קואליציית ״זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה״, המורכבת מתנועות נוער, ארגונים ואישי ציבור מימין ומשמאל, מכל המגזרים בישראל מבקשת בעשרים השנים האחרונות להפוך את יום הזיכרון השנתי לרצח רבין ליום של מפגש, שיח והסכמה. השנה ניצלו את היום הזה גם כדי לחבר את יהודי ארה״ב לישראל ולשיח אודות בעיות דומות ואתגרים משותפים. ״אנחנו רואים ברצח הזה כשבר בדמוקרטיה הישראלית ושימוש באלימות כדי להשפיע על המצב הפוליטי כקרע בחברה״, מסבירה תמר לוי, שליחה מרכזית של ״הבונים דרור״ בצפון אמריקה, אחד מהארגונים הרבים שלקחו חלק באירוע ביום ראשון האחרון, ביניהם, השומר הצעיר צפון אמריקה, BBYO, ״הסוכנות היהודית״, ״התנועה הציונית אמריקאית״, ״יהודה הצעיר״, jcc, ״הדסה״, ״הבית הישראלי״, stand with us ועוד רבים . ״הרעיון נולד מהצורך לעשות משהו שיהיה אקטיבי כדי לזכור את האיש שהיה רבין אבל גם להגיד שהיה כאן שבר ואנחנו רוצים לעשות מעשה כדי שזה לא יקרה שוב. קרה אסון שאמור להיות מגדלור שמכוון אותנו ומזהיר אותנו״. יוזמי הקואליציה מאמינים שעל כל חברה לקחת אחריות על השיח ועל קבלת החלטות ביחד, בכל תחום. ״אנחנו מאמינים שצריך ללמוד מההיסטוריה, שההיכרות עם הפרטים והעובדות מאפשרת לנו לגבש עמדה ויכולת לבחון את המציאות שבה אנו חיים היום״.
הקואליציה מורכבת מכל ארגוני הנוער היהודיים והישראלים, מ״בני עקיבא״ ל״צופים״, ״אנחנו פועלים במעגלי שיח תחת הכותרת ״לא מרימים יד על הדמוקרטיה״. לפני ארבע שנים נולד הרעיון לעשות משהו דומה גם כאן בארה״ב כדי להדגיש שזהו לא רק סיפור ישראלי, אלא סיפור יהודי. הרבה מהמחלוקות בתקופה של הרצח היו סביב ויכוח על מקורות יהודיים ויש לערוך גם כאן את השיחה על יהדות ודמוקרטיה והסכמה על גבולות הדמוקרטיה״.
האירוע התחיל אז בניו יורק אך התרחב משנה לשנה, כולל אירוע מקוון וגדול במיוחד בשנת הקורונה. ביום ראשון האחרון נערך האירוע בוושינגטון, פילדלפיה וניו יורק תחת נושא אותו בחרו כל תנועות הנוער: רשתות חברתיות ושיח דמוקרטי. האם, הם שאלו, קיימים גבולות ומה ההשפעות של הרשת על המציאות שלנו.
במהלך השיח של תנועות הנוער ניתחו ציטוטים ותמונות מהימים שקדמו לרצח רבין, עסקו בסוגיית ההסתה וניבו להקביל זאת למציאות של היום. ״בני הנוער הציגו דוגמאות על אנשים שקוראים כאן לאלימות, הם דיברו על האלימות שהייתה כאן סביב השיח הפוליאי בשנים האחרונות מכל קצוות הקשת הפוליטית ומה ששאלנו זה ׳איפה הגבולות׳. כולם הסכימו שבימים שבהם השיח האלים הזה גולש וניצת ברשתות הוא הופך להיות מסוכן יותר, מהדהד יותר ונצחי״.
באירוע שנערך למבוגרים עסקו ביהדות, דמוקרטיה וזיכרון רבין עם מאות אורחים שהגיעו ולקחו חלק. ״היו הרבה אנשים שלא ידעו הרבה על הרצח״, מוסיפה תמר. ״בשיחה על זכרון רבין עם ירון זילברמן, מפיק ״ימים נוראים״ אמר המפיק הישראלי שהסרט נעשה אחרי שהבין שאנשים בישראל זוכרים הרבה פחות ולא מתחברים לאבל הלאומי הזה. היה חשוב לו לספר את הסיפור ולעצב את הזכרון. שיחה נוספת נערכה עם ד״ר יהודה קרצר, ראש מכון הרטמן בצפון אמריקה על דמוקרטיה בתוך קהילה יהודית אמריקאית. הוא דיבר על האתגרים ועל הערכים הדמוקרטיים בתוך היהדות ועל מה שקורה היום בקרב הזרמים השונים״.
בתום האירועים השונים נערך טקס משותף לכולם. ״אני חושבת שזה נתן לאנשים מקום״, מסכמת תמר. ״למי שכאן ורוצה להתחבר לישראל, למי שמחפש את הקורלציה בינינו לבינם וגם למי שרוצה לזכור את רבין.
אני חושבת שדווקא בגלל המצב הפוליטי שהשתנה בשנים האלו בכל העולם, אנחנו כולנו מבינים שדמוקרטיה היא עניין שברירי, לא רק בישראל אלא גם כאן וזו מדיניות שדורשת תחזוק. היום זה לא מגיע בישראל ממקום של ניכור, אלא הבנה שכולנו רוצים דמוקרטיה וכדי לשמר אותה כולנו צריכים לעבוד״.
פורסם לראשונה: 04:30, 19.11.21
