משנה לשנה, נראה שהאימפקט של הישראלים באמריקה בנסיקה. רבים מגיעים לארה״ב במטרה להצליח, אך מעטים מהם באמת יובילו שינוי וחדשנות. בשנה האחרונה נרשם מספר שיא של ישראלים אשר הכריזו על חברות יוניקורן, היו ישראלים שהתקדמו בסולם הדרגות בתעשיות המצליחות והחשובות באמריקה, ישראלים שזכו לעמוד בראש קונצרנים משני עולם והיו גם את הישראלים שעזרו לישראלים אחרים לקפוץ למים העמוקים של המעצמה. ליקטנו עבורכם עשרה מביניהם, שלדעת המומחים שלנו, השפעתם באמריקה הייתה מרשימה במיוחד.
טל בן שחר
אם יש משהו שהעולם הזדקק לו בשנה האחרונה, זה אושר. בעיצומה של תקופה קשה ומאתגרת, שלא רואים עדיין את סופה, כולנו זקוקים לקצת נחמה. ואם החיים לא מזמנים אותה, רצוי שנדע להוביל אותה אלינו בדרכים אחרות. ד״ר טל בן שחר, המומחה העולמי לפסיכולוגיה חיובית, ישראלי המתגורר בניו ג׳רזי, הצליח לספק למיליוני אמריקאים בשנה האחרונה כלים להגברת האושר האישי שלהם ולחולל בעולמם שינוי של ממש. ״אני לא מתיימר לחדש או להגיד מה שלא נאמר בעבר, אבל אני מציע דרך אחרת״, הוא מסביר. ״מדעי האושר שונים מאוד ממה שאנחנו מגדירים כ״ניו אייג׳״, כי אנחנו בוחנים תאוריות מבוססות מחקרית. בשנותיו כמרצה באוניברסיטה היוקרתית הארוורד שבה גם למד, הוא הפך את הקורס לפסיכולוגיה חיובית למבוקש ביותר בקמפוס. באותן שנים סיים גם דוקטורט כפול במנהל עסקים ופסיכולוגיה, אבל את דרכו באייבי-ליג, החל במסלול אחר לגמרי. אחרי שסיים לימודים בתיכון בגיל 16 (הוקפץ שתי כיתות) שיחק בסבב הסקווש המקצועני מסביב לעולם. פציעה אילצה אותו להיפרד מהקריירה המקצוענית ולפנות לדרכים חדשות. ״בזכות שיחה שהייתה לי שנה קודם במכבייה עם מאמן נבחרת הסקווש של הארוורד, הבנתי שיש להם נבחרת חזקה ותהיה לי הזדמנות להמשיך ולשחק״.
הוא בחר במסלול יוקרתי של מדעי המחשב, הוביל את נבחרת הסקווש של האוניברסיטה, נהנה מחיי חברה סוערים וזוגיות טובה, אבל מתישהו בשנה השניה ללימודים, הוא הבין, ביום אחד, שמשהו לא בסדר: ״תפסתי את עצמי ותהיתי איך זה שאני במקום מוצלח מבחינה אקדמית, בסקווש הכל הולך חלק, חברתית הכל נהדר אבל אני אומלל. קמתי בלי חשק בבוקר ותוהה למה. הרי עשיתי וי על כל הקופסאות הנכונות. ואז האסימון נפל לי: אני לא יודע איך להיות מאושר. אם כאן, כשאין לי תירוצים, אני לא מאושר, אז אני צריך להבין למה זה. נפגשתי עם היועצת האקדמית והודעתי לה שאני עובר לחוג פסיכולוגיה ופילוסופיה כי יש לי שתי שאלות שאני חייב לדעת לענות עליהן, למה אני לא מאושר ואיך אני יכול להיות מאושר יותר״.
כך התחיל המסע של בן שחר אל האושר. המסע עבר מהארוורד לקיימבריג׳, משם לעבודה עם עידן עופר כיועץ ארגוני בעסקיו בסינגפור ובחזרה להרווארד לדוקטורט בהתנהגות ארגונית והוראה. בשלב ההוא כבר קיבל את התשובות לשאלות שחיפש: ״את התשובה הראשונה לשאלה ׳למה אני לא מאושר׳, קיבלתי די מהר. הבנתי שהסתכלתי על המקום הלא נכון. חשבתי שהדרך אל האושר היא הצלחה, כמו רבים. זו אשליה. אני קורא לזה the arrival fallacy, האשליה שב-להגיע. האשליה שכאשר נכבוש פסגה אז נהיה מאושרים. לכן התאכזבתי פעם אחר פעם כמו עוד מיליארדי אנשים״.
לאורך השנים היה מעורב בכמה מיזמים אבל בשנים האלו הוא מתמקד במיזם הסוםר מצליח שלו happiness studies academy. רעיון שעלה לי כשתהיתי למה בעצם אי אפשר ללמוד במדויק על אושר? יש פסיכולוגיה חיובית ויש תיאוריות רבות, מהרמב״ם, המלך שלמה ועד פילוסופים, סרטים ומדעי מוח. תהיתי איך אין תחום מולטי דיספלינרי שבוחן אושר מכל זווית. באותו רגע החלטתי ליצור תחום כזה. ביחד עם שותפי יובל קוץ הקמנו מסלול לימודי תעודה של שנה, במסגרתו בוחנים אושר מכל זווית כשהמטרה היא לסייע לקידום אושר בקרב מנהלים, אנשי עסקים וכל מי שמחפש אותו״. הלימודים מתקיימים בארבע שפות עם סטודנטים ביותר משישים מדינות ברחבי העולם, ״אנחנו צומחים מהר״.
בשנה האחרונה האקדמיה ללימודי אושר הלכה וצמחה עם אלפים של סטודנטים נוספים ובקרוב ישיקו גם תואר שני אקדמי. ״נשיק תואר שני ללימודי אושר והוא יהיה הראשון מסוגו בעולם״.
ההצלחה של בן שחר בשנה האחרונה הגיעה מתוך היכולת שלו לספק לציבור האמריקאי את התשובות לשאלות שכל כך הטרידו ומטרידות אותם: ״אנחנו מסתכלים על הנתונים ורמות החרדה והדכאון עלו. אחת הנגזרות של זה היא שיש יותר עניין בחיפוש אחרי האושר, לא על אושר רדוד, לא על ׳תחשוב טוב, יהיה טוב׳, אלא על חוסן נפשי, התערבויות מבוססות מחקר שיכולות לסייע לכל אחת ואחד להתמודד טוב יותר. אחת השורשים האהובים עליי בעברית״ הוא מציין, היא מהשורש שבר או משבר- זה גם משבר וזה גם שם של הכסא שעליו יושבת יולדת. בתוך משבר קיימת גם האופציה להישבר וגם להיוולד. כפי שאני רואה את מה שקורה במדע האושר, המטרה שלנו היא להיוולד, לצמוח ולא להישבר ולהחלש״.
