זה מרגיש כמו נצח אבל רק לפני שלוש שנים מינה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ את ויליאם בר לתפקיד התובע הכללי של ארה"ב."הוא אדם נהדר, מקובל בקרב דמוקרטים ורפובליקנים. הוא היה הבחירה הראשונה שלי מהיום הראשון", אמר טראמפ אחרי שפיטר את התובע הכללי ג׳, סנשס.
אז, נראה היה שלהבדיל ממינויים רבים אשר לא אחת העלו גבה, בר היה בחירה ראויה, לגיטימית ונכונה לתפקיד, אחרי שכבר בשנות ה-90 כיהן באותו תפקיד תחת ממשל ג'ורג' בוש האב.
באותם ימים, כאשר הוכרזה הבחירה, ישב המומחה המשפטי של cnn, אלי הוניג באולפן והביע את תמיכתו בבחירה. השבוע, הוא כבר פרסם ספר חדש שבו הוא מכנה את בר באופן שאיננו מקובל בעולמות המשפט או המדיה: ״שקרן״. בראיון מיוחד ל׳ידיעות אמריקה׳, הוא מסביר מדוע: ״זו לא הייתה החלטה פשוטה. כתבתי ומחקתי ושוב כתבתי ושוב מחקתי, אבל לאור כל הדברים שנחשפים בספר, אין מניעה מלראות את זה שחור על גבי לבן. הוא שיקר כל כך הרבה פעמים, שתהיתי למה שאני ארכך את זה? מהשקר על פיטורי התובע במנהטן, לשקר על דו״ח מולר ועד לשקר הבחירות״.
ספרו של הוניג: Hatchet Man: How Bill Barr Broke the Prosecutor’s Code and Corrupted the Justice Department (איש הגרזן: איך ביל בר שבר את קוד התובע והשחית את משרד המשפטים) מתאר מציאות מדאיגה למדי של תובע שמשתמש במשרד אותו הוא מוביל בכדי לקדם אג׳נדות דתיות. ״אני חושב שהוא רצה לעשות הכל כדי להגיע לכוח ולהישאר בכוח ולהוביל את התרבות הדתית שהוא ניסה לקדם. הוא אמר בכל מיני הזדמנויות שהדרך היחידה לנהל את המדינה היא דרך חוקי האל ובהזדמנויות נוספות מצאנו ציטוטים שלו על כך שחילוניות היא הסיבה לכל הרכות החולות במדינה, כמו גם דברים קשים נגד ההומוסקסואליות, כך עשה בין השאר בנאומו בנוטרדאם בעודו מכהן בתפקיד התובע הכללי. הוא ״אולד סקול״ לוחם דת״. בר טען לא פעם כי הדמוקרטיה בארצות הברית נועדה כדי לשמור על חופש הדת, והתבססה על כך שהציבור האמריקאי הוא דתי ומגביל את עצמו בגלל המחויבות לערכי ומצוות הדת. לעומת זאת, במאה ה-21 ישנה עזיבה של האמונה הדתית לטובת חיים של הפקרות ונהנתנות וכפייה אנטי דתית בתקשורת, בתרבות ואף במסגרת החוק.
בר הוא קתולי אדוק אבל נולד כיהודי. אביו היה יהודי שהמיר את דתו לנצרות קתולית ואילו אימו היא אירית ונוצרייה קתולית מלידה. הקריירה המפוארת שלו הייתה ללא רבב. הוא למד באוניברסיטת קולומביה, סיים תואר ראשון בממשל, תואר שני בממשל ולימודי סין ב-1973. לאחר לימודיו אף עבד ב-CIA וזמן קצר לאחר מכן סיים תואר JD בהצטיינות במשפטים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
שנים רבות בילה בפוליטיקה. הוא מונה ליועץ בצוות מדיניות הפנים בממשלו של רונלד רייגן, עזב לכמה שנים את הבית הלבן בכדי לעבוד כעורך דין ושותף במשרד עורכי דין Shaw, Pittman, Potts & Trowbridge בדי. סי, עד שמונה לעוזרו של התובע הכללי של ארצות הברית, משם למשנה לתובע הכללי עד שנכנס לכסא התובע הכללי תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש האב.
