ביום רביעי, ה-1 בדצמבר, התקיים באטריום של משרד החוץ טקס הענקת פרסי ״האור של ישראל״.
במסגרת הטקס, העניק יוזם האירוע, סגן שר החוץ עידן רול, אות הערכה מטעם משרד החוץ לשורה של זוכים – ביניהם שחקנים, יוצרים, ספורטאים, מדענים, יזמים חברתיים וידוענים – על תמיכתם בישראל ועל פעילותם למען תדמיתה בתקשורת וברשתות החברתיות. בין הזוכים ניתן למנות את הזמרת זוכת האירוויזיון, נטע ברזילי, המנטליסט ליאור סושרד, המוזיקאי עידן רייכל והחוקרת ד״ר קירה רדינסקי.
ראשית חשוב לומר כי על כולנו להכיר תודה לכל מי שתומך במדינת ישראל ועומד לצידה אל מול התקפות פרועות ברשתות החברתיות, כפי שראינו רק לאחרונה במהלך מבצע ״שומר החומות״. ההסתה האלימה ברשת כנגד המדינה היהודית פעמים רבות חוצה גבולות וחותרת תחת עצם זכות קיומה של המדינה היהודית. הסתה זו בוודאי רחוקה מלהיות דיון מדיני רגוע וקר ביחס לאפשרות הגעה להסכם שלום בין ישראל והפלסטינים, ולצערנו תורגמה גם למעשי אלימות כנגד יהודים על שום יהדותם ותו לא, כפי שראינו ממש בטיימס סקוור שבניו יורק, לדוגמא, עת מפגינים היכו יהודי חובש כיפה לעיני כל באמצע הכביש. אותה תודה ראויה שבעתיים כאשר מדובר בידוענים בעלי מעגלי תהודה רחבים ויכולת השפעה על השיח הציבורי הגלובלי.
חשוב להכיר תודה, ולמרות זאת צריך לומר שהיוזמה לקיים טקס שכזה ועוד מטעם משרד החוץ – הגוף הרשמי האמון על תדמיתה הציבורית של מדינת ישראל בעולם - היא שגיאה. וזאת מדוע? כוחם ״ההסברתי״ של הזוכים אינו רק תוצאה של הקהל הרחב אליו הם חשופים, אלא גם – ואולי דווקא – בגלל מי שהם: אנשים בזכות עצמם, ולא דוברים רשמיים או ״מטעם״. ליאור סושרד, למשל, טיפס בסולם ההצלחה בעבודה קשה ועם כישרון מרהיב כמנטליסט, אשר הביאו אותו לפסגות מקצועיות ברחבי העולם והישגיו אלו הם הסיבה לרחשי הכבוד וההערצה כלפיו והם העומדים בבסיס הקשב לו הוא זוכה. הכישרון הוא שסלל את דרכו להתנחל בלבבות הקהל והוא שהעניק לו את היכולת לנהל עם עדת מעריציו דיאלוג פתוח - גם בנושא ישראל. הדברים הללו נכונים גם ביחס לכל הזוכים האחרים, אשר בנו עצמם לאורך השנים איש ואישה בתחומו ובתחומה, ורזומה זה – יחד עם החשיפה הרחבה - הוא שהופך אותם לבעלי השפעה של ממש.
אין ספק כי הכוונה מאחורי הבעת התודה לאותם זוכים עומדת כוונה טובה, נכונה וכפי שציינתי, ראויה. יחד עם זאת, כמאמר הביטוי, ״הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות״. עיקר כוחם והשפעתם של אלו הוא בתפיסה כי הם אינם ״סוכני תעמולה״ של המדינה, או מדברים בשמה או מטעמה. כל אירוע במסגרתו מוטבעת חותמת ״רשמית״ – או פסבדו רשמית – ועוד מצד הגורמים האמונים על אותה ״הסברה״, על אישים אלו חותרת תחת יכולתם לעשות בדיוק את הדבר בשלו זכו בפרס. האותנטיות בשיח, אשר הינה המרכיב החשוב ביותר בהעברת מסר ובקבלתו על ידי האחר, קיימת אך ורק בשל קיומם העצמאי של אלו, בנפרד מן המדינה, הגם שלא בנפרד מזהותם הישראלית. כך, בתקופת כהונתי כקונסול תקשורת והסברה של ישראל בלוס אנג׳לס, יכולתי להיכנס עם עידן רייכל לכיתת מוסיקה בבית ספר בשכונה קשוחה בלוס אנג׳לס ולראות אותו מנגן ומדבר בפני התלמידים והמורים אשר הביטו בו בהערצה כמוזיקאי ישראלי. או אז, ידעתי את מקומי כדיפלומט – בשקט בירכתי האולם, נותן לעידן את המקום הראוי לו.
גל גדות, במענה לביקורת עליה במהלך מבצע ״שומר החומות״, אמרה כי: ״אני אינני נבחרת עם, אני שגרירה מטעם עצמי״. אמרה, וצדקה. כשהמוזות מדברות, הדוברים שותקים, אבל המסר עובר גם עובר.
ראוי גם לומר מילה בשמם של אלו אשר ישבו בירכתי האולם בטקס באטריום של משרד החוץ, הם הדיפלומטים הרשמיים של מדינת ישראל. רבות דובר בכאב גדול על מצבו הקשה של משרד החוץ ושל שליחיו, על חוסר ההערכה לה הם זוכים והיעדר התקצוב של פעילותם ולעיתים עצם קיומם. דיפלומטים אלו הם ״המספרים את סיפורה של ישראל״ בכל רחבי העולם. הם היוצאים לשליחות עם משפחותיהם, מתרחקים מן המדינה למספר שנים בכל פעם, למקומות זוהרים יותר והרבה יותר זוהרים פחות, והם המעמידים עצמם בסכנה ממש – בכדי למלא את שליחותם. ומה היא שליחות זו? יצירת הקשרים והחיבורים אשר מאפשרים את קיומה של המדינה בתחומי התרבות, האקדמיה, העסקים, התיירות וכמובן ההסברה. שגיאה נפוצה היא להתייחס להסברה רק ככלי של מלל, בעוד המציאות היא שלהסברה יש גם יש ״שורה תחתונה״. מטרת העל של הקמפיין נגד ישראל תמיד הייתה לפעול כנגד קיומה לחתור תחת היסודות המאפשרים את חיותה, ובכלל זאת קיומם של קשרים הדדיים בין ישראל והעולם בתחומים רבים. השומרים על החומות, אם תרצו, במילותיהם ובמעשיהם הם הדיפלומטים הישראלים הפזורים במקומות שונים ברחבי עולם ועמלים לילות כימים על שימור אותם ערוצים פתוחים וצינורות קיום זורמים.
דיפלומטים אלו הם האור האמיתי של ישראל וטוב תעשה ממשלת ישראל והנהגת משרד החוץ בדרגיה השונים אם תפעל לאלתר בכדי להעניק להם לא רק את הכבוד הראוי, אלא בעיקר את תנאי העבודה להם הם ראויים.
שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בניו יורק, אוהב ישראל