בשנה האחרונה הרחיב את פעילותו גם לעבודה מול ארגונים ובתי ספר ברחבי ארה״ב, שמבקשים כלים להתמודדות. בנינו תוכנית המבוססת על הרעיון של התמודדות עם משבר וצמיחה ממשבר. היום יש הרבה ארגונים ובתי ספר באמריקה שמאמצים את המסלול שלנו לפיתוח חוסן נפשי. אנחנו עושים מחקרים על התכנית בבתי הספר ורואים כבר שיפור משמעותי במדדים פסיכולוגיים ונפשיים ואנחנו רואים שיפור בביצועים. ציונים טובים יותר וכך גם במקומות העבודה, אנחנו רואים שההתערבויות הללו מובילות לא רק להעלאת רמת אושר אלא גם חוסן נפשי והתמודדות עם קשיים״.
המשבר העולמי ללא ספק הוביל הזדמנות אדירה שבן שחר לקח בשתי ידיים וזו, לטענתו, רק ההתחלה. ״אני מקווה שבשנה הקרובה אנשים יפנימו את השיעורים שלמדנו בעולם הזה כחלק מהמשבר הזה. אחרי 11 בספטמבר הקולגות שלי עשו מחקרים בניו יורק וראו שניו יורקרים הפכו אמפתיים, יותר טובי לב ועדינים, מתחשבים יותר. אחרי כמעט שנה הם התחילו לחזור לדפוסים קודמים. לא הייתה הפנמה של השינוי החיובי ואני יותר אופטימי הפעם כי עכשיו זה יותר מטרגדיה נקודתית. נכנסנו לנורמלי חדש וחווים את המשבר הזה לאורך הרבה זמן. לכן, הסיכוי שהשיעורים ממנו הוטמעו גבוהים יותר״.
און יבין
תעשיית הבלוקצ׳יין גודלת בצעדי ענק ואיתה גם הכמיהה של רבים בארה״ב לקחת חלק במה שנראה לרגעים כמו השקעה בטוחה ומניבה. לצד ״כל הטוב הזה״, יש כמות בלתי נתפסת של תרמיות ורמאויות שהישראלי און יבין, שזכה לכינוי ״הבאטמן של הבלוקצ׳יין״ חושף ומונע.
און יבין הוא יזם סדרתי, עורך דין ומשקיע אנג׳ל. לאורך השנים הקים ובנה כמה חברות מצליחות, השקיע והוביל רבות נוספות. בשנת 2017, הצטרף לתעשיית הבלוקצ'יין עם הקמת Cointelligence. מאז, באמצעות החברה, סיפק לתעשייה מחקר וחינוך יקרי ערך. בתחילת השנה השיק קרן כספים המוקדשת לנכסים דיגיטליים, שם הוא משמש כשותף מנהל. בנוסף, הקים בית ספר ללימודי בלוקצ'יין שבו מאות אלפי אמריקאים כבר לומדים כיצד לשנות את פני הכלכלה בעולם.
הוא גדל בתל אביב עם תשוקה לטכנולוגיה ומחשבים וכבר בגיל 20, במקביל ללימודי משפטים (״בשביל האמא הפולנייה שלי״), החליט להשתלב בעסקים כשפתח את רשת לינקולן ביליארד, רשת הביליארד הגדולה במזרח התיכון. ״מבחינתי זה היה טוב יותר מלימודי מנהל עסקים באקדמיה. עד שלא עושים בפועל, זה לא אותו דבר. משם הקים את חברת ״אקזקטיב מרקטינג״ לשיווק אונליין, שעד היום נחשבת לאחת הגדולות והמצליחות בישראל. משם עבר לחברת נדל״ן בינלאומית שפועלת בארה״ב,קנדה ואנגליה ובארבע עשרה השנים האחרונות יבין הוא משקיע אנג׳ל ב-14 סטארטאפים שונים ומגוונים, להם הוא גם מייעץ ומסייע בהמשך הדרך. עד לפני 4 שנים, הוא עבר מתחום לתחום, מהרפתקה אחת לשניה וכבש יעדים בשווקים משתנים, אבל אז, הוא גילה את הבלוקצ׳יין.
״כששמעתי על זה, הרגשתי שתוך דקות נדלקה נורה והבנתי שזה העתיד, לא רק של העולם הפיננסי, אלא של התעשייה באופן כללי. היום זה כבר די ברור. החלק הכי חשוב בבלוקצ'יין הוא שזו פעם ראשונה בהיסטוריה של האנושות שאפשר לייצר דטא מאובטחת שאי אפשר לפרוץ. זה תחום חדש לחלוטין ומאוד קשה להבנה. כשאני נכנסתי לזה, ואני בן אדם זריז, תוך ימים ספורים הקדשתי לזה את כל הזמן שלי, מהשעות המוקדמות של הבוקר עד השעות הקטנות של הלילה. ביקשתי ממומחים שישתפו אותי ולקח זמן עד שבאמת הבנתי מה זה. הפוטנציאל היה ברור אבל רק כמה חודשים אחרי הבנתי שזו המהפכה הכי גדולה שהייתה לנו כאן. יותר מאינטרנט, יותר ממובייל. כשסיימתי ללמוד ולחקור הבנתי שחייבים ללמד את זה כמו שצריך והתחלתי לראות הרבה מהלכלוך שיש בתעשייה הזו. למעשה, 99% מה-ico הם תרמיות של ממש״.
המשימה שלקח על עצמו יבין, במסגרת החברה שהקים, היא לחשוף את הרמאויות שיש בתחום בתקווה לנקות את עולם הבלוקצ׳יין ולאפשר קרקע בטוחה למשקיעים קטנים ומהוססים. ״יש מאות פרויקטים שיצאתי עליהם ציבורית. כשאני אומר ׳סקאם׳, תרמית, אני מתכוון לכמה רמות. מאנשים שרוצים לקחת את הכסף ולברוח ועד לפרטים הקטנים. חברות הקש האלו הן תעשייה של מיליארדים. כשראיתי כמה זה נפוץ החלטתי להיות ״המחנך״. נחרדתי לגלות שאף אחד לא עושה עם זה שום דבר, אף אחד לא מזהיר משקיעים וכאב לי שלוקחים כסף למשקיעים שהם האנשים הקטנים שמסכנים את החסכונות שלהם כאן״. החשיפות של און הובילו עד היום לסגירת מאות חברות בתחום והוציאו לו שם בינלאומי של ׳המושיע׳ מצד אחד, ומצד שני, הפך לשנוא ומאויים, מה שעד היום לא מפריע לו להמשיך ולחשוף את ההונאות המרובות. בינואר 2021 הקים את ה״קווין אינטליג'נס פאנד״. ״עד היום למדו אצלנו למעלה מחצי מיליון סטודנטים. רוב העוסקים בתעשייה כיום מלמדים בעיקר מאינטרס ושיקולים, אבל זו האקדמיה היחידה שמציעה לימוד נקי מאינטרסים ודרך לזהות הונאות. יש כל כך הרבה סטודנטים שמספרים שהגיעו אחרי שהצלנו אותם מסקאם״. בשנה האחרונה הוא מייעץ לרגולטורים של המדינות הגדולות ומתכנן להעביר את תכנית הלימודים שלו באוניברסיטאות ברחבי ארה״ב. ״אנחנו רוצים להיות המקור הראשון לחינוך בארה״ב ולשנות את התפיסה הכלכלית הפיננסית וכל מה שאנחנו יודעים על כסף״.