אל התפקיד האחרון כתובע של ממשל טראמפ הגיע פחות בזכות הרקורד המפואר ויותר, לטענת הוניג, בשל הגישה בה נקט בר בכל הקשור לנשיא ארה״ב והקשר שלה לקבלת התפקיד שלו: ״הוא ראה את הנשיא כמי שאינו מחויב לחוקי העם ולפיכך גם התנהל. ״אנחנו ידענו עוד בטרם התחקיר המעמיק שעשינו לספר שאף אחד לא נבחר על ידי הנשיא טראמפ אם הוא איננו חושב שתהיה נאמן לו. לכן עוד בטרם נבחר העביר מעיין מסר לנשיא טראמפ דרך מאמר נוקב שכתב נגד חקירת מולר על פרשת רוסיה. הוא אף טען כי מולר מעסיק חוקרים שבעבר תרמו לפוליטיקאים דמוקרטים, ביניהם הילרי קלינטון והביע תמיכה בהחלטה השנויה במחלוקת של טראמפ לפטר את ראש ה-FBI ג'יימס קומי במאי 2017, אז הוביל את חקירת מעורבות רוסיה בבחירות ושבגין אותה הדחה מונה החוקר המיוחד מולר על התיק״.
לדברי הוניג, בר העניק לטראמפ לא רק תמיכה רשמית וגיבוי בלא מעט החלטות שנויות במחלוקת אלא ניסה להתחבב על הנשיא גם בגרכים אחרות כשכבר כיהן בתפקידו. ״הדהים אותי כמה רחוק הוא הלך עם זה. גילינו, למשל ששילם מכיסו הפרטי 30 אלף דולר במלון של טראמפ למסיבה. אנחנו במשרד התובע בניו יורק כשעבדתי בו, לא יכולנו אפילו למכור עוגיות של צופים לתרומה כי זה אסור לערבב כסף בשום צורה״.
מלבד הערה על ריבוי הציוצים של הנשיא טראמפ, בר נמנע מהעברת ביקורת על הנשיא ורגע לפני שהתפטר עוד נחשב לבעל ברית נאמן של טראמפ וסייע להדהד את טענותיו של הנשיא לפני ואחרי הבחירות כשתקף את ההצבעות בדואר בטענה שהן מועדות לפורענות - למרות שמחקרים רבים הוכיחו אחרת. עם ההודעה על ניצחונו של ביידן בר הורה לתובעים הפדרליים ברחבי ארצות הברית לחקור "טענות מוצקות" לאי סדרים בהצבעה בבחירות - לפני שתוצאותיהן יאושרו רשמית. ההוראה הגיעה חרף מעט מאוד ראיות להונאה כלשהי ולאחר שהנשיא דונלד טראמפ טען באופן עקבי וחסר ביסוס כי הדמוקרטים "גנבו את הבחירות".
״כתובע״, מסביר הוניג, ״אתה אף פעם לא משחק עם האמת, זה קריטי. אתה משרת את ארה״ב ואם יש לך את הזכות הזו, זו החובה שלך להיות נאמן לתפקיד ולחוקים. במידה רבה המערכת בנויה על כך שיש אמון במי שנבחר לעמוד בתפקיד כזה ושמה בו את הביטחון שלא ישתמש בחוקיה לרעה. בספר אנחנו רואים את המקרים הממש מפתיעים בהם זה קרה. אני מתאר שם את המקרים בהם הוא עשה שימוש פוליטי במשרד, ויותר מזה, שימוש אישי עבור הנשיא טראמפ. מעזרה להפיץ שקרים ודיסאינפורמציה ועד סיוע לאנשים של טראמפ. לאט לאט הבנתי נוכחתי להבין שהוא איננו מקיים את החוק״.
