ויארח את תאיר חיים, סולנית הלהקה המפורסמת A-WA. חיים, זמרת ומלחינה מופלאה משלבת עברית, תימנית ואנגלית בשיריה וזוכה ב-14 מיליון צפיות ביוטיוב. לצד השירה תראיין הלל את הזמרת. אירוע זה יתקיים ב-13 במאי בשעה 11:00
האירוע רביעי בסדרה יעסוק במגדר ומחאה. פרופסור הנרייט דהן-כלב מאוניברסיטת בן גוריון תסקור את הכרוניקה של המחאה המזרחית בארץ משנות החמישים - החל ממחאות ואדי סאליב וכלה בפנתרים השחורים והמחאות האחרונות ותציג את תובנותיה.
היבא איסכאנדרני פליטה פלסטינית, אדריכלית מבירמינגהיים, בריטניה שעד לא כבר חייתה ללא אזרחות, תציג את שורשיה היהודים ספרדים. בעקבות מחקר גנאלוגי ובדיקת די.אנ.אי היא גלתה שהיא יהודייה ספרדייה ומצאה קרובי משפחה יהודים באלכסנדריה מצרים וביפו בארץ. סיפורה ידגים עד כמה הזהויות הללו נזילות ומורכבות. אירוע זה יתקיים ב-30 במאי בשעה 11:00
האירוע החמישי שיחתום את הפסטיבל גם כן אירוע מוסיקלי עם זיו יחזקאל, זמר, השר בעברית וערבית, תלמיד ישיבה לשעבר שהפך להיות כוכב על הן בעולם הערבי והן בעולם החרדי. לצד שירתו ירואיין על ידי עיתונאית הארץ, אינס אליס. אירוע זה יתקיים ב-13 ביוני בשעה 11:00
פעם, כשדיברנו על נישואי תערובת התכוונו לנישואי אשכנזים ומזרחים. היום רבים מתושבי הארץ הם חצי אשכנזים וחצי מזרחיים. למעלה מ-50 אחוזים הם כאלה. תופעת "התבוללות" זו נפוצה ובעתיד מספר ה"מעורבים" יגדל. קסם היהדות שהסידור והתנ"ך היו זהים בכל הגלויות. כולנו יהודים וזה סימן טוב. המחקר באוניברסיטאות חוקר את יהדות המזרח והמערב. עתה זכינו בפעם הראשונה ללמוד על יהדות המזרח ברמה האקדמית. האירוע הראשון היה מרשים ואני צופה שהאירועים הבאים יהיו איכותיים גם כן. ההשתתפות חינמית.
לפרטים:
jewish-israel-studies-center.northwestern.edu
המלצת השבוע
קונצרט וירטואלי באופרה הלירית Rising Stars in Concert
האופרה הלירית מזמינה אתכם להנות מתוכנית אופראית נוצצת כאבני חן שלעיתים נדירות עולה על הבמה. בהשתתפות חברי האנסמבל ובהובלת מנצח התזמורת כריסטופר אלן והפסנתרן הראשי של מרכז האופרה ריאן כריס ריינולדס ואנסמבל הקמרי של האופרה הלירית. קונצרט שנתי זה, שעבר לחלל הוירטואלי, מספק הזדמנות נהדרת להאזין לאומנים המוכשרים ביותר באחת מתוכניות פיתוח האומנים המובילות ביותר בתבל.
זו הייתה שנה חסרת תקדים עבור האופרה הלירית. כאשר האנסמבל הנוכחי התקבל לתוכנית בסוף 2019, איש לא חזה את האתגרים שיעמדו בפניהם. האופרה הלירית עבדה ללא לאות כדי למצא דרכים להביא את האנסמבל לשיקגו מאזורים שונים בעולם בעיצומה של המגפה. הם החלו את שיעוריהם ואת אימוניהם מרחוק מצפים לחידוש הגישה אל בית האופרה.
בקונצרט המופלא יועלו קטעי אופרות נהדרות פחות מוכרות של מלחינים מפורסמים ותזמורת שמיימית. השירים יושרו בשפות שונות מלוות בכתוביות באנגלית.
אל תחמיצו את הבכורה הוירטואלית חד הפעמית ביום חמישי ה-29 באפריל בת 60 הדקות בערוצי הרשת החברתית פייסבוק ויוטיוב.
לפרטים:
www.lyricopera.org/2021