קרן חרובי
לא קוראים לה גל גדות, אבל קרן חרובי היא ללא ספק וונדר וומן. שני תארים, חמישה ילדים, מרתונים סדרתיים ובין לבין היא מספיקה להוביל את תעשיית התרופות בארה״ב.
חרובי הגיעה לחברת ׳טבע׳ עוד בטרם סיימה את התואר הראשון ולאורך 14 שנים ביססה את מעמדה כאחת הדמויות המובילות בחברה, כשהיא מנהלת רכישות ומיזוגים של חברת התרופות המובילה בעולם.
גם לארה״ב עברה ב-2015 כנציגת החברה במטרה להוביל את תהליך האינטגרציה של טבע עם החטיבה הגנרית של אלרגן. שנתיים אחר כך היא קפצה לשליחות בבזל, שוויץ כשעברה לענקית התרופות נוברטיס כמנהלת מיזוגים ורכישות כשהיא מנהלת את תהליכי הרכישה, החל משלב הזיהוי האקטיבי של חברה פוטנציאלית או בדיקת המלצה לרכישה, עבור באנליזה מקיפה של העסקה, וכלה בהצגת ההמלצה בפני הגורמים המחליטים בחברה וקבלת אור ירוק לביצועה. עם הישגים אדירים ופורטפוליו רחב של תרופות חדשות שבלי שידענו אפילו, שינו את חיינו, היא חזרה לארה״ב, הפעם כ- president Sandoz US and head of NA מנכ״לית של ענקית התרופות סנדוז בארה״ב ובקנדה והיא עשתה זאת בדיוק כשהקורונה התפשטה והצרכים התרופתיים היו גדולים ושונים מאי פעם. ״התחלתי את תפקידי בחברה במהלך המגיפה והרגשתי לחץ מוגבר לייצר תקשורת יעילה ולהניע את העסק קדימה בנסיבות נטולות ודאות. מכיוון שלא יכולנו לקיים אינטראקציה אישית, חיפשתי דרכים חדשניות להתחבר למאות העובדים בחברה, פתחתי סרטון שבועי שיעזור לארגון להכיר אותי, שיחות קפה וירטואליות וגם כאם, הבנתי את האתגרים של ניהול עבודה ובית ומצאתי שזה מאוד מועיל לנהל את השיחות האלה כשכולנו ממשיכים לנווט בימי מגיפה״.
המגיפה הובילה לביקוש מוגבר לתרופות בסיס, כולל אנטיביוטיקה (סנדוז היא המובילה בעולם בתחום). ״הרחבנו את יכולת הייצור שלנו כדי לשמור על אספקה יציבה של תרופות גנריות למטופלים. לקחנו את האתגרים שמציגה COVID כהזדמנות לשיפור היעילות על ידי האצת הדיגיטציה והצגת דרכי עבודה חדשות וגמישות יותר״. כך הפכה חרובי את המערכת ליעילה יותר, מתוחכמת יותר ובזכותה מיליוני אמריקאים קיבלו השנה מענה תרופתי בעיתות חירום. ״הסגרים והמגבלות הובילו להרבה מאוד הפסדים באופן כללי, אבל בבתי חולים, המצב היה קשה במיוחד ואנחנו רצינו לעשות הכל כדי לסייע. על ידי שכלול העבודה והמערכת הצלחנו לעודד אספקה של תרופות שייצרנו ביניהן תרופה לטיפול בקוביד, תרופות להרדמה ותרופות שונות לטיפול נמרץ. רק לאחרונה אמרו לי באחד המרכזים הרפואיים בניו יורק שאנחנו היינו החברה היחידה שהייתה שם ולא שכחה מהחולים שלהם״, היא מספרת בהתרגשות.
Sandoz בין חמשת חברות התרופות הגדולות בארה״ב, מציעה גישה חלוצית לתרופות עם זמינות של תרופות ביו סימילאריות וגנריות. חרובי, במסגרת תפקידה, מנהלת משאים ומתנים עם הקונגרס האמריקאי ומשרדי ממשלה כדי להוביל את התרופות המתקדמות ביותר לכל אמריקאי. ״זה שוק מאוד תחרותי ואנחנו עובדים כדי לשנות את החיים של החולה בארה״ב. העדיפות העליונה שלי״, היא מצהירה, ״היא להבטיח לחולים גישה לתרופות הדרושות להם. לכן, אני מתמקדת כל הזמן בדרכים לשיפור היעילות התפעולית, להרחיב את סל המוצרים שלנו ולהמשיך לתמוך בשרשרת אספקה גמישה ועמידה. זה חשוב במיוחד בהתחשב בהשפעות שיש למגיפת COVID-19 על מערכות הבריאות שכבר עמוסות יתר על המידה״.
בשנה הקרובה חרובי מקווה להרחיב את הגישה של חולים אמריקאים לתרופות ולעודד מדיניות שתסייע לכך גם בעבודה עם הקונגרס למען העברת חוקים שיקדמו את המטרה. ״אחרי קוביד זה נדרש יותר מאי פעם ואני מרגישה שיש יותר פתיחות״.
חני גולדשטיין
הישראלים שינו את הדרך שבה נוהגים האמריקאים בכבישים, הם שדרגו את אבטחת המידע ואפילו הביאו את השרי, אבל את מה שחני גולדשטיין עשתה (לצד השותף בישראל, דביר כהן) עוד אף אחד לא חשב לעשות. למעשה, רבים אפילו לא הבינו את גודל הבעיה שהיא פותרת.
