למעלה מתשע שנים עברו מאז התחלתי לכתוב ב׳ידיעות אמריקה׳.
הכתבה הראשונה שלי שפורסמה בידיעות אמריקה בשנת 2012 עוררה בי חדווה והתרגשות עצומה.
הגעתי לחנות שנמכרו בה כ-300 עותקי ידיעות אחרונות, קניתי עיתון לשבת ונהניתי מכל מילה.
זה היה תענוג צרוף לקרוא עיתון עברי בשבת, לרוות את החדשות מישראל ולדעת מה קורה בארץ מולדתי האהובה. עם העיתון הרגשתי שאני חיה בארץ, ללכת בלי ולהרגיש עם.
לאחר פרסום הכתבה הראשונה על ביקור הסופר שמי זרחין בעיר הרוחות, התייעצתי עם אילן ספית העורך דאז לגבי נושאי הכתיבה לשבועות הבאים: כתיבה על ספרה של הסופרת הצעירה שרית גרדוול על סיפור חייהם של סבה וסבתה בתימן "ספרי תמה תמימה" או על אנשים מעניינים אחרים בעיר כגון: אילנה היילי, דוגמנית לשעבר בפלייבוי, רקדנית בלט, מעצבת אופנה, מורה ליוגה ובהווה, סופרת ומשוררת. גם שמה של נתיבה כפתורי, בת לדור רביעי בארץ, עלה. היא גדלה בארבע יבשות ומחלקת את זמנה בין שיקגו לתל-אביב. תשובתו הייתה ש"כל הנושאים המפורטים נשמעים רלוונטיים שכן הם מדווחים על דמויות מהקהילה ועל פעילויות קהילתיות בקרב הישראלים של שיקגו" והיא שנתנה לי אור ירוק להמשיך בדיווחים.
כתבתי על כולם, אלפי כתבות, תילי תילים של מילים. באותה תקופה העיתון הודפס ולא הופיע באינטרנט. רק לקראת 2014 התחילו להעלות את הכתבות לאינטרנט. כך, בכל יום שישי, שלחתי את הכתבות ל-500 מכותביי.
לאורך שנותיי ב׳ידיעות אמריקה׳ הכרתי אנשים יקרים: ראיינתי את שמעון פרס ז"ל, דיויד ברוזה, ד"ר אמנון רביב, הסופרים אשכול נבו, שרית ישי לוי, יוכי ברנדס, סמי מיכאל. עורך הספרים פרופסור יגאל שוורץ, במאי הסרטים דני מנקין, קונסולים נפלאים רועי וניצה גלעד, אביב ועינת עזרא, ינעם ואיילת כהן ושפע אנשים מעניינים, איכותיים, בעלי שיעור, שמעשיהם מעוררים השראה וכמיהה לעשות יותר, ללמוד יותר ולחלום יותר.
בשנת 2015 עזב אילן ספית את העיתון. ציפי שמילוביץ המפורסמת הפכה לעורכת הראשית. "שיקגו היא העיר האהובה עלי בעולם,״ כתבה לי, " אני מתה על העיר". ציפיתי להיפגש איתה בעיר אך זה לא יצא. ציפי ערכה את הכתבות בשמחה אך הדלת המשיכה להסתובב ובשנת 2019 פינתה שמילוביץ את כסאה לקרי רובינשטיין המקסימה שבלהט ערכה, כתבה, עבדה מעל 45 שעות ביממה והייתה קשובה לכל בקשה.
העיתונות בשיקגו מתמוטטת. מגדל העיתון הנפוץ ביותר בעיר "שיקגו טריביון" המשובץ באבנים מחומת ברלין, משער הניצחון בפריס, מהעיר בייג'ין בסין, מהטאג' מאהל בהודו, מיפן, ואפילו אבן מהירח וחתיכה וממגדל דוד בארץ ישראל נמכר. העיתון הפופולרי, העשיר, עם טובי העיתונאים שהצטיידו במקוש ונשאו עימם את האבנים צנח פלאים. רוב העיתונאים הטובים פוטרו או יצאו לחל"ת ותפוצת העיתון הצטמצמה. במבצע ינואר 2021 ניתן לרכוש מנוי שנתי ליומיים בראשון ורביעי ב-21$ - 38 סנט בשבוע.
גם מספר עיתוני ׳ידיעות אחרונות׳ בעיר צנח ל-30. זה לא סוד שהאינטרנט קוטל ומשפד את המדיה המודפסת. מגפת הקוביד הוסיפה קיסם למדורה. ציבור הישראלים הוותיק לא לימד את הדור הצעיר עברית. תפוצת הקוראים ירדה והוסיפה נדבך לקריסה, כל זאת למרות קיומה של קהילה ישראלית תוססת בעיר.
חברת אל-על שנהגה לחלק לנוסעיה את עיתון ׳ידיעות אחרונות׳ שבקה גם היא ושובתת עתה בעקבות השמיים הסגורים. בנוסף לכך - מפרסמים רבים בחרו להשקיע את תקציבי הפרסום ברשתות החברתיות.
לפני שבועיים קיבלתי תלונות רבות על הפסקת חלוקת העיתונים בעיר. תהיתי איך אכתוב דיווחים משיקגו כשהעיתון אינו בעיר. ביום חמישי קיבלתי את הידיעה העצובה שידיעות אחרונות סוגר את כל הפעילות בארה"ב החל מ-1 בינואר. משמעות הדבר היא ש׳ידיעות אחרונות׳, על כל מוספיו לא יצא לאור בארה"ב יותר. חדשה עצובה לכולנו – הלוואי שנתבדה ושנדע ימים טובים מאלה ותתקיים תחיית העיתונות במהרה בימינו. אמן!