ספרו של הוניג מתפרסם בימים שבהם בר מנסה לחזור לזירה ולטשטש את אותם מקרים מפוקפקים שהתרחשו רק בשנה האחרונה. ״למרות התעלמותו של בר מאמירות העבר, אל תאמינו לנסיונות שלו לשנות את העובדות״, אמר. בראיון של בר ל״אטלנטיק״ התנער מעט מתמיכתו בטעינת הונאת הבחירות של טראמפ אבל הוניג לא קונה את זה: ״למרות התנגדותו המאוחרת של בר לטענותיו ההזויות של הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, על הונאת מצביעים מסיבית, צריך לזכור שבר נושא באחריות רבה כמו כל אחד מלבד טראמפ עצמו על שהפיץ את השקר הזדוני שהביא בסופו של דבר להתקוממות הקפיטול ב -6 בינואר״.
למרות שרק באחד בינואר תיאר בר בעצמו את ״הונאת הבחירות״, אמר כעת בראיון כי עמד באותם ימים מול טראמפ ולא נתן לזה יד, תוך שהוא מעלה את זעמו של טראמפ אשר ניסה אז נואשות לבטל את תוצאות הבחירות. הוניג מזכיר שבאותם ימים נשאל בשתי הזדמנויות לראיות לטענות על הונאה והודה אמנם שאין כאלו אבל המשיך וטען שהדברים ברורים ל״כל שכל ישר״, ״אני לא יכול לדמיין מה היה קורה אם אני, כתובע במחוז הדרומי של ניו יורק הייתי טוען שהאמת ברורה אבל אין לי ראיות התומכות בכך״.
התפנית של בר מהימים האחרונים סביב הונאת הבחירות היא, לטענת הוניג, אפילו לא מקרה של "מעט מדי, מאוחר מדי". ״זה גרוע מכך. בר עצמו השתמש בתפקידו הרם כיועץ המשפטי לממשלה כדי להשאיר דלק לנרטיב הונאת הבחירות הנואש של טראמפ בחודשים המכריעים שקדמו לבחירות בנובמבר 2020. הוא השפיל את עצמו ואת משרד המשפטים כמוסד, בשירות סדר יום כוזב ומונע פוליטית שהביא בסופו של דבר לאחד הימים האפלים ביותר בתולדות האומה שלנו״.
הוניג שמכהן בשנים האחרונות כמומחה משפטי ב-cnn, כיהן שנים ארוכות במשרד התובע של ניו יורק ועובד במרכז Rutgers Institute for Secure Communities. במסגרת עבודתו במרכז הגיע בשנים האחרונות בפעם הראשונה גם לישראל, לראשונה. הוא הגיע לישראל בכדי לראיין את התובעים במשפט אייכמן, במלאת 60 שנים למשפט ההוא והתרשם עמוקות: ״ריגש אותי לראות אנשים שהיו שורדי שואה, בשנות התשעים לחייהם אבל במלוא אונם, ישראלים צברים מצ׳ואיסטים קלאסיים שיודעים לתאר את ההליכים המשפטיים לפרטי פרטים בדיוק ובאופן מרתק״. לישראל הוא אומר, הוא מקווה עוד לחזור. ״אני בן למשפחה של ניצולי שואה, אני זוכר כמה ישראל הייתה חשובה לאבא שלי וכמה הוא הרגיש את החיבור״.
להניג חשוב לחתום את הספר גם בנימה אופטימית ולהציע תיקונים שונים לאופן שבו מתנהל משרד התובע המשפטי: ״כשרואים את כל הסיפורים שגילינו בספר מבינים שיש כאן בעיה מאוד גדולה והיא שאין לנו חוקים במדינה שאומרים שאי אפשר לשקר. יש אמנם כאגע לא מעט יוזמות ותביעות לנסות ולמנוע מבר לחזור לעולם המשפט, אך אני מציע חוקים והסדרים שונים בספר כדי שניתן יהיה למנוע ממי שמכהן בתפקיד לנצלו לרעה״.
הניג ביקש מבר להתראיין מספר פעמים לספר ונענה בסירוב. בר טרם הגיב לטענות המועלות בספר.