גולדשטיין, בת 36, במקור בירושלים, השקיעה בלא מעט כיוונים עד שהגיעה ליוזמה שוברת השיאים שלה. היא למדה שלושה תארים באוניברסיטת תל אביב ובבינתחומי, פסיכולוגיה, משפטים ומנהל עסקים ואחרי שעבדה שנה כעורכת דין, נסעה עם בעלה לטיול קצר בסן פרנסיסקו שלא עצר אותה מללמוד משהו נוסף. ״הצטרפתי לכמה קורסים על יזמות בסטנפורד. זה משהו שתמיד בער בי וזה פתח לי את הראש לכל הדברים שאפשר לעשות״. אחרי בירור ומחקר מעמיק היא הבינה שיש תעשיה אדירה שלא ממש זכתה להתייחיסות. בארה״ב יש תעשיה ענקית של החזרת מתנות, ״100 מיליארד דולר של מתנות מוחזרות בכל שנה״ היא מספרת. בנוסף, מסתבר ש-75% מהאמריקאים מודים שאינם מרוצים מהמתנות שהם מקבלים במתנה. כך נולד הרעיון להקים את ״סנאפי״. ״זה התחיל מרעיון של b2c, מתוך מחשבה שכשעלינו לתת למישהו מתנה, אנחנו לא תמיד יודעים מה הוא יאהב, מה הכתובת למשלוח, מה יהיה מספיק ומה לא. מצד שני, גם בצד המקבל לא תמיד מקבלים מה שרוצים. זה שוק מאוד גדול שיש בו הרבה בעיות והפתרונות שהעבירו לשוק הדיגיטלי לאורך השנים, כמו גיפט קארד או כסף, הם כאלו שהורסים את תהליך קבלת המתנה והחוויה מסביב. רצינו לדעת איך משחזרים את התהליך שאמור להיות חיובי ויפה לשני הצדדים לדיגיטל באופן שהוא יהיה מועיל ומהנה לשני הצדדים״.
המערכות של סנאפי יכולות לשלוח אימייל לכל מקום בארה״ב. הן מתחברות למותגים וחנויות מקומיות ומגוונות עם הצעות למתנות מ-$15 ועד עשרות אלפי דולרים, ממוצרים ועד חוויות, ובדרך משעשעת ומהנה הן מועברות למקבל המתנה שיוכל לבחור את המתנה במסגרת הסכום שהוקצה לו.
כשהחברה נפתחה ב-2015 סנאפי אמור היה להיות מיועד לצרכנים פרטיים אך פניות מרובות מצד חברות ענק שרצו להשתמש במערכת לצורך רכישות עבור לעובדים הובילה את חני לכיוון חדש. ״הבנו שדווקא השוק הזה של חברות ענק הוא הכי ישיר לצרכן ויש מקום לתת להן מענה וחוויה ייחודית. גייסנו סיד ועברנו לפלטפורמת b2b. מאז, בשלוש השנים האחרונות, גדלנו ב-18,000%״, היא מצהירה. ״בשנה האחרונה מ-60 עובדים התרחבנו ל-200. יש לנו 1400 לקוחות עסקיים ביניהם חברות ענק כמו מיקרוסופט, זום, אובר, סיילספורס ועוד והם משתמשים בנו כדי לשלוח מתנות ללקוחות ועובדים״.
חברות, על פי הנתונים, מוציאות באופן מקומי מעל 125 מיליארד דולר על מתנות לעובדים וללקוחות בכל שנה בעוד שהצרכנים מוציאים 375 מיליארד דולר נוספים. ״ראינו צמיחה מטורפת מאז ההשקה של הפלטפורמה הזו ובשנה האחרונה, עם המעבר של אנשים לעבוד מרחוק, הצורך בפתרון דיגיטלי שלא מצריך לוגיסטיקה עלה״.
בחודשים האחרונים בחברה עובדים על ווליום של למעלה ממיליון מתנות, ובקרוב, מספרות השמועות, יסגרו את הרבעון הכי מוצלח שלהם. ״החזון הוא להפוך לפלטפורמת המתנות המובילה בעולם - חנות חד פעמית לכל צרכי המתנות בעולם״.
לאון לרמן
אנחנו לא מופתעים כשחברות סייבר ישראליות הופכות להיות שם דבר בארה״ב אבל יש חברות שעדיין מצליחות להפתיע. לאון לרמן, מייסד ומנכ״ל חברת הסייבר סיינריו (Cynerio) בניו יורק, שינה, ביחד עם שותפו דניאל ברודי, את אבטחת המכשור הרפואי בארה״ב בטיימינג הקריטי ביותר.
החברה שהקים מתמחה בניהול ואבטחה של מכשור רפואי ומכשירי IoT בבתי חולים.
החברה הוקמה בשנת 2018 ובחודשים האחרונים, אחרי סבב השקעות של עשרות מיליונים כבר הגדילה את הכנסותיה בלמעלה מ-300%.
נזק תקיפות הסייבר בשנה האחרונה על תעשיית ה healthcare הסתכם במעל 5 מיליארד דולר. הפלטפורמה שהקימו נלחמת בתופעה ומגינה על מכשירים רפואיים ומכשירי ה-IoT המחוברים לרשת של בתי חולים. מכשירים אלו משתתפים באופן ישיר ועקיף בטיפול בחולים ואינם מוגנים על ידי פתרונות הסייבר הקיימים שאינם מסוגלים לספק מענה לכל אחת מהמערכות.
״מגפת הקורונה הביאה עימה אתגרים חדשים לתחומי הסייבר והבריאות", מסביר לרמן. ״הפתרון שלנו מאפשר לשמור על חיי החולים, למנוע זליגת מידע רפואי רגיש ולשמר אופרטיביות של התהליכים הרפואיים”.
לרמן, 32, גדל בירושלים ופסע אל עבר הסייבר במסלול הטבעי שעבר דרך כיתות מחוננים ויחידת 8200 בצבא, שם גם הכיר את שותפו לדרך. ״ברמה הטכנולוגית, זה הטופ של הטופ, חוד החנית״. אז היה תחום הסייבר בהתפתחות מואצת וליאון הבין ששם התשוקה שלו. ״במקום טיול אחרי צבא, שבוע אחרי שחרור הייתי כבר ב- eci בעבודת פיתוח. ״אחרי שעבדתי מספר שנים בכמה חברות גדולות בכמה תפקידים, הבנתי לא רק את הטכנולוגיה ואת עולם ההגנה, אלא גם למדתי משהו לא פחות חשוב, מה הלקוח רוצה״. באחת החברות שעבד נחשף לעולם הבריאות: ״זיהינו שזו תעשיה שלא משקיעה ונמצאת מאוד מאחור בהכשרות והפתרונות של הסייבר. מצד שני, כל המהפכה של המדיקל דיוויסס החכמים, המכשור הרפואי המתוחכם הולידה את הצורך הזה כי כל המכשירים האלו הפכו להיות ממש מחשבים לכל דבר. העובדה החדשה הזו, בשילוב עם העובדה שבתי חולים באופן כללי מוגנים פחות, גרמה לנו להבין את הצורך שנולד כאן. אלו מכשירים מצילי חיים שאם יהיו בסכנה, הם יסכנו חיים ברמה המיידית״. לרמן הבין שיש בכל בית חולים מכשירים של מאות יצרנים שונים עם מערכות מגוונות והפתרון שנדרש כאן הוא כזה שיכול לספק מענה לכל אחת מהן. ״דניאל ואני התחלנו לחקור והבנו שסייבר הולך והופך ספציפי לתעשיות. יש הבנה שסייבר צריך להבין את הביזנס, להיות ייעודי לתחומים ספציפיים״. לרמן מספר שההגנה על חיי אדם הייתה מהותית ונדבך משמעותי בהחלטה של השניים להקים את החברה. ״יש הרבה יותר מתקפות סייבר על בתי חולים ממה שהציבור יודע״, הוא מספר. ״רק לפני כמה חודשים הייתה מתקפת כופר על בית חולים בגרמניה, חדר הניתוח הושבת וגברת בניתוח לב נאלצה לעבור לבית חולים אחר במרחק 40 דקות. היא נפטרה באמבולנס״.
הקורונה העלתה את המודעות של בתי החולים שהבינו שצריך להיערך לכל סנריו והבינו מה מתקפת סייבר יכולה לעשות. ״אם חשבנו שגם האקרים יביעו סולידריות בימי משבר עולמי, טעינו וראינו עלייה של 150% בתקיפות סייבר על בתי חולים בארה״ב״.
לאחרונה זכה לרמן עם החברה לדירוג הגבוה ביותר בדו״ח האנליסטים גארדנר ופורסטר שמיצבו את החברה כשחקנית ראשית בשוק המתרחב הזה. ״בשנה הקרובה אנחנו צופים צמיחה משמעותית בשוק הצומח של אבטחת מכשור בבתי חולים ונמשיך לבסס את עצמנו כשחקן מוביל באמריקה ובהמשך גם ברחבי העולם״.
דקל ולצר
שוק המשלוחים הפך ללא ספק לחם, לוהט ורותח בתקופת הקורונה ונראה שכולנו אימצנו אותו ואת הנוחיות שהוא מציע. בין שלל האפשרויות בשוק, חברה ישראלית אחת הלכה צעד אחד רחוק יותר שהפך השנה את המייסד והמנכ״ל שלה, לאחד הישראלים המבטיחים שלנו.
חברת Avo (קיצור של המילה אבוקדו) הוקמה ב־2017 בין היתר על ידי דקל ולצר, המנכ״ל שלה כאן בניו יורק, והיא מאגדת בנייני דירות וחברות לרשת צרכנית באמצעות פלטפורמה טכנולוגית, שמאפשרת לכל עובד או דייר להזמין כל מוצר שבו הם חפצים ללא דמי משלוח.
למרות שהחברה הגיעה למגרש משחקים מאוד צפוף, עם חברות כמו אמזון, ולצר מספר שאת מה שהם מציעים, אף אחד עוד לא הציע ללקוחות. "אמזון ודומותיה עובדות מול צרכן, אני עובד מול חברה או בניין, לא אדם פרטי״.
על פי המודל של אבו, הבניינים עובדים ישירות מול החברה ומציעים לדיירים את השירות, שמאפשר להם לרכוש כמות בלתי מוגבלת של מוצרים, מה שאומר שגם אם בדיוק נגמר לכם החלב, אתם לא חייבים להעמיס פריטים נוספים על ההזמנה כדי לעבור מינימום, פשוט כי אין מינימום (השם של החברה, אבו, נולד כדי להמחיש כי אפשר להזמין גם אבוקדו אחד בלבד). בנוסף, להזמנה לא יתווספו תשלומי משלוח, טיפים ושאר הוצאות. "מצאנו דרך לרכז ביקוש בנקודה מסוימת שאליה שולחים בפעם אחת הרבה מוצרים. בכל בניין גדול יש אלפי אנשים, בין אם במשרדים ובין אם בנייני דירות גדולים. אנחנו מרוויחים כמו כל קמעונאי מהפער בין המחיר שאני רוכש למחיר שאני מוכר ללקוח".
ולצר, שחקן טניס מקצועי בעברו ולשעבר אלוף ישראל בטניס, נטש את הספורט בגיל 24 ועוד בטרם השלים את לימודיו בחשבונאות ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי כבר הקים חברת סטארטאפ מצליחה של מכונות אוטומטיות למכירת קרם הגנה. משם עבר לפירמת רואי החשבון KPMG ובהמשך לחברת Monday.com כמנהל הכספים והאופרציה.
בתחילת 2020, ולצר הגיע לניו יורק עם אבו בתקווה להתרחב והחברה התמקדה בבנייני משרדים ענקיים. בדיוק כשנראה היה שהכל מתקדם בדיוק לפי התכנית, קוביד נחת בעיר וביום אחד, הכל השתנה. ״אני זוכר שממש יום בהיר אחד ביקשו מכולם להישאר בבתים ולא להגיע למשרדים״, הוא משחזר. ״ראינו מיד ירידה אדירה בגרף ויום אחד פשוט כלום. אין הזמנה אחת. הבנו שחייבים לעשות משהו, זה היה מפחיד״.
אחד מאנשי המכירות בחברה שמע על שכונה של קשישים בעיר שמפחדים לצאת מהבית וזקוקים לסיוע בקניות ומשלוחים. העובדה שלא היה להם במקרים רבים גם אינטרנט מאוד הקשתה עליהם ואבו, בצעד הירואי למדי, החליטו לקחת פיקוד ולדאוג לבני הגיל השלישי בבניינים השונים. כך נולד הרעיון לשנות כיוון ולפנות לבניינים הגדולים של ניו יורק. בהמשך גם ביניינים בערים אחרות בארה״ב ולהציע להם את אותו המודל. ״תוך חודשים כבר היו לנו מאות בניינים כלקוחות ומצאנו את עצמנו מעניקים שירות שהפך להיות חיוני מאי פעם״. בנוסף, החברה שמה דגש על עבודה מול ספקים מקומיים ולסייע כך, גם להם בשרשרת המזון הקמעונאית.
בשנה האחרונה החברה עובדת עם מאות בניינים, מאות עובדים, גייסה עשרות מיליונים ומתרחבת לאיזורים רבים באמריקה. ״בשנה הקרובה נתפרס בארה״ב, נחזור גם למשרדים, בתי חולים, בתי מלון, אוניברסיטאות ונרחיב את השירותים שלנו גם לתחומים נוספים כמו ניקיון, דוגווקינג וכו׳.
אלון בלוך
זו השנה השניה של היזם הסדרתי אלון בלוך ברשימת הישראלים המבטיחים שלנו ונראה שגם השנה הוא עשה חייל, אחרי ש- K-Health, החברה שהקים רק לפני כמה שנים מקבעת את מעמדה כמספקת המענה הרפואי האופטימלי לאמריקאים. בשנה שעברה דיווחנו שהחברה גייסה סכום עתק של 97 מיליון דולר. בשנה שחלפה הם כבר גייסו 300 מיליוני דולרים נוספים והתרחבו בצעדי ענק.
את הקריירה החל בלוך כיועץ בחברת מקינזי, משם עבר לקרן ההשקעות JVP וידע להשקיע בכמה מהחברות המצליחות ביותר של הקרן. אחרי שבע שנים ועם החוש הנכון לזיהוי טרנדים הפך למנכ״ל משותף ב-WIX, אחת החברות הישראליות המצליחות בעולם (שעד היום הוא חברה בבורד שלה). אבל שם לא נגמר הקשר שלו ליוניקורנס. הוא הקים את mySupermarket, ובהמשך, את חברת VRoom שמאפשרת לקנות ולמכור רכבים משומשים באופן מקוון. תוך שנתיים מהקמתה כבר גייס כ-200 מיליון דולר וחצה את רף המכירות של מיליארד דולר. ״הקמתי וניהלתי ארבע חברות שונות ואני אחראי להצלחה של כל אחת מהן״ הוא מספר. ״גייסתי מיליארדי דולרים עד היום״. הצלחות הענק שרשומות על שמו, נוגעות בתעשיות שונות ותחומים לכאורה שונים, אבל הוא משרטט קשר ישיר. ״הגיוון הוא חלק מההתפתחות האישית שלי. אפשר לעבוד בכל מיני תחומים, זה היופי באינטרנט וכל החברות האלו הן חברות שעובדות ישירות עם משתמשים ויכולות, דרך טכנולוגיה לעשות שינויים מאוד גדולים״.
K-Health – עוזרת רפואית אישית, נולדה ממה שבלוך זיהה כצורך אמיתי בתוך מערכת הבריאות הסבוכה של ארה״ב. ״הרעיון נולד בשיחות שלי עם אדם סינגולדה (מייסד טאבולה). אהבתי את הרעיון לתת לאנשים גישה ישירה לאינפורמציה רפואית, לספק להם מענה מהיר ומדויק מבלי ללכת פיזית לרופא״. הרעיון נולד מתוך הניסיון האישי של בלוך ושותפיו מול המערכת הרפואית. החברה פיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית על מנת לספק למשתמשים חוות דעת ראשוניות, מדויקות ככל שניתן, על בסיס דטא של אבחנות שקיבלו חולים בעלי מאפיינים דומים. לאחר קבלת האבחון, יש לחולה אפשרות להתייעץ גם עם רופא. ״ראינו שיש כאן הזדמנות מאוד גדולה, לא רק לתת לצרכנים לשלוט בטיפול הבריאותי שהם מקבלים, אלא ממש לשפר משמעותית את עולם הבריאות״. עוד בטרם נחתה הקורונה בעולמנו, בלוך זיהה את הצורך במערכת בריאות שעובדת מרחוק ואיננה מסתמכת רק על אבחנה של רופא יחיד. ״כולנו מכירים מקרים של טעויות באבחון מחלות, המלצות של תרופות לא נכונות מרופאים. המערכת שלנו מאפשרת בלחיצת כפתור להשוות את הסימפטומים לאנשים עם סימפטומים דומים ועם רקע דומה וללמוד מהניסיון שלהם ומבדיקות שעברו וטיפולים שעזרו להם. ״אנחנו משתמשים בדטא של עשרות שנים ודרך AI ומאות רופאים שמועסקים בחברה, מעבדים את הנתונים״. עם פרוץ הוירוס, כולנו חיפשנו אלטרנטיבות ודרכים לייעל את תחזוקת הבריאות שלנו וארה״ב התאהבה בפתרון שהוביל בלוך. ״אנשים הבינו פתאום שצריכים מערכת בריאות שתעבוד מרחוק. המערכת מאפשרת לך גם להתחבר לרופא והוא יכול לטפל בך מרחוק. הרופאים שלנו עובדים 24 שעות ביום״.
בשנה שעברה היו לחברה ארבעה מיליון משתמשים, והשנה היא כבר גדלה בכ-500 אחוזים. בנוסף, בשנה האחרונה החברה התחברה למיזם משותף עם ענקית הביטוחים אנת׳ם בלו קרוס וקרן בלקסטון וביחד הקימו את ״הייברג׳ין״ כדי להציע את השירותים הענפים שלהם ישירות דרך מעסיקים גדולים בארה״ב. ״בישראל זה קל יותר כי יש קופות אבל כאן יש ביטוחים של המדינה וביטוחים פרטיים וחצי מהאמריקאיים מקבלים את ביטוח הבריאות שלהם מהעבודה״. המערכת של החברה מאפשרת בשנה האחרונה לחולים לקבל גם את המרשמים שלהם עד הבית ואת רוב הייעוץ והשירותים הרפואיים לקבל אונליין.
לאחרונה רכשו גם חברה העוסקת בטיפול נפשי אחרי שקיי הלת׳ זיהתה ריבוי של מקרים בהם חולים מתלוננים על דיכאון וחרדה, ״המטרה שלנו היא להוריד מחירים ולהגביר נגישות. נשיק את השירות הזה בזמן הקרוב״, הוא מוסיף. ״אנחנו כל הזמן חושבים איך לייצר רפואה אינטגרטיבית. המטרה״, הוא מסכם, ״היא לייצר רפואה מאוד איכותית״, ובכך, נראה שהוא מצליח ובגדול.
דין זיסמן
כשחברת סייבר ישראלית פורצת את המחסום הגדול ביותר והופכת להיות כלי לגיטימי עבור משרדים פדרליים רשמיים של ארה״ב, מי שעומד בראשה ראוי ללא ספק למקום של כבוד ברשימה שלנו, שנה שניה ברציפות. דין זיסמן, בגילו הצעיר, הוא אחד היזמים הישראלים המצליחים בארה״ב. עוד בגיל 15 נשלח עם משלחת הרובוטיקה הישראלית לקוריאה, שם זכה במדלית זהב. משם המשיך לתכנית לימודים מיוחדת של אוניברסיטת חיפה, במסגרתה סיים את התואר הראשון שלו במחשבים בגיל 19. במסלול הטבעי המשיך לקורס העילית של יחידת המודיעין, ומשם, חמש שנים ב-8200. עם השחרור עמד בראש ׳סימטריה׳, חברת טכנולוגיה להטעיית תוקפי סייבר שהיה בין מייסדיה ונמכרה שלוש שנים מאוחר יותר. באותן שנים גיבש את הרעיון לחברת אקסוניוס. ״עבדנו במטרה לאתר עבור חברות שונות תוקפים מתקדמים. באחד הארגונים״, הוא מסביר, ״זיהינו תקיפה של ארגון ביון סיני, וגילינו שהבעיה נמצאת באחד המחשבים של הארגון שאיש לא הבחין בהם. הרעיון שחברה יכולה לפספס מחשב שנמצא אצלה היכה אותי בשוק, והבנתי שמדובר בהזדמנות״. ההזדמנות הייתה גדולה משחשב. החברה הוקמה ב-2017 על ידי זיסמן ושניים מחבריו ליחידה ושלוש שנים מאוחר יותר, עם פרוץ הקורונה, הצורך הפך בוער מאי פעם. הפלטפורמה שפיתחו מסוגלת לאסוף נתונים מכלי ניהול ואבטחת מידע, מספקיות הענן השונות, כמו אמזון וגוגל, ומספקיות מוצרי רשת ומוצרי אבטחה. ״נראה שכל יום יש חברת סייבר חדשה, אבל אנחנו אחרים בכך שאנו פותרים את בעיית השורש. יש המון סוגי מכשירים, רשתות, מערכות הפעלה ומערכות ניהול. כל אחד מהמוצרים הללו "מדבר בשפה שונה", והמערכת שלנו יודעת לאסוף את המידע ממקורות כאלה ולהגן עליו״.
בשנה שעברה דיווחנו על גיוס של 58 מיליון דולר על ידי החברה, והשנה מדובר בחברת הסייבר עם ההכנסות הגבוהות ביותר. ״השנה המשכנו במימוש החזון שלנו״, הוא מספר. ״היסטורית, אנחנו חברת הסייבר שצמחה הכי הרבה בהכנסות ובהתרחבות לשווקים נוספים״. הפריצה לשוק הפדרלי היא פורצת דרך בכל קנה מידה: ״הקמנו צוות שעובד עם הממשל הפדרלי בארה״ב, אנחנו עובדים עם הרבה סוכנויות ממשלתיות, גם במחלקת ההגנה. זכינו במכרז לניהול הגנה של 70 סוכנויות פדרליות. השוק הפדרלי סובל מבעיות של כל ארגון שמשתמש בטכנולוגיה בימי פוסט קורונה״, מסביר זיסמן. ״האתגר להבין מי משתמש באיזה מכשיר ומאיפה, היכן כל הנכסים שלהם ואיך מסתגלים לעבודה מרחוק מאז ימי הקורונה כשהכל צריך להיות סופר מאובטח״. הוא מספר שעובדת היותם ישראלים מחייבת חוקים מאוד נוקשים. ״עבור רבים מבין המשרדים האלו, זו פעם ראשונה עבורם שאינם עובדים עם חברה שהיא רק אמריקאית. בהתחלה הישראליות העלה אתגרים, אבל הפתרון שלנו הוא מאוד ייחודי. יש הרבה חברות שרוצות לעזור באבטחה אבל הייתה הבנה שרק אנחנו מספקים את המענה וזה דורש מבחינתם יותר בשביל לעבוד עם חברה ישראלית וכל התהליך שעברנו כדי להגיע למקום הזה, היה שווה״.
החברה עובדת עם חברות וארגוני ענק וזיסמן טוען שהמערכת בנויה לכל סקייל. לאחרונה רכשה החברה חברת בת שתייצר מוצרים ייעודיים ללקוחות. בנוסף נכללה החברה ברשימת קלאוד-100 של פורבס ורשימת 100 העסקים שכדאי לעבוד בהם של המגזין פורצ׳ן. זיסמן זכה בעצמו בפרס יזמי השנה של EY. ההתרחבות של השנה הקרובה כבר נרקמת, צפו להפתעות.
גיא פרנקלין
כבר שנים ארוכות שהסטארטאפים הישראלים של ניו יורק מתקדמים ובמידה רבה מקודמים בניו יורק בעידודו ובדחיפתו של מייסד Israeli Mapped in NY, גיא פרנקלין. בשנים האחרונות הוא נכלל ברשימה שלנו אחרי שהצליח לחולל שינוי של ממש בקרב היזמים שהגיעו לכאן עם חלום. הוא סייע להם בתחילת הדרך, יזם אירועים, חיבורים וקרקע נוחה ליצירת קהילה שמניעה את עצמה קדימה. קהילה שהסאטרטאפים מדווחים עליה כמחזקת ומועילה ביותר עבורם. השנה, פרנקלין עשה צעד גדול במיוחד כשהקים את Israeli Mapped in NY Ventures, שאיננה רק מחזקת את החברות אלא מעניקה להן השקעות של ממש. המיזם שהקים מקדם השקעות בחברות ישראליות בעיר בסבבי גיוס מתקדמים סביב ראונד B דרך בניית קבוצות משקיעים פרטיים המתאימים ספציפית לכל השקעה. ההשקעות נערכות במודל של SPV כאשר Israeli Mapped in NY היא השותף המנהל את ההשקעה בשם המשקיעים.
המשקיעים ברשת המשקיעים הינם בעיקר יזמים סדרתיים הנמצאים בניו יורק, בכירים בתעשיית הטק ומשקיעי אנג׳ל מנוסים. "הייחודיות של ההשקעות נובעת מהגישה הייחודית לעסקאות איכותיות Over Subscribed בגלל הקשר של החברות עם המפה של הסטארטאפים בניו יורק מתחילת הדרך. בנוסף, ואף יותר חשוב, אנחנו מעניקים כעת ערך לחברה דרך משקיעים איכותיים שהצטרפו ספציפית לכל השקעה כאשר חלקם הם מאותו התחום בו פועלת החברה".
המיזם מאפשר גם גישה ייחודית למשקיעים פרטיים, שבדרך כלל משקיעים בחברות בשלבים מוקדמים בסכומים נמוכים יחסית. כאן הם יכולים להשקיע עם אותם סכומים כחלק מקבוצה שביחד משקיעה סכום אחד גדול יותר, בשלב מתקדם יותר, תחת חברה מאוגדת אחת.
מאז תחילת השנה, כשהעיר ניו יורק התחסנה והחלה אט אט לחזור לעצמה, החלו גם היזמים הישראליים לשוב לעיר. מצד אחד, חברות ישראליות שגייסו כספים בתקופה הזו וכתוצאה מתרחבות מישראל לניו יורק, ומצד שני חברות ישראליות רבות שדחו את המעבר לניו יורק בימי הקורונה, כולן מגיעות כעת. ״חלקן זקוקות למשטח נחיתה נח בעיר, חיבורים למשקיעים וללקוחות והחשוב מכל, חיבור לקהילת הטק המקומית״.
פרנקלין ומיזם המפה סייע לחברות בפעילות יומיומית אינטנסיבית. ״בעיקר לחברות צעירות עד ראונד A לאנחנו עוזרים לגייס כספים ממשקיעים אמריקאיים וכמו כן, מסייעים בחיבור לתאגידים, הכל במטרה לעזור ברמת המאקרו לכלכלה הישראלית בראייה שההצלחה של חברות במספרים גדולים כאן, תוביל להון שיגיע לישראל לגיוס עובדים נוספים ולשיפור הכלכלה המקומית״.
דריה הניג-שקד
המשתתפים ברשימה שלנו מבססים את כוחם של ישראלים אחרים בשווקים ובתעשיות השונות באמריקה. בין אם מדובר בהצלחה אישית שמחזקת את האמון של האמריקאים ביזמים הישראלים בכלל, ובין אם מדובר בעזרה של ממש בפתיחת הדלתות הנכונות בארה״ב. עו"ד דריה הניג-שקד מהסיליקון וואלי סימנה את המטרה הזו כבר לפני כמה שנים והיום היא עומדת בראש קרן ההשקעות שהקימה WeAct Ventures המובילה לקידום נשים, יזמיות, ישראליות מעבר לים.
היא הייתה קצינה בצה"ל, עבדה בשירותי הביטחון ושימשה עוזרת לרה"מ. לפני כמה שנים, כשעשתה רילוקיישן מישראל לסיליקון וואלי ביחד עם בעלה ושלושת ילדיה, הקימה קרן השקעות המשקיעה בנשים יזמיות ומשדכת נשים משקיעות לסטארטאפים של נשים. הקרן שהקימה מקדמת בהצלחה מרובה יצירת הון לצד קידום נשים בענף ההשקעות.
אחרי שהטיסה כמה וכמה משלחות של נשות הייטק שנבחרו בקפידה מישראל לעמק הסיליקון, ישראליות רבות כבר זכו להשקעות ובסיס של ממש בארה״ב. כל המאות שטרם נבחרו לקחת חלק במשלחות משנות החיים שלה, ממשיכות עם דריה בקהיליית הפייסבוק WeAct, שהפכה גם היא כלי יזמיות ישראליות לקידום בארה״ב.
״ראיתי שיש כאן תרבות מאוד פתוחה, אבל ביחס מובהק, מי שמוביל את התעשיה הזו הם הגברים״, היא טוענת. ״מי שמחזיק ברוב ההון בעולם זו קבוצה מאוד הומוגנית של גברים אמריקאים לבנים מסטנפורד או אייבי ליג כזה או אחר. בגלל שקרנות הון סיכון מתחילות בשלבים מאוד מוקדמים, הנטייה של המשקיעים, עדיין, היא להשקיע בגרסה צעירה יותר של עצמם, מי שמזכיר להם אותם ואין כמעט מי שיפרוץ את המעגל הזה ויאפשר ייצוג הולם וראוי למי שמהוות 50% מהאוכלוסיה״.
כשהבינה שתהליך החינוך מחדש מתנהל באופן איטי למדי, בטח ביחס למספר היזמיות הגדול, החליטה לשנות את המשוואה ובמקום לצחצח את יכולות השכנוע, היא הפכה בעצמה לגוף שבאופן עקרוני יבחר להשקיע רק ביוזמות שוויוניות. ״הפכתי לגוף המשקיע בקרנות השקעה - fund to fund. אני אשקיע בקרנות הטובות ביותר, אבל בשביל שאני אשקיע בהן, הן חייבות להיות מגוונות, כלומר שהן הוקמו בידי גברים ונשים ביחד. כל המחקרים שעשיתי הוכיחו שאלה הן אכן הקרנות שמציגות תוצאות משופרות. נקודת המבט המיוחדת של הנשים המעטות בתעשייה גורמת להן לזהות פוטנציאל שאולי נשגב מבינתם של חברי הקבוצה הגברית ההומוגנית".
היא נסעה לישראל, החלה לתחקר את היזמיות המקומיות וגילתה שבכל הנוגע להגשמת החלום הגדול מעבר לים מבחינתן, מדובר ב״מעבר להרי החופש״. לפני שיצאה המשלחת הראשונה של נשות הטק הישראלי לסיליקון וואלי, היא פרסמה הודעה לקונית בפייסבוק ונדהמה לגלות את מה שקרה מיד אחרי. ״היו מאות שיתופים בלי שצפיתי את זה. חשבתי שאולי 20 יפנו אליי, הגיעו מאות״. מאותו מפגש נולד יוניקורן ישראלי וחיבורים שהפכו להשקעות משמעותיות. ״הרגשתי שאני עושה מה שאני אוהבת לעשות וזה הכי מחמם לי את הלב לעזור ליזמיות לשמוח, לתת להן את הגב והגיבוי שקהילות אחרות מקבלות בלי להתאמץ״.
היא מזהה לא רק את הצורך בשוויון המגדרי כי אם גם את היתרונות הבלעדיים שרק נשים יכולות להביא איתן לעולם היזמות: יזמיות נשים יודעות לדייק ולהגיע במקרים רבים לבעיות אקוטיות שטרם נמצא להן פתרון אמיתי. יש מישהי למשל, שהבן שלה עבר התעללות בגן והיא החליטה לייצר תוכנה שמתחברת למכשירים בבית ויודעת לזהות צעקה של מצוקה ולא צעקה רגילה. אלו דברים שבנפשנו. יש יזמית אחרת שמשכללת את תחום ה-ivf... יש המון דברים שלא נמצא להם פתרון עדיין ורק רגישות של נשים שבאמת מכירות את הדברים האלו מקרוב, יכולה לייצר אלטרנטיבות״.
בשנה האחרונה היזמיות שהיא מלווה גייסו מיליונים בארה״ב ומבססות את עצמן בתעשיה המקומית. העובדה הזו מפתיעה ומרשימה במיוחד על רקע המשבר שחוו דווקא הנשים בשנת הקורונה. ״יש המון מחקרים שהראו שלמרות שהיה גידול בהשקעות ביזמות, החלק היחסי של יזמיות נשים הצטמצם. נשים נפגעו מהקורונה יותר מכולם ובכל רמה. היה לי ברור שאנחנו צריכים להגיע, להביא נשים לסיליקון וואלי על מגש של כסף וקחו את זה מכאן״.
עו"ד דריה הניג-שקד נבחרה לרשימה שלנו לא רק בגלל מה שעשתה, אלא גם בגלל מה שתעשה בשנה הקרובה. ״בחודש נובמבר הקרוב תצא משלחת נוספת לארה״ב, רק שהפעם, כל אחת מהיזמיות שלנו תקבל השקעה שלנו של 100,000$ ואיתה היא תוכל לקחת צעדים של ממש בשוק המקומי״. לשים את הספוט על היתרונות של נשים בחדשנות היא חדשנות בפני עצמה ודריה עושה זאת ובגדול. ״לנשים יש ערך גדול יותר מאשר הקרדיט שמעניקה להן התעשייה״.
